חוזרים למסגרות- לבתי ספר וגנים?

כנראה אלו ימים אחרונים בלי מסגרות לילדים הצעירים. חלקם, מאד שמחים לכך, מתגעגעים ומחכים לרגע שישובו לחברים, לצוותים ולמשחקים המוכרים. האחרים, ממש הסתגלו ל”שגרת הקורונה” הביתית, נהנים מהזמן נטו עם המשפחה הקרובה, בלי לחץ זמן וריצות של ימים עמוסים. בעצם ממש  כיף להם, כי אלו זמנים של  יצירה, משחקים, אפייה, מסכים, סיפורים, ארוחות משותפות, ניסויים ובעיקר – המון זמן יחד, תוך הנאה מהדברים הפשוטים.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

כנראה שיהיו בתים, שרק חלק מהילדים שם ישובו למסגרות הלימודים: הגדולים יותר יישארו בבית, ואילו הצעירים יחזרו למסגרות, אם כי בהדרגה ובאופן שונה, ממה שהיה. יתכן שהעובדה הזו, עשויה לגרום לתסכול אצל אחד מהילדים אחרי שהיו תקופה בלתי נפרדים. כזה המצב אצלי, בביתי הפרטי, הבן הצעיר, מתוסכל מכך שאחיו הגדול יותר יישאר בבית ואילו הוא ישוב לבה”ס, לכיתה א’, “ובכלל זה לא הוגן למה הוא נשאר ואני לא…”

הרעיון הוא לקבל ולכבד את הרצון, שהוא רוצה להישאר, שאנחנו מבינים אותו, שזה בסדר שככה הוא מרגיש. זה שאנחנו אמפטיים, אינו אומר שאנו מסכימים איתו אלא, בעיקר נותנים לו מקום להביע את האכזבה. בנוסף, ננסה להסביר בקצרה שלכל אחד יש את המחויבוית, הזכויות והדרישות שלו, בהתאם לגיל ולצרכים שלו, נשתמש גם בדוגמא קונקרטית כגון: “יש גיל שאפשר ללכת לבד לבית ספר ולהישאר לבד בבית ויש גיל, שזקוק להיעזר במבוגר לצידו, להכין לו אוכל ולקחת אותו לכל מיני מקומות. בעצם, התפקיד ההורי שלנו, לכוון אותם להסתכל על עצמם ולא החוצה – על מה שישי לשני, במקרה זה לאחיו, אלא, ליכולות והצרכים שלהם. אגב, זה לא אומר שהם יהיו מרוצים אחרי שנסביר להם, ויגידו לנו “סבבה אמא, אז הכל טוב”…אך לאט לאט הם ילמדו להבין ולהסתכל על עצמם ביחס לצרכים, רצונות ויכולות שלהם עצמם.

חמש המלצות שיעזרו לכם להכין את ילדכם לקראת החזרה למסגרות:

1.הכנה מראש- תתחילו לשוחח איתם ולשתף אותם,  בקרוב נחזור לגן/לבה”ס, ותוכל לראות שוב  את החברים, הגננת, הצוות, והמשחקים ששם. לשתף אותם      בשינויים שיהיו, כאשר רמת הפירוט תהיה בהתאם ליכולת ההבנה של הילד – ככל שיכולת ההבנה גבוהה יותר, מומלץ להסביר להם מה צפוי להיות כדי לספק  וודאות ובטחון.

2.מקום לרגשות – מומלץ לתת לילד לגיטימציה להביע כל רגש – אם זו שמחה והתרגשות ואם זה חשש ועצב – כדי שיקבל את המסר, שזה בסדר, שזה לגמרי נורמלי  להרגיש ככה, שלא יחוש בדידות עם עצמו ותחושתו. על ידי שיתופו וההתייחסות, הוא בעצם יכול לקבל מאיתנו תמיכה לזה, אשר אינה מבטלת או מקטינה את התחושה, אך בלי הבטחות כמו: “יהיה לך כיף ואין ממה לפחד”, כי כשאנחנו מאפשרים לילדים לבטא את הרגשות שלהם, הם מרגישים שאנחנו מבינים אותם ובעיקר, הרגשות שלהם יהיו ברורים להם עצמם, וזו מיומנות חשובה לחיים – כשאני מזהה אצלי רגש, יש לי יכולת לעשות עם זה משהו כי אני מחובר לעצמי.

3.מתן הצעות להתמודדות עם הרגשות שהילדים מעלים – להציע לילד אפשרויות שיעזרו לו להתמודד עם הרגשות – לשאול אותו מה לדעתו יכול לעזור לו.

4.שינה – מומלץ להתחיל בהדרגה לסיים את היום מוקדם יותר, כדי שהילד יתרגל ללכת לישון בשעה הקבועה של ימי השגרה, ולקום בקלות בבקר מוקדם.

5.סיום חגיגי משפחתי לתקופה – אפשר לערוך ארוחה משפחתית מיוחדת או הליכה משותפת לפארק או לגלידה הקרובה (בהתאם להנחיות), תלוו את זה בסבב הכרת תודה על הזמן המשותף שהיה, עם זיכרון נעים במיוחד מהתקופה ושיקוף היכולות והכוחות המיוחדים שגילתם על ילדכם במהלך התקופה.

שתהיה לכולם חזרה קלה ומוצלחת למסגרות.

הכותבת היא מדריכת הורים מוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך

מוזמנים לעקוב בעמוד הפייסבוק –  בנושא ההורות

לטורים קודמים