עולה להתקפה: היכרות עם הלל גד, כדורסלן "דור העתיד" קריית אונו

קצת על הלל גד: שחקן כדורסל בקבוצת הנוער של אגודת "דור העתיד" קריית אונו ונבחרת תיכון "בן צבי".

איך הכל התחיל: "אני משחק כדורסל בקבוצות תחרותיות החל מכיתה ו'. מאז שאני זוכר את עצמי ספורט היה בשבילי דרך חיים, ותמיד שיחקתי עם כדור. ההורים שלי מספרים שהמילה הראשונה שידעתי להגיד (לפני 'אבא' ו-'אמא') זה 'כדו…' (את הר' למדתי להגיד רק מאוחר יותר). בכיתה ד' התחלתי לשחק כדורגל בקבוצה, אבל די מהר המאמנים ראו את הגובה והפוטנציאל שלי, וככה אחרי שנתיים מצאתי את עצמי עובר לשחק כדורסל בקבוצת הילדים של עלומים/רייספלד.

אנחנו גרים בשכונת פסגת אונו שמרוחקת יחסית מאולם הכדורסל בעלומים. אני זוכר שבהתחלה מאוד חששתי מהנסיעה עם האופניים מפסגת אונו לעלומים. פחדתי שאתבלבל בדרך ולא אדע להגיע לאולם. ככה בפעמים הראשונות נסעתי על האופניים את כל הדרך ואבא שלי ליווה אותי עם האוטו כדי שאקבל בטחון ואדע לנסוע לבד. ובאמת תוך זמן קצר הנסיעות באופניים לאולם, ובעצם לכל אולמות הכדורסל בקריית אונו הפכו לשגרת החיים שלי".

הכדורסל ואני: "כדורסל זאת האהבה הכי גדולה שלי. אני חושב שזו חלק מהסיבה שהצלחתי לאורך השנים להשתפר מאוד ולהביא את עצמי לידי ביטוי על המגרש. כשהגעתי לגיל חטיבת הביניים כבר ידעתי שזה ענף הספורט שבו ארצה לעסוק בשנים הבאות. הרגשתי ממש שאני הופך להיות שחקן מרכזי בכל הקבוצות שבהן שיחקתי. התשוקה למשחק והרצון להצליח הביאו אותי לבלות שעות על גבי שעות במגרש ולהתאמן גם מחוץ למסגרות האימונים של הקבוצה, הכל במטרה לשפר את התנועה שלי עם הכדור ובלעדיו, ובעיקר כדי לשפר את כושר הקליעה".

מעבר לשיפור היכולות הפיזיות, העיסוק בכדורסל חיזק אותי גם בפן המנטלי. אי אפשר להיות ספורטאי מקצועי בלי משמעת ברזל וכח רצון חזק. למדתי שאף אחד לא נולד כדורסלן וקלעי שלשות מעולה. למדתי, ואני עדיין לומד, שכישרון זה חשוב מאוד, אבל מי שחושב שרק הכשרון יקדם אותו להיות ספורטאי מצטיין טועה. בלי עבודה קשה, בלי אימונים אינסופיים על המגרש ומחוץ למגרש, בלי לשמור על אורח חיים בריא, ללכת לישון בזמן, גם אם לפעמים זה אומר לוותר על יציאה עם חברים או על נסיעה לים – בלי כל אלה פשוט אי אפשר להצליח, בטח לא ברמות הגבוהות".

ספורט וערכים: "העיסוק בכדורסל לימד אותי הרבה על ערכים בספורט ועל איך להיות בן אדם יותר טוב. למדתי לכבד את היריבים שלי, להתחרות בהם הכי חזק במהלך המשחק ולא לוותר לאף אחד על שום כדור אבל כשנגמר המשחק ללחוץ ידיים. לדעת לשים מאחוריך כשלונות ולא פחות חשוב מזה הצלחות ותמיד להתמקד במשחק הבא, בקליעה הבאה ולא בזו שכבר זרקת. משחק הכדורסל והמסגרת הקבוצתית מחייבים אותך לדעת לעבוד כצוות, לדעת לפרגן לאחרים ולתת גם הערות בונות כשצריך, לפתח את הביטחון העצמי שלי והעמידה ביעדים ובמטרות שאני מציב לעצמי".

העונה שחלפה: "בשנה שעברה זכיתי בהזדמנות האדירה במסגרת קבוצת הנוער לאומית, כשאני רק בכיתה י', לשחק ולשתף פעולה עם שחקנים מעולים מכיתות י"א – י"ב ולהילחם ביחד עם הקבוצה האדירה הזו על אליפות נוער לאומית וכרטיס העליה לליגת נוער העל. כבר בתחילת העונה ידענו שאנחנו ברמה גבוהה ביחס לשאר הקבוצות אבל לא דמיינו שנגיע להישגים שהגענו אליהם בסופה.. בסוף הסיבוב הראשון סיימנו בצמרת טבלת הליגה והיינו עם מאזן של 11 ניצחונות לעומת שני הפסדים בלבד! הדבר המרכזי ממנו נהניתי היה שהקבוצה לא התבססה על שחקן אחד, אלא על חבורה של שחקנים גברים אדירים בהובלת המאמן יניב ויצמן, שהרכיבו כל אחד לחוד ובעיקר יחד, את קבוצת הכדורסל הכי טובה ששיחקתי בה עד היום. לשמחתי, גם אני קיבלתי הזדמנות לשחק ולתרום את חלקי במסגרת המאמץ הקבוצתי".

העונה הנוכחית: "כולי תקווה שנצליח לפתח מסורת חדשה בקריית אונו של קבוצת נוער על שתהיה חוד החנית של אגודת הכדורסל המפוארת של העיר. מגיע לנו שתהיה לנו כזו קבוצה, ואנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי שזה יקרה. השנה התחלנו את העונה בליגת נוער על דרום. אנחנו משחקים נגד הקבוצות הכי טובות בארץ ואין ספק שזה אתגר גדול למועדון בסדר גודל שלנו. אני מקווה שעם הנחישות והאימונים הקשים יגיעו גם ההצלחות ונצליח להשאיר את קריית אונו בליגת העל לנוער גם בעונה הבאה. בנוסף, אני גם שחקן בנבחרת בית הספר של תיכון בן צבי שמתחרה בליגת התיכונים. גם כאן התחרות היא קשה מאוד ואנחנו מתמודדים נגד הנבחרות עם השחקנים הכי טובים בארץ. אני חושב שיש לנו מה למכור אבל עלינו להוכיח את זה קודם כל על המגרש במעשים ולא בדיבורים.

בפן האישי אני מרגיש שאני רק בתחילת הדרך. הדרך שלי להמשיך להשתפר היא לקום כל בוקר מחדש עם רעב להתאמן להשתפר ולנצח. מקווה לעשות עונה טובה ולהגיע הכי גבוה שרק אפשר".