למצוא את הטוב בתוך הכאב: מסר של תקווה לימי בין המצרים

מה ההבדל בין "גם זו לטובה" ל-"כל מה שה' עושה – לטובה"? שני משפטים דומים. שני עולמות שונים. הרב שניאור פרסיקו, שליח חב"ד המרכזי ורב קהילת חב"ד בקריית אונו מסביר.

בתשעת הימים, כשאנחנו זוכרים את חורבן בית המקדש ואת הכאב הלאומי שלנו, אני חוזר לסיפורים הכי חזקים שפגשתי בחיים. הם לא קרו אתמול, לא לי. אבל הם כל כך מדויקים, שכל פעם מחדש הם מסדרים לי את הלב.

נחום איש גם זו היה חכם יהודי שחי לפני כ־2,000 שנה. הוא היה אומר על כל דבר רע שקורה: "גם זו לטובה." לא "יהיה בסדר", לא "אולי יצא מזה משהו", אלא – זה עצמו – לטובה.

פעם שלחו אותו לשליחות דחופה למלך רומא, עם תיבה מלאה באבנים יקרות – שוחד פוליטי כדי להציל את העם מגזירות. בדרך, ישן באכסניה, ובעלי המקום גנבו לו את האבנים – ומילאו את התיבה באדמה רגילה. כשהגיע למלך, פתחו את התיבה – ומצאו רק עפר. המלך התרגז: "היהודים עושים ממני צחוק?!" והורה להוציא אותו להורג.

נחום, בשלווה נדירה, אמר: "גם זו לטובה."

ואז – התרחש נס. אליהו הנביא התחפש ליועץ המלך, ואמר: "זה לא סתם עפר. זה העפר של אברהם אביהם – שהפך לחצים וחרבות בשדה הקרב". המלך בדק – ושלח את העפר לצבא. והעפר הזה, לפי הסיפור, באמת עבד – הפך באוויר לנשק פלאי, והצבא ניצח.

בתגובה, המלך העניק לנחום מתנות רבות, ושלח אותו חזרה בכבוד. כלומר – דווקא זה שהחליפו לו את האבנים בעפר – היה נס ההצלה.

מה המסר? לפעמים מה שנראה כמו הרס – הוא בדיוק מה שפותח את הדלת לישועה. לא רק שהתוצאה הייתה טובה – אלא מה שקרה עצמו – היה טוב.

מעשה ברבי עקיבא

רבי עקיבא, תלמידו של נחום, חי בדור של גלות עמוקה יותר. הוא היה אומר: "כל מה שה' עושה – לטובה הוא עושה."

כלומר: אני לא רואה את הטוב עכשיו. אבל אני מאמין – שזה מוביל לטוב.

פעם הוא הלך בדרכים עם נר, תרנגול וחמור. הנר – כדי ללמוד בלילה. התרנגול – כדי שיקיר שחר. החמור – כדי לרכב.

אף אחד בעיר לא הסכים לארח אותו. הוא ישן ביער. בלילה – רוח כיבתה את הנר. חתול אכל את התרנגול. אריה טרף את החמור. כל מה שהיה לו – נעלם.

אבל רבי עקיבא לא כעס, לא נשבר. הוא רק אמר שוב ושוב: "כל מה שה' עושה – הכול לטובה."

למחרת, התברר ששודדים פשטו בלילה על העיר – ופגעו בכל מי ששהה בה. אם היה שם, או אם הנר היה דולק, או אם החיות היו מרעישות – גם הוא היה נפגע.

נחום אמר: "גם זו לטובה" – מה שקורה עכשיו – הוא עצמו טוב. ▪ רבי עקיבא אמר: "כל מה שה' עושה – מוביל לטובה" – גם אם עכשיו זה כואב, בסוף אגלה למה.

לפעמים החיים זורקים עלינו מצבים שקשה להסביר. פגישה שמתבטלת. פרויקט שנופל. אדם שאומר לא. ואנחנו שואלים: למה זה קורה לי? אבל יש רגעים – שבהם אנחנו זוכים לראות, בדיעבד, שדווקא מה שלא רצינו – זה מה שהיה הכי נכון בשבילנו.

תשעת הימים הם לא רק זיכרון של כאב – הם תזכורת לאמונה. שגם כשהכול נראה אבוד – אולי זו רק תחילת הסיפור.

ואולי, כמו שאמרו חכמים: המילה "דמעה" – עם "הכולל" – שווה בגימטריה "מועד". כי כל דמעה – יכולה להפוך לחג. וכל חורבן – לבנייה.

שנזכה לראות את זה – בעיניים. בקרוב ממש.