האם הבניינים בישראל ערוכים לטעינת רכבים חשמליים?

מקום לדאגה? השבוע פנה למערכת ‘אונו ניוז’ תושב בקעת אונו שזה עתה רכש דירה באחד מהמגדלים באזור. לאותו תושב, כמו הרבה אחרים, יש רכב חשמלי. משיחה מקרית עם החשמלאי שלו גילה לתדהמתו אותו תושב כי טעינה של הרכב שלו לארון החשמל שבחניון עלולה להפיל את החשמל בבניין, ולגרום לנזקים בגובה מאות אלפי שקלים.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

“אני נכנסתי לדירה החדשה בתחילת החודש”, מספר התושב. “כשהודעתי לוועד הבית שיש לי רכב חשמלי הוא אמר לי שאין בעיה ושאני יכול להתחבר לארון המונים הציבורי, להתקין מונה. וככה אשלם את חלקי היחסי כשמגיע חשבון החשמל”.

נו אז איפה הבעיה?

“כשדיברתי עם חשמלאי הוא אמר לי להפסיק עם זה מיד כי אני עלול לגרום לעומס על מערכת החשמל של הבניין (שלא תוכננה לספק חשמל מעבר לצרכים שלה) ולגרום להפלה שלה ואפילו לשריפה. בגלל שאין ויסות וניהול של עתודות החשמל של הבניין, ברגע שייווצר עומס אז החשמל פשוט ייפול ואיתו כל המערכות החשובות לארון החשמל המספק את האנרגיה לחדר המשאבות, למעליות והתאורה של הבניין. זה יכול להוביל לנזקים של מאות אלפי שקלים. אם כל הדיירים בעלי הרכב החשמלי יתחברו במקביל בשעות הערב, בה גם ככה צריכת החשמל היא גבוהה, זה עלול להוביל לקטסטרופה”.

“וועדי בתים, בעיקר במגדלים רבי קומות, חייבים להבין את זה כבר היום לפני שיהיה מאוחר מדי. עוד כמה שנים כמות הרכבים החשמליים רק תגדל ותגדל וחייבים להיערך כבר היום”.

ינון לוי, סמנכ”ל אנרגיה ואתרים מנוהלים בחברת ג’ינרג’י, המתמחה במתן פתרונות טעינה לרכבים חשמליים, אומר בראיון ל’אונו ניוז’ כי אכן רוב הבניינים בארץ היום אינם ערוכים לכמות כלי הרכב החשמליים העתידה להיכנס לארץ בשנים הקרובות.

ינון מה המצב כיום בארץ ואיפה הבעיה?

“הבעיה כיום היא שאין בבנייני מגורים תשתית ראויה והספק חשמל מספק לטעינת כלי רכב חשמליים בכמות מספקת. דיירים מתחברים או ללוח חשמל ציבורי או לדירה. חשוב לציין שבחלק מהמקרים ההתקנות מבוצעות עם חשמלאים פרטיים או חברות לא ניסיון בתחום מה עשוי להוביל לעומסים על לוח החשמל הציבורי או התקנות שלא לפי התקן”.

הבעיה קיימת גם במגדלי מגורים שנבנו לאחרונה?

“רק לפני חודשיים נכנסה תקנה בנושא. רק קבלן שקיבל ממש עכשיו היתר לבניה יהיה מחויב בתכנון של עמדות טעינה תקניות המיועדות לכלי רכב חשמליים. את הפתרונות האלו נראה רק בעוד מספר שנים. במגדלים שכבר נבנו ואוכלסו זה לא קיים”.

אז מה קורה היום בפועל?

“נניח שיש מגדל מגורים עם 20-30 כלי רכב חשמליים. מה שקורה זה שכל הדיירים מתחברים לחשמל הציבורי בבניין. כל אחד מהם צריך לשלם על החשמל שהוא צרך, ופתאום הוועד הופך להיות גם הנהלת חשבונות ולחלק את החשבון היחסי בגין הצריכה הפרטית מן החשמל הציבורי”.

“בעיה נוספת היא עתודת החשמל הקיימת בבניין. וועד הבית בדרך כלל לא יידע מהי עתודת החשמל ולכמה רכבים בו זמנית היא מסוגלת לנפק חשמל. זה יכול להיות 5 רכבים או 20 רכבים. הכל תלוי בעתודת החשמל של אותו בניין”.

ואם עברתי את עתודת החשמל שיש לבניין?

“ייוצר עומס יתר על מערכות החשמל בבניין וזה יגרום לכך שהחשמל פשוט ייפול. זה עשוי לגרום להפסקת פעולת מכשירי חשמל חיוניים בבניין דוגמת מעליות, תאורה בלובי ובחניונים, משאבות ועוד. במגדל רב קומות זה יכול להוביל להשלכות לא פשוטות”.

אז מה הפתרונות הקיימים?

“הפתרון הוא ניהול הטעינה. חברות דוגמת ג’ינרג’י דואגות להתקנה של מערכות ניהול שמאפשרות למקסם את עתודות החשמל ולמנוע עומס יתר. ג’ינרג’י מבצעת את כל ההתקנות וגם פותרת את נושא הגבייה של חשבונות החשמל מהדיירים”. זה חוסך לוועד הבית ולדיירים המון כאב ראש וסיכוני נפילת חשמל מיותרים”.

מה יהיה עוד 10 שנים, שמספר כל הרכב החשמליים יהיה גבוה משמעותית?

במידה והסתת הטעינה לשעות הלילה לא תיתן מענה מספק למערכת הטעינה, אזי ניתן יהיה לשלב פתרונות של אגירת אנרגיה. פתרונות של אגירת אנרגיה יאפשרו גם שילוב של שימוש באנרגיה מתחדשת בעיקר סולארי. משמע בשעות היום הסוללות יטענו באמצעות אנרגיה סולארית ובשעות העומס ניתן יהיה להשתמש באנרגיה לטובת טעינת כלי רכב חשמליים”.