חנינה בישראל: בין צדק, רחמים וביקורת ציבורית

הנשיא מגבש את החלטתו בנוגע לחנינה בהתבסס על המידע וחוות הדעת הדרושים לצורך קבלת ההחלטה, בהן אלה של שרי המשפטים או הביטחון. משרד המשפטים, מחלקת חנינות, מגבש עמדה סדורה בהקשר לאפשרות לאפשר חנינה.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

ההיסטוריה הנשיאותית מראה כי מוסד החנינה משקף גם את חזון הנשיא וערכיו, המשפיעים על מתן או אי-מתן החנינה.

כל אדם רשאי לפנות בבקשת חנינה לנשיא המדינה בעצמו, באמצעות בא כוחו או באמצעות בני משפחה מדרגה ראשונה. העדיפות היא שעו”ד מקצועי יבצע את החנינה, על מנת להגדיל את סיכויה. לנשיא המדינה סמכות לחון עבריינים לפני, אחרי ובמהלך ניהול ההליך הפלילי כנגדם (ראה פרשת קו 300).

קיימות חנינות עיתיות, למשל כשמלאו למדינה 70, או 75. כמו כן, חנינות בעקבות מבצעים צבאיים, כמו מבצע חרבות ברזל, למשרתים בצבא.

עו”ד אייל בסרגליק מציין כי הגם שאין הגבלת חנינות, הרי שמרגע שניתן סירוב לחנינה הראשונה, ספק רב אם תאושר חנינה נוספת, בהמשך ולכן חשוב לקחת עו”ד פלילי מקצועי שיגיש חנינה.

ניתן להגיש לנשיא המדינה בקשות חנינה בנושאים הבאים

בקשה להקלה בכל סוגי העונשים המוטלים על-ידי בית המשפט, ובכלל זה העונשים הבאים:

1.  מאסר
2.  עבודות שירות
3.  פסילת רישיון נהיגה
4.  קנס, לרבות קנס תעבורה וקנס מנהלי
5. בקשה לקצבת עונש מאסר עולם, לרבות בקשה להקלה נוספת בעונש מאסר עולם שנקצב
6. בקשה לקיצור תקופות התיישנות או תקופת המחיקה, לרבות מחיקת מרשם תעבורתי
7. בקשה להקלה באמצעי משמעת שהוטל על בעל מקצוע מוסדר (התליית או ביטול רישיון) על פי המדיניות הנהוגה
8. בקשה להתערבות בהליכים משפטיים שונים ותלונות כנגד שופטים
9. בקשות נוספות בנושאים שונים, כגון מחיקת רישום משטרתי

השיקולים המנחים את הנשיא בבדיקת בקשת חנינה

בעת בדיקת בקשת חנינה, נשיא המדינה מתבסס על מגוון שיקולים.

הנה כמה מהם:

העבירה והעונש

• נשיא המדינה ישקול את סוג העבירה שבוצעה ואת העונש שהוטל על הנאשם.
• האם העבירה הייתה פלילית, ואיזה סוגי עונשים הוטלו על הנאשם.
• התנהגות הנאשם לאחר הרשעתו.
•  נשיא המדינה יבחן את התנהגות הנאשם לאחר שהוא הורשע.
• האם הנאשם התנהג באופן חיובי, עבר תהליך שיקום, או השתנה מאז העבירה.
•  התנהגותו העתידית של הנאשם: נשיא המדינה ישקול את התנהגותו העתידית של הנאשם.
•  האם הנאשם מתכוון להמשיך בפעילות פלילית או לשנות את התנהגותו.
• הטיפול המשפטי הקודם

נשיא המדינה יבחן את ההליכים המשפטיים שקדמו לבקשת החנינה.

האם כל ההליכים המשפטיים הושלמו, והאם נשיא המדינה יכול להתערב בהם.

עמדת הקורבן

נשיא המדינה ישקול את עמדת הקורבן לעבירה.

האם הקורבן מתנגד לחנינה או מתנגד להעניק חנינה לנאשם.

בקשות חנינה נבדקות בצורה יסודית ומקורית, ופרקליטות המדינה, מחלקת חנינות, כמו גם נשיא המדינה משקיעים זמן ומחקר רב בבדיקת כל בקשה.

נראה בשנים האחרונות, גם בשל המצב המלחמתי, וגם בשל הקשיים בחילופי השלטון חלו עיכובים קשים במסירת מענה לחנינות, יחד עם זאת, חנינה היא אמצעי לפתיחת צוהר חדש לחיים נטולי רישום, לאדם שרוצה דף חלק.