הטור של לילך | כמה זמן לוקח לעובד להסתגל למקום עבודה ולמה זה משול לאקס/ית המיתולוגי/ת שלנו

אתם עובדים במקום מסוים לא מעט שנים, הקמתם את המשפחה שלכם בתקופה הזאת, אספתם חברים שהיו לצידכם באירועים ובחוויות.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

התרגלתם לכל “השריטות” של הארגון, לכללים, לנהלים (שלא תמיד מצאו חן בעיניכם),לגזרות החדשות, לשינויים שעברה החברה. בטוב וברע ניצחתם הכל יחד.

אתם שגרירים מצוינים של החברה ואין לכם אפילו מילה אחת רעה לומר על החברה שנתנה לכם להתפתח, להתמקצע ולהתפרנס.

אבל הגיע הרגע המיוחל בו החלטתם שדי, כבר אין התרגשות בדיוק כמו במערכת יחסים.

גם כאן השיגרה מעייפת, מתישה ומנוונת את השכל והאדרנלין ואז מגיעה הצעה כובשת, מלהיבה שמעלה את האדרנלין ממש כמו אז ביום הראשון שהתחלתם  לעבוד.

ואתם מגיעים בשיא ההתלהבות לתת מעצמכם, להכיר פנים חדשות, להתפתח ולגדול ואז …..אז מתנפצת לכם הבועה, פתאום הכל נראה כמו טעות והדיסוננס מתחיל.

אולי לא הייתי צריך לעזוב? מה היה לי רע במקום הקודם? לא סומכים עלי כמו במקום הקודם, מה זה כל הגזרות והכללים האלו? ולמה הם לא מתנהלים נכון?

אז זהו ,תרשו לי להרגיע ולומר לכם: תחזיקו חזק! הסטטיסטיקה מדברת על הסתגלות של עד שנה למקום עבודה אחר!! במיוחד אם עברתם כשעבדתם הרבה שנים במקום אחד.

כמו עם האקס המיתולוגי שלנו, אנחנו זוכרים אחרי הפרידה את הדברים הטובים וממעטים לחשוב מה הסיבות לפרידה.

כך גם כאן, אנחנו זוכרים כמה היה לנו טוב ומצפים להגיע לאותה נקודה בה היינו במקום הקודם, מבלי לעצור רגע, לנשום עמוק ולהבין שכשמתחילים משהו חדש אי אפשר להתחיל מהאמצע, אלא צריך ואף רצוי להתחיל מההתחלה,לבנות את עצמכם, לייצר קשרים, לנסות להסתגל לתרבות אחרת, לכללים אחרים, לנהלים שונים מאלו שהורגלתם אליהם.

תתפלאו, תוכלו אפילו להתאהב במקום החדש שלכם, אבל אין קסמים ותהליך כזה הוא בטח לא אינסטנט.

פנתה אלי אחת העובדות בטענה שקשה לה, שיש לה אתגרים לא פשוטים ודי מתישים עם המנהלים החדשים, דברים שלא היתה צריכה להתעסק איתם בכלל בחברה הקודמת.

ביקשתי ממנה שתזכר באתגרים שהיו לה בהתחלה בחברה הקודמת, אמנם הם היו שונים אבל הם היו שם, אז למה אין לה סבלנות לקבל אותם עכשיו במקום החדש?

ולמה היא לא רואה את זה כאתגר שיתן לה סיפוק ויבנה אותה בחברה?

אני יודעת את התשובה, היא פשוט חשבה שהיא תמשיך מאותה נקודה שבה היא עצרה בחברה הקודמת, עם אותו מעמד, אותם דברים שכבר היו מאחוריה וזאת טעות מיסודה.

הרי בנקודה הזאת בדיוק היא רצתה משהו חדש ובזה היא צריכה להזכר.

זיכרו, מקום חדש = התחלה חדשה.

אין השוואות, אין אתגרים דומים, אם היה כל כך טוב במקום הקודם כנראה שעוד הייתם שם.

עשיתם כבר צעד? תביאו את עצמכם ואת הידע שצברתם תתכוננו לכך נפשית שזה יהיה שונה אך מאתגר ותנו צ’אנס למקום ובעיקר לכם.

הכותבת לילך טבצ’ניק מנכלית ומייסדת O.T.R.T חברה לפתרונות משאבי אנוש
יועצת למנהלים בכירים, הנהלות  ומנכלים בתחום.
בעלת תואר שני בפסיכולוגיה ומעל ל 20 שנה ניסיון בתחום.
נשואה לנבות ואמא ל3 ילדים אור, טל ורוני שעל שמם נקראה החברה.