יום השמיעה הבינלאומי: שמירה על איכות השמיעה לאורך החיים

לרגל יום השמיעה הבינלאומי שחל השבוע, רונית אפרתי – קלינאית תקשורת מחוזית ב"כללית" מחוז דן פתח תקווה, מדגישה את חשיבות השמיעה בחיינו: "חוש השמיעה הוא אחד החושים החשובים ביותר המלווה אותנו מלידה ועד זקנה. החל מהתפתחות השפה והדיבור בגיל הרך ועד לשמירה על קשרים חברתיים ותפקוד תקין בגיל המבוגר, השמיעה ממלאת תפקיד מרכזי באיכות חיינו". ישראל מדורגת בין המקומות הראשונים בעולם בביצוע בדיקות סינון שמיעה לתינוקות לאחר לידה ומובילה בתחום זיהוי מוקדם של ליקויי שמיעה, מה שמאפשר התערבות מיידית והתאמת שיקום שמיעתי מיטבי כבר בשלבים המוקדמים ביותר.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

הגורמים העיקריים לירידה בשמיעה

חן אבינר, קלינאית תקשורת מהשירות להתאמת מכשירי שמיעה במכון השמיעה במרפאת רוטשילד בכללית, מסבירה כי ירידה בשמיעה היא לקות שכיחה באוכלוסייה, ושכיחותה עולה משמעותית עם הגיל. "כעשרה אחוזים מהאוכלוסייה הכללית סובלים מירידה בשמיעה, כאשר מעל גיל 65 מדובר בכשליש מהאנשים, ומעל גיל 75 מחצית מהאוכלוסייה" אבינר מפרטת כי ירידה בשמיעה יכולה לנבוע ממגוון גורמים, ביניהם גורמים גנטיים, חשיפה ממושכת לרעש חזק, דלקות אוזניים חוזרות, חבלות, שימוש בתרופות מסוימות, מחלות כרוניות כמו סכרת, ותהליכי הזדקנות טבעיים. "אפילו הצטברות פשוטה של שעווה באוזן יכולה לגרום לירידה זמנית בשמיעה, ולכן בכל מקרה של תחושת ירידה בשמיעה יש לפנות לבדיקה אצל רופא אף-אוזן-גרון". "חשוב להימנע מניסיונות לניקוי עצמי של האוזניים עם קיסמים או מטושים, שכן אלה עלולים לגרום לנזק ולהחמיר את המצב."

כיצד לזהות ירידה בשמיעה

"ישנם מספר סימנים שצריכים להדליק נורה אדומה. במידה וחשים באחת מהתופעות הבאות: צורך תכוף לבקש מאנשים לחזור על דבריהם, קושי לעקוב אחר שיחות בקבוצה או באירועים משפחתיים, הסתמכות על קריאת שפתיים, קושי להבין דיבור של ילדים ונכדים, וצורך להגביר את עוצמת הטלוויזיה יש צורך לפנות לבדיקת שמיעה, אומרת אבינר. "מי שחש קושי לשאת רעשים חזקים, כמו מוזיקה באירועים, גם זה עשוי להצביע על שינויים במערכת השמיעה". אבינר מדגישה כי במקרה של ירידה פתאומית בשמיעה באחת האוזניים, יש לפנות מיידית לרופא אף-אוזן-גרון, שכן מדובר במצב המצריך התייחסות דחופה.

רעש והשפעתו על השמיעה

חשיפה לרעש מהווה אחד הגורמים המשמעותיים ביותר לפגיעה בשמיעה בעולם המודרני. "ככל שעוצמת הרעש גבוהה יותר ומשך החשיפה ארוך יותר, כך עולה הסיכון לפגיעה בלתי הפיכה במערכת השמיעה," מסבירה אבינר. היא ממליצה להימנע ככל האפשר משהייה ממושכת במקומות רועשים, ובמידת הצורך להשתמש באטמי אוזניים איכותיים. "זה נכון במיוחד במקומות עבודה רועשים, בעת שימוש בכלי עבודה רועשים או באירועים עם מוזיקה חזקה" היא אומרת. הנחיה חשובה נוספת נוגעת להאזנה למוזיקה באוזניות "הקפידו שעוצמת השמע לא תעלה על 60% מהעוצמה המירבית בעת האזנה ממושכת, וקחו הפסקות קבועות על מנת לאפשר למערכת השמיעה להתאושש" אבינר מדגישה כי נזקי רעש הם מצטברים ובדרך כלל בלתי הפיכים, ולכן מניעה היא המפתח לשמירה על שמיעה בריאה לאורך זמן.

הטיפול בירידה בשמיעה והקשר לבריאות

"בשנים האחרונות הולכות ומצטברות עדויות מחקריות המצביעות על קשר בין ירידה בשמיעה לבין עלייה בסיכון לירידה קוגניטיבית ודמנציה" מציינת רונית אפרתי.

ההקשר לכך עדיין אינו מוכח אך ניכר כי אנשים עם ליקוי שמיעה משקיעים אנרגיות ומאמץ רב לשיפור ההבנה השמיעתית.

בנוסף, ירידה בשמיעה מובילה להימנעות הדרגתית מפעילויות חברתיות, מה שעלול לגרום לבידוד, חסך בגירויים קוגניטיביים, ואף לדיכאון. "כיום, במכוני השמיעה של כללית מתאימים מכשירי שמיעה ברמת טכנולוגיה גבוהה ומתקדמת," אומרת אבינר. "המכשירים המודרניים כוללים מנגנונים חכמים לסינון רעשים ולהגברת דיבור, מתממשקים עם טלפונים חכמים ואפילו מזרימים שיחות ותוכן מדיה ישירות למכשירי השמיעה". תהליך ההסתגלות למכשירי שמיעה הוא תהליך למידה שמיעתית שבו אדם לומד מחדש להתמודד עם עולם הצלילים, והוא מלווה על ידי קלינאיי תקשורת מומחים.

המסר העיקרי: אל תדחו את הטיפול

"המסר החשוב ביותר הוא שאין לדחות את הטיפול בירידה בשמיעה" מסכמת רונית אפרתי. "ככל שההתערבות מוקדמת יותר, כך התוצאות טובות יותר. אנחנו רואים שטיפול מוקדם מסייע במניעת התבודדות, דיכאון ופגיעה קוגניטיבית, ומאפשר להמשיך ליהנות מצלילים, מוזיקה ושיחות עם יקירינו" אפרתי מדגישה כי "החשיפה לגירויים שמיעתיים חשובה מינקות ועד שיבה. בדיוק כפי שאנו משקיעים בפעילות גופנית לשמירה על הבריאות, כך עלינו להשקיע גם בשמירה על חוש השמיעה. שמיעה מיטבית היא מרכיב חיוני באיכות החיים בכל גיל, ומאפשרת לנו להישאר מחוברים, פעילים ובריאים לאורך כל מסע החיים".