אונו News 
אנחנו רוצים לגדל ילדים אמפתיים. שרואים גם את האחר, מכבדים אותו ומתחשבים בו.
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז
האמפתיה היא התשתית להתפתחות מוסרית, היכולת לחוש את האחר ולרגע להיכנס לנעליו, ילד שמסוגל לזהות את הרגש של האחר יוכל ביתר קלות להסתדר בחברה, לייצר קשרים משמעותיים, הוא אף פחות יכנס למריבות ויותר יידע להגיש עזרה לאחר.
כשהילדים קטנטנים, “שריר” האמפתיה קיים, אך עדיין לא מפותח ולכן, ישנם לא מעט מצבים שהילד שלנו נעלב, מעליב, מכבד, לא מכבד… אין ספק שהלב שלנו מתכווץ באותן סיטואציות שמעליבים את הילד שלנו או לא מכבדים אותו, אך לא פחות מקפיץ אותנו ואף מדאיג אותנו, כשהילד שלנו הוא זה שמעליב או לא מתחשב או לא מכבד את החבר.
העניין הוא, שאין לנו שליטה על האחר אך, יש לנו המון השפעה על הילדים שלנו ודרך התגובות שלנו וההתנהלות שלנו נוכל לעזור להם לפתח אמפתיה.
איך נוכל עזור להם לפתח ולחזק את השריר הזה – 5 כלים לאמפתיה:
*נרצה לחבר אותם לרגשות של עצמם – נשקף ונשיים (לתת לו שם) את אותו הרגש, כדי שיכירו אותו ואת משמעותו.
*נכבד כל רגש שהילד חווה – לכבד רגש אינו אומר להסכים עם ההתנהגות של הילד. לפעמים אנחנו מתקשים להיות אמפתיים ולכבד את הרגש שעולה לילד כי נלווית אליו התנהגות שלא מקובלת עלינו, אולי כי זה נראה לנו שטותי . לדוגמא: כשהוא מפחד ממשהו שנראה לנו לא מפחיד. או, כשהוא כועס וחפצים נזרקים לאוויר. או, כשנראה לנו לא מוצדק התסכול שלו לאחר כל המאמץ שהשקענו עבורו באותו יום.. אך, עלינו לייצר את הפרדה בין הרגש לפעולה, כשהעיקרון שינחה אותנו זה לקבל את הרגש ללא שיפוטיות, להיות אמפתיים לצד זה שלא נסכים עם הביטוי שלו.
*נרצה לחבר אותם לרגשות של אחרים – נוכל לעשות זאת בעזרת שאלות, כגון: “איך אתה חושב שהוא מרגיש עכשיו?” “איך לדעתך אבא הרגיש שברחת לו בקניון?” “איך לדעתך חבר הרגיש כשלא כיבדת אותו בבייגלה?” גם ספרים הם קרקע לשאלות וחיבור לרגשות האחר, כמו: “איך לדעתך הדמות הרגישה כש…”
*נתייעץ איתם וניעזר בהם עם מחוות לאחר – “מה לדעתך ישמח את סבתא ביום הולדת שלה פרחים או שוקולד?” “מה יעודד חבר שלא מרגיש טוב?” ניתן לצרף אותם ולהיעזר בהם בהכנת המחווה, נכין יחד עוגה לשכנים החדשים, בנוסף נרצה לשתף אותם גם בתוצאה של הפעולה שלהם, “כמה סבתא התרגשה מהפרחים שבחרת” וכך יחוש את השפעתו ותרומתו לאחר.
*אנחנו המודל לחיקוי של ילדינו – ילדים הם כמו ספוג, הם צופים, לומדים ומחקים, דרך ביטויים חוזרים ונשנים של ההתנהגות שלנו, מעבר למקרים בהם הם נוכחים ורואים, ניתן גם לשתף אותם במצבים מהיום יום שלנו, “מה אני עשיתי כשחברה שלי הייתה חולה”, או לצרף אותם להתנדבות שאנו לוקחים בה חלק.
כמו כל שריר הוא נבנה בהדרגה, לאט לאט, ממש כמו בחדר כושר כך גם גדלים “שרירי” הלב.
הכותבת היא מדריכת הורים ומרצה בתחום ההורות מוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך.
להמלצות נוספות בהורות – ארבל שרייבמן הדרכת הורים
לטורים של ארבל שרייבמן הדרכת הורים >הקליקו כאן
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
