החיים על פי מוקה: סיפורו של המתנדב הנמרץ מקריית אונו

זהו סיפור על איש מיוחד ומעורר השראה, אדם אשר גאה להירתם למען הקהילה ולהעניק מעצמו.

הכירו את משה (74) רוזנברג, או כפי שהוא מכונה מאז ילדותו 'מוקה', המתגורר בשכונת רייספלד שבקריית אונו. מזה כשנה הוא מצוי בפנסיה באופן רשמי, זאת לאחר קריירה מרשימה במהלכה ניהל חברה בורסאית שעסקה בתחום שיווק ומכירת תשומות בענף הבניה. לכך יש להוסיף משפחה לתפארת אותה טיפח במרוצת השנים – הכוללת לצד אשתו, ארבעה ילדים ולא פחות מ-18 נכדות ונכדים.

בשיחה עם 'אונו ניוז' הוא משתף ביחס לרוח ההתנדבות אשר אוחזת בו מזה שנים ארוכות, באמצעותה הוא מנסה לתרום מזמנו ומרצו למען הכלל. "מטבעי אני אדם שמאוד אוהב לתת ולתרום מעצמו. ההתנדבות עצמה נותנת לי הרבה מאוד סיפוק. לעשות טוב לאנשים ולראות אותם מחייכים – מבחינתי זהו עולם ומלואו".

ההתנדבות הבולטת אותה מקיים מוקה באופן אינטנסיבי זוהי השנה הרביעית, כוללת ליווי וסיוע לקבוצות תלמידים בכיתות ד'-ו' בבית הספר ניר במתמטיקה. לדבריו: "אני מגיע ממשפחה של חינוך. אמא שלי ניהלה בית ספר בירושלים, הבן שלי וכלתי מורים, כך שכנראה שזה עבר בגנים. לגבי ההתנדבות – מדובר על קבוצות קטנות, החל מתלמיד בודד ועד 6 תלמידים לכל היותר. הרעיון הוא להעניק לתלמידים מסגרת אינטימית ופחות רשמית, אך כזו שתספק להם באותה נשימה את תשומת הלב הגדולה ביותר, הרבה יותר מהמורה בכיתה שנדרש לתת קשב לכ-30 תלמידים. אני מלמד במשך יום אחד בשבוע במשך כ-5 שעות. משתדל כל הזמן לשכלל את דפוסי ההוראה ולהביא לכיתה דברים פיקנטיים שיש בהם בכדי לשבור את השגרה".

מוקה מוסיף כי הפידבקים מהתלמידים וצוות המורים מצוינים. "אני מקבל הרבה מאוד מילים טובות. יש מורים שמספרים לי שהתלמידים ממש 'נאבקים עליי'. החינוך היה ונותר חלק בלתי נפרד ממני. עבורי זו גאווה גדולה לתרום מעצמי למען הדור הצעיר".

אלא שזוהי רק חלק מן היריעה ההתנדבותית בה לוקח חלק מוקה. פעילות נוספת שלקח על עצמו כוללת סיוע במרכז חלוקת המזון של עיריית קריית אונו, במסגרתה הוא משתייך לצוות שאמון על חלוקת סלי מזון לנזקקים אשר ידם אינה משגת, כמו גם לטובת משימות חלוקה וסידור המצרכים. כמו כן, הוא נרתם במסגרת מועדון הגמלאים ברחוב צדקיהו בקריית אונו לחולי פרקינסון, שם הוא מוביל הרצאות מקצועיות של מרצים שונים.

עד כמה ההתנדבות טבועה בך?

"ההתנדבות היא חלק בלתי נפרד ממני. אני אוהב לעשות לטוב לאנשים, ובמקביל לראות כיצד הם נתרמים ממנה. זה יכול להיות בכל תחום – בבית הספר, עם חולי הפרקינסון או במסגרות אחרות. אני גאה להרגיש חיוני ולהתחבר עם אנשים מרתקים. לי זה תורם לתחושת השייכות".

איזה מסר היית רוצה להעביר לבני גילך בגיל השלישי?

"הדעה שלי היא שכל אחד או אחת יכולים לתרום. השאלה בסוף היא מידת הרצון והמחויבות שלהם לתהליך. אני מאמין באמת ובתמים שכל אדם יכול לתרום מעצמו ברמה כזו או אחרת. אני יכול להעיד על עצמי – ההתנדבות מחיה אותי ומעניקה לי תחושת משמעות גדולה. מאחל לעצמי עוד הרבה שנים של התנדבות".