אונו News 
האלמנה כאמור התגוררה בדירת המנוח על אף פטירתו. לאחר הפטירה ביקשה חברה יזמית להתחיל בפרויקט תמ”א 38 לתוספת דירות בבניין ולחיזוקו. פרויקט זה היה ראשיתה של מלחמה בין האלמנה לידועה בציבור שבסופו בשל שלל תקלות משפטיות לא קלות, זכתה האלמנה בירושה ולא הידועה בציבור וזאת על אף קיומה של צוואה מפורשת.
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז
סכסוך ירושה זה כאמור העלה לפחות שתי שאלות משפטיות חשובות: האם זכות אלמנה למדור על־פי הכתובה גוברת על זכויות הידועה בציבור למכור את חלקה על פי צוואה בדירה בדירה? מדוע צוואה שאושרה בבית משפט אינה גוברת על זכויות האלמנה?
אלה בדיוק השאלות שנדונו בתביעה שהגישה אלמנה לזכות מגורים בדירה שהותיר בעלה המנוח, שאת חציה הוריש לידועה בציבור שלו יום בלבד לפני מותו, בשעה שמתנהל בבניין הליך פינוי־בינוי.
הסיפור הסבוך הזה מתחיל בעת שבני הזוג נישאו לבני הזוג נולדו שלוש בנות. לאחר שהיה משבר בחיי הנישואין הצדדים נפרדו ולאחר שנים מספר חזרו לשלום־בית כשהם מתגוררים בדירת המגורים של בני הזוג, הרשומה על שם שני בני הזוג בחלקים שווים. בשנת 92 נפרדו שוב, והבעל הגיש תביעת גירושין בביה”ד האזורי בבאר שבע. במקביל הגישה האישה תביעה למזונות אישה. התיק נסגר בהעדר דיונים ללא גירושין, ומאידך גיסא, ביה”ד פסק מזונות בסך 500 ₪ לחודש לטובת האישה. בסמוך לסגירת התיק עבר המנוח להתגורר עם בת זוג שהייתה הידועה בציבור שלו עד ליום מותו. בשנת 2009 הגיש המנוח בבית הדין הרבני בבאר שבע תביעת גירושין חדשה נגד אשתו החוקית. גם תביעת גירושין זו לא הובילה לגירושיהם של בני הזוג. עוד בטרם נתקיימו דיונים כל שהם הבעל הלך לעולמו, ולכן התיק נסגר. הדיון שאמור היה להתקיים לפני ביה”ד בשנת 2019 נדחה בשל בקשת הבעל עקב מחלתו. המנוח ערך צוואה יום לפני פטירתו ובה הוא מקנה את עיזבונו לידועה בציבור שלו, לאחיו, ולשלוש בנותיו
לאחר מותו צוואתו קוימה על־ידי בית המשפט בספטמבר 2014, והליך שניהלו האלמנה וילדיה נגד העיזבון נדחה.
בין האלמנה החוקית לנתבעים התנהלו דיונים משפטיים בנושאים שונים בערכאות שונות. לפני ביהמ”ש המחוזי התקיים דיון סביב חוקיות הצוואה עקב התנגדות שהגישה, האלמנה החוקית של המנוח, לקיום צוואתו. התנגדות זו הוסרה וביהמ”ש הוציא צו לקיום הצוואה כלשונה, כך שעיזבונו של המנוח הכולל גם את חלקו בדירת המגורים של התובעת הועבר לטובת הידועה בציבור אחיו ושלושת בנותיו על פי הצוואה.
. מאחר שלמנוח היו זכויות ממקום העבודה בקרן מבטחים, שעם פטירתו זיכו את אלמנתו בקצבת שארים, הגישה הידועה בציבור של המנוח תביעה כנגד קרן הפנסיה מבטחים לזכות בזכויות המוקנות לאלמנתו של המנוח, כמי שחיה עמו בשנות חייו האחרונות. מנגד טענה האלמנה החוקית שלפנינו, שהיא זו שזכאית להיקרא אלמנתו. תביעה זו הוגשה לפני ביה”ד האזורי לעבודה. גם בתביעה זו במסגרת פסק דין ארוך ומנומק פסק ביה”ד האזורי לעבודה כי הזוכה בקצבת השארים של המנוח היא הידועה בציבור שלו ולא אלמנתו החוקית. הנתבעים כמוטבים בצוואת המנוח והזוכים בעיזבונו הכולל את חלקו בדירת המגורים הגישו לביהמ”ש תביעה לפירוק שיתוף בנכס זה.
בסמוך להגשת תביעה זו לפירוק שיתוף הגישה לפנינו התובעת תביעה לכתובה ולמזונות מעיזבון המנוח. טענתה היסודית של האלמנה היא שמאחר שהיא לא התגרשה מהמנוח, ולטענתה אף ביקשה כל הזמן לשקם את הזוגיות ביניהם, הרי כשנפטר המנוח היא הייתה בת־זוגו הדתית והחוקית, ולכן היא זכאית לזכויות הנ”ל ככל אלמנת בעל בישראל. מנגד טוענים היורשים על פי הצוואה כי לתובעת ולמנוח לא היה כל קשר זוגי משנת 92 ולכן אין לראות בה את אלמנתו. לטענתן התובעת לא מימשה את פסק הדין למזונות, מה שמוכיח שהיא לא ראתה את עצמה כאשת המנוח. כמו כן בפועל התובעת גרה בדירה שמחציתה הייתה שייכת למנוח ועם פטירתו מחציתה שייכת לנתבעים מכוח הצו לקיום הצוואה, ובכל פרק זמן זה לא שילמה שכירות לנתבעים. עם סיום כתבי הסיכומים טוענים הנתבעים כי אין לביה”ד סמכות לדון בתביעה המוצגת לפנינו, ללא נימוק כל שהוא.
שלושת דייני בית הדין הרבני קבעו כי האלמנה זכאית להישאר בדירה עד סוף ימיה, בהתבסס על הדין הדתי וכן על פסיקות בתי המשפט.
לא עלה על דעת מאן דהוא (ואף לא הנתבעים וב”כ) לומר, שמאחר שהתובעת חיה בפועל בפירוד רב שנים מהמנוח ואף לא ניהלה עמו משק בית משותף, הרי שפקעו להם הנישואין החוקיים כדמו”י. כל זמן שלא פקעו נישואיה של התובעת עם המנוח בג”פ כדמו”י, האישה לא הייתה יכולה להינשא לאחר, ואף המנוח לא יכול היה לשאת אחרת. לא בכדִי המנוח לא מיסד את חייו עם הידועה בציבור במסגרת נישואין חוקיים. אילו היה מבקש לעשות כן, היה צפוי להיות נתון תחת הליך פלילי. ובכן, הדבר פשוט שההחלטות השיפוטיות שניתנו במסגרת ההליכים האחרים אין בהן במסגרת הפרוצדורות השיפוטיות כדי לכבול את בית הדין מלדון לפי שיקול דעתו בתביעה המונחת לפניו.”
יצויין כי על פסק דין זה לא הוגש ערעור על אף שלדעת עורכי דין מומחים בצוואות וירושות אי הכרה של בית הדין הרבני בצוואה שקוימה על בית המשפט המשפט מעוררת תהיות וראויה לבחינה מחודשת על ידי ערכאה גבוהה יותר.
לדברי עו”ד רחל |(רייצ’ל) שחר ממשרד רחל שחר עורכות דין, המתמחה בדיני משפחה וירושה, “פסק הדין שגוי בהיותו מנוגד לצוואה שנכתבה על ידי המנוח. בפסיקתו משיג בית הדין את רגלי בית המשפט וקובע כי למרות קיומה של צוואה מפורשת, תירש האלמנה החוקית ולא הידועה בציבור לאור העובדה שלא התגרש בפועל מאשתו הראשונה ולאור העובדה שהמשיך לשלם מזונותיה”.
בשיתוף עו”ד ונוטריון לצוואות רחל שחר.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
