ראיון עם סיגל חליפה מקריית אונו – אמה של גאיה ז"ל

גאיה חליפה הייתה ילדה חכמה, יפה, חברותית, בעלת חוש אסתטי מפותח, ילדת בית שאהבה כל חייה מוזיקה וגם לרקוד. היא גדלה והתחנכה בקריית אונו. את התיכון במגמת אדריכלות סיימה בהצטיינות ובשירותה הצבאי הייתה חובשת קרבית ביחידת "דובדבן" .

סיגל אמה של גאיה משחזרת את אותו בוקר ארור: "בשש וחצי התעוררנו בהישמע קול האזעקה כמו כל מדינת ישראל ובאוטומט צלצלנו אל גאיה שהייתה במסיבת הטבע בדרום עם כמה חברים. כשהתברר שמחבלים נכנסו לאזור אביה אבי, הנחה אותה לאן ללכת ואיפה להתחבא. מקום המחבוא היה ליד נחל גרר מתחת לשיח של עץ. בן שמעוני היה בין המבלים שהכיר את גאיה הוא צלצל אליה ואמר לה שהוא יבוא לקחת אותה. גאיה שלחה לו את המיקום שלה ואכן בעשר בבוקר בשיחת טלפון היא עדכנה, שבן אכן אסף אותה. גאיה שאלה את אביה אם הוא יוכל לפגוש אותה באשדוד. בעוד אביה בדרכו אליה, גאיה צלצלה שוב רק שהפעם הוא הספיק לשמוע מספר יריות, את גאיה צועקת ואת שתי נשימותיה האחרונות. ברכב נרצחו בן שמעוני הנהג, אופיר צרפתי שנורה ונחטף לעזה ומת באותו היום וגאיה. היחידה שנשארה בחיים הייתה רומי גונן חברתה של גאיה שנפצעה ונחטפה לעזה".

לגבי ההתמודדות עם השכול משתפת סיגל:  "אין יותר מדי ברירות. חיים את החיים עם כל הקשיים. כל יום הוא התמודדות חדשה. ברובד המשפחתי גאיה נמצאת לא פיזית, אבל רוחנית .עבר מעט זמן שנה וחצי בלבד. אתה עדיין לא מבין שזה נגמר, יש דיסוננס בין המוח ללב, הראש מבין והלב מסרב לקבל את זה". סיגל מספרת שההרצאות שהיא עושה עוזרות לה בחיים החדשים. "אני מבינה שעשייה זו התרופה וזו הדרך הטובה ביותר להתמודד. כיו"ר המשפחות השכולות שנפגעו בפעולות האיבה אני נמצאת בקשר עם המשפחות, תומכת בהם והעשייה הזו נותנת לי דרייב. החיבור והחיבוק הזה הוא טוב לכולנו .יחד אנחנו תומכים האחד בשני".

"יש לי מטרה להקים בית מורשת והנצחה בעיר. העירייה הקצתה לזה מקום מול גן הגיבורים שבו יתקיימו חוגים וסדנאות כך שלכל משפחה יהיה מקום חם ויהווה מקור תמיכה לאחרים" אומרת סיגל.

"המטרה שלי להנציח את גאיה כמה שיותר. זה נעשה דרך "היריד של גאיה" שהתקיים בשנה שעברה ויתקיים גם השנה. ביריד אנו מביאים את כל האהבות של גאיה. לדוגמה:

גאיה הייתה חובשת קרבית- אז העמדנו ניידת לתרומת דם.

גאיה אהבה כלבים- הקמנו פינת אימוץ כשבאותו היום אומצו ארבעה כלבים.

גאיה אהבה מוסיקה – נגני הצוללת האדומה בעיר הגיעו ליריד נגנו ושרו מתוך הפלייליסט שגאיה אהבה. 20 אחוזים מההכנסות עברו לעמותה על שם גאיה  בכסף רכשנו כלי נגינה עבור הצוללת האדומה".

סיגל מוסיפה ואומרת: "הילדה שלי נקטפה בתחילת חייה שלא באשמתה ואף אחד לא שמר עליה. אף אחד מ- 120 חברי הכנסת חוץ מחילי טרופר לא הגיע ורצה לשמוע את סיפורה. חילי נתן לנו את המקום וזה עוד יותר הפגיש אותנו עם חוסר האונים וזה שאנחנו לא ממש בטוחים. גאיה שהייתה בדובדבן ציפתה שהצבא יציל אותה באותו היום וזה לא קרה היא לא ממש הבינה למה.

למרות הכאב לא לעולם חוסן. החיים חזקים יותר מהכול. אנו פה לזמן קצוב ובזמן הזה יש לעשות רק טוב כי רוע יש לנו מספיק בעולם. כשאדם עושה טוב בתוך העולם שלו זה יהדהד החוצה".

גאיה ז"ל השאירה הורים ושני אחים.

נזכור ולא נשכח.

אולי יעניין אותך גם: "גאיה": האזינו לשיר המוקדש לגאיה חליפה ז"ל מקריית אונו