בית החולים השיקומי בתל השומר מהווה מזה שנים ארוכות כמוסד רפואי מעורר השראה. חשיבותו קיבלה משנה תוקף מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" עצם היותו אחד מהמוקדים המרכזיים אותו פוקדים פצועים רבים אשר חוו על בשרם את תופת הלחימה. אלו נאבקים מדי יום יחד עם הצוותים הרפואיים המסורים, באופן יוצא דופן, על מנת לשוב לחיים, חרף שורה של פציעות גופניות משמעותיות.
בניסיון לתרום ולו במעט למציאות המאתגרת עימה מתמודדים הפצועים, ביניהם חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון, כמו גם חולים אחרים, נרתמו חבורת דיירות בית הדיור המוגן "מגדלי הים התיכון" בגני תקווה, במטרה מוצהרת – לעשות טוב.
שושי שני, מדיירות הבית, משתפת בשיחה עם "אונו ניוז" בדבר שניים מהפרויקטים המרגשים בהן לוקחות חלק הדיירות. הראשון בהן כולל את פרויקט 'סירים באהבה'. כשמו כן הוא, במסגרתו הדיירות מבשלות ארוחות חמות וטעימות עבור חיילים או פצועים אחרים המצויים בשיקום מתמשך בבית החולים.
לדבריה: "יש לא מעט חיילים שנמצאים זמן רב בשיקום (האוכל בבית החולים איך לומר זאת בעדינות – פשוט נמאס עליהם). עצם הארוחות שמגיעות אליהם מסייעות להם. הן מספקות להם ריח וטעם של בית עם תחושה שמישהו חושב עליהם, וכן חוסכות להם סכום נכבד של כסף".
פרויקט נוסף אליו מתייחסת בהרחבה שני, כולל איוש והפעלה של עגלת קפה בבית החולים השיקומי בתל השומר. הפרויקט אותו היא חולקת בגאווה יחד עם דיירות נוספות מהבית, ביניהן גם הילדה פרי, סבתו של עומר ונקרט ששב מהשבי בחודשים האחרונים.
"אנחנו מגיעות לאייש את העגלה אחת לשבוע ולעיתים גם מעבר לכך. חלקנו אופות עוגות, בעוד שאחרות רוכשות ממיטב כספן, והכל בכדי להמתיק תרתי משמע את הטעם של השוהים בבית החולים. חשוב לומר שהמחווה הזו מבחינתנו היא הרבה מעבר לקפה.
מזה ארבעה חודשים שאנחנו לוקחות חלק בפרויקט, נוצרו עם השוהים בבית החולים קשרים מדהימים. אנחנו משתדלות להאיר פנים לכל אדם שמגיע, ללא יוצא מן הכלל. עבורנו זה המעט שאנחנו יכולות לעשות. זו הזדמנות להודות לכל המתנדבות שלוקחות חלק בפרויקט החשוב".
השבוע הגיע המיזם לאחד מרגעי השיא שלו. היה זה כאשר פגשו הדיירות את אבידע בכר, תושב קיבוץ בארי, שאיבד בשבעה באוקטובר את אשתו דנה ובנו כרמל, אשר נרצחו במתקפת מחבלי חמאס הנפשעת בביתם. אבידע עצמו שרגלו נקטעה כתוצאה מהאירוע ושהה בתל-השומר במשך תקופה לא מבוטלת, הגיע בעצמו לעגלה, תוך שהוא מתיידד עם הדיירות באירוע מיוחד שקשה היה שלא להתרגש ממנו.
"לפגוש את אבידע, כמו פצועים רבים אחרים שעברו ועודם עוברים מסע מורכב, הוא לא דבר של מה בכך", מבהירה שני. "זוהי כאמור התרומה הצנועה שלנו, בני ובנות הגיל השלישי, שאנחנו יכולים לתת עבורם. אם ביכולתנו להעלות חיוך רחב על פני אלו שמתמודדים עם קשיים לא מבוטלים, עבורנו זהו עולם ומלואו".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]