הטור של לילך | מצוקת גיוס עובדים בארגונים

זה היה בוקר של סוף החורף, השעה תשע וחצי בבוקר. הוזמנתי לחברת הייטק קטנה באזור תל אביבי באזור שיקי לחלוטין. למקומות כאלו עדיף לנסוע בקורקינט ולא עם רכב שתופס שתי חניות ,אבל מילא אחרי ניסיונות רבים למצוא חניה מצאתי לי חניה רחוקה ונהנתי מהדרך הארוכה לבנין החברה. עוד לפני שאתה נכנס לחברה משהו מרגיש לך חו”ל באזורים האלו, השילוב של הבייגלה החם והשוק הסואן עם המשרדים היוקרתיים המעוצבים להפליא.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

ברגע שנכנסתי למקום חשבתי לעצמי מה כבר יכולים להיות הכאבים של מקום כזה?

בקבלה קיבלה אותי המזכירה המקסימה שהציעה לי לשתות כל משקה שרק ארצה, אם זה קר אז יש במקררים ואם זה חם היא תכין לי קפה שעוד לא טעמתי כזאת ארומה לטענתה ואם חפצה נפשי במתוק ליד הקפה, יש גם גלידות וכדורי שוקולד מתוקים. העדפתי את האספרסו הקצר והמוכר שלי וחיכיתי בסבלנות שהמנכ”ל יתפנה לפגישה.

כשנכנסתי לפגישה עם המנכ”ל פגשתי אדם צעיר ונמרץ, מלא תשוקה למקום עם התלהבות סוחפת שגרמה לי כמעט להכנס ולהשקיע במוצרי החברה. אז מה הם הכאבים שלכם? שאלתי אותו. יש לנו מצוקת גיוס עצומה הוא ענה לי, אנחנו לא מצליחים לגייס מספיק אנשים ויש לא מעט עבודה שאנחנו לא מספיקים לעשות אותה (נו מה חדש אמרתי לעצמי, כל החברות מתמודדות עם אותן בעיות)  שאלתי הרבה שאלות: כמה עובדים אתם בחברה? כמה מגייסים יש בחברה? כמה עובדים גייסתם בממוצע בשלושה חודשים האחרונים? איזה קמפיינים אתם עושים לגיוס? מה רמות השכר שאתם מציעים? האם העבודה היברידית אצלכם? מה סוג האנשים שאתם כן מצליחים לגייס? מה צפי הגיוס שלכם? כמה משרות נפתחות כל חודש? ועוד הרבה מאוד שאלות . לקח זמן לענות על כל השאלות ולחקור את כל הנתונים, אבל חקרנו ושאלנו את עצמנו את כל השאלות הנכונות, וכל תשובה שהם ענו לי דייקה אותי למקום הנכון. ארגון שיודע לשאול את עצמו שאלות נכונות ויותר מכך יודע לענות על השאלות האלו בהתבסס על נתונים מעודכנים ומתועדים ימצא את הבעיות האמיתיות שלו ויחסוך זמן בניסיון לפתור בעיות שוליות וזמן זה כסף, הרבה מאוד כסף. ביקשתי גם לדבר עם המגייסת והעוזרת שלה כדי להבין באלו קשיים הן נתקלות.

אני אקצר ואומר שאחרי כל התחקירים הבנתי שהבעיה היא לא בגיוס, אלא בשימור של העובדים, קצב הגיוס בחברה הוא מצוין ויאה למספר המגייסות בחברה וביחס לשוק המוצף בתפקידים מסוג זה, המגייסות יודעות לשווק את החברה מצוין  (ממש נהנתי להקשיב לשיחות שהן עושות ) אז למה החברה לא צומחת? כי כמות העוזבים והתחלופה בחברה מטורפת , המגייסות עובדות ללא הפסקה בשביל להשלים את הואקום שעובדים יצרו בעזיבתם וזה כדור שלג שלא נגמר. אז עכשיו התחלנו לדבר אחרת ולשאול שאלות אחרות : מה אנחנו עושים כדי לשמר את האנשים בחברה? מה סיבות העזיבה שלהם? האם מישהו עשה ראיון סיום עבודה והבין לעומק מה גרם לכל כך הרבה אנשים מוכשרים לעזוב חברה מדהימה כזאת? האם אי פעם נבנתה תוכנית לאותם מועמדים? האם סומנו הטאלנטים ומוקדי הידע בחברה ונעשתה איתם עבודה? ועוד הרבה מאוד שאלות שקשורות לדרך השימור שלהם בחברה.

עבודה רבה עוד לפנינו אבל מרגיש שכשמבינים את הבעיה, תמיד אפשר למצוא פתרונות טובים ולזכור שהכאבים שלנו יכולים להיות רק סימפטומים למחלה האמיתית שקיימת בארגון. אז עכשיו ביקשתי מהם שאת כל התשוקה ואת כל השרותיות ואת כל הטוב הזה שיש למקום להציע שישקיעו בשימור. אז אנחנו שם ועושים עבודה מעולה יחד ולמרות שיש דרך לעבור רואים את התוצאות בצורה מרגשת.

הכותבת לילך טבצ’ניק מנכלית ומייסדת O.T.R.T חברה לפתרונות משאבי אנוש
יועצת למנהלים בכירים, הנהלות  ומנכלים בתחום.
בעלת תואר שני בפסיכולוגיה ומעל ל 20 שנה ניסיון בתחום.
נשואה לנבות ואמא ל3 ילדים אור, טל ורוני שעל שמם נקראה החברה.