איזו עיר בבקעת אונו היא הצייתנית ביותר למגבלות הקורונה?

קריית אונו הגיעה למקום הרביעי והמכובד ב“מדד הצייתנות” של האוניברסיטאות תל אביב, הטכניון ובן גוריון. אחריה, במקום ה-20, ממוקמת יהוד, במקום ה-31 – גבעת שמואל ובמקום ה-39 – אור יהודה. מדד הצייתנות הינו חלק ממחקר חדש שדירג את מידת הצייתנות של 76 ערים בישראל למגבלות התנועה בסגר הראשון, בשיא התפרצות הקורונה, עד 100 מטר מהבית. המחקר בדק את רמת הניידות של התושבים בכל עיר לפני פרוץ מגפת הקורונה ובעיצומה, בחודשים מרץ-יוני, ובהתאם לכך נקבע “מדד הצייתנות”. החוקרים השתמשו בנתוני עתק (Big Data) שסיפקו חברות הסלולר (באנונימיות מוחלטת) למטרות מחקר ומדיניות.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

ממצאי המחקר, לדברי החוקרים, מפריכים את הטענה שרווחה בישראל ובעולם בגל הראשון -שצפיפות עירונית תורמת לתחלואה גבוהה. לטענתם, התחלואה מושפעת מרמת הצייתנות למגבלות הקורונה וזו מושפעת מהמאפיינים הפוליטיים של הקהילה. למשל החרדים, לטענתם, נדבקו בעיקר בשל אי-ציות להנחיות ולא בשל הצפיפות בערים החרדיות.

המחקר מצא כי על אף רמת הציות הנמוכה ביישובים הערביים התחלואה היתה נמוכה. אחד ההסברים לכך יכול להיות כי אותם אלה שהפרו את מגבלות התנועה עלולים להיות עובדים חיוניים וכלל לא אנשים שלא נשמעו למגבלות מבחירה. לתחלואה הנמוכה תרמה גם מדיניות עירונית אחראית של סגירת מסגדים וכנסיות שהונהגה בערים יותר משבועיים לפני מדיניות והנחיות הממשלה. אלה מחזקים את מסקנת המחקר כי אין השפעה ישירה של רמת הצפיפות ביישוב על התחלואה, אלא סוג האוכלוסייה וצייתנותה למגבלות הקורונה הם אלה שמשפיעים על התחלואה באופן מכריע.

“בגל הראשון של הקורונה בישראל, במרץ-יוני 2020, התקבעה בישראל ובעולם התפישה לפיה הצפיפות העירונית מובילה להדבקה”, אומרים החוקרים, “בדקנו את הטענה באמצעות נתוני עתק על תנועה של אנשים בתוך הערים יחד עם הגדרות משרד הפנים והלמ”ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) לאוכלוסיות השונות. לא מצאנו קשר ישיר בין צפיפות לתחלואה, אלא רק קשר מותנה: צפיפות משפיעה על תחלואה כתלות באופייה של העיר ובמאפיינים הפוליטיים והחברתיים שלה. לכן הצפיפות השפיעה על תחלואה רק בערים החרדיות. לדוגמא, שתיים מהערים הצפופות ביותר בישראל הן גבעתיים החילונית ובני ברק החרדית. בבני ברק אנשים הפרו את ההנחיות ונדבקו יותר, בגבעתיים לא”.

החוקרים מוסיפים: “ישראל היא מעבדה מושלמת למחקר כזה – כ-90% מהאוכלוסייה חיה בערים וההבחנה בין ערים חילוניות, חרדיות וערביות ברורה ומוגדרת. מצאנו שאין השפעה ישירה של רמת הצפיפות ביישוב על התחלואה. לעומת זאת, ההשפעה של סוג האוכלוסייה וצייתנותה על התחלואה היא השפעה מכרעת – וזאת במובהקות סטטיסטית של 95%. בתחילת המגיפה, התחלואה בערים החרדיות הייתה גבוהה מהתחלואה בערים החילוניות והערביות ללא קשר לצפיפות. בגל השני התחלואה עלתה גם בערים הערביות – מבלי שאום אל-פחם או באקה אל-גרבייה הפכו פתאום לצפופות יותר”.

לדבריהם, “למחקר החדש השלכות נרחבות – מקומיות ועולמיות. את המחקר הזה קשה לערוך על האוכלוסייה החרדית בניו יורק למשל, כי ההפרדה שם (בין אוכלוסייה חרדית ללא חרדית) מתקיימת ברמות אחרות, לדוגמא ברמת השכונה או הרובע. לעומת זאת, ההפרדה המוניציפלית בישראל מאפשרת לנו לקבוע כי אין קשר ישיר בין צפיפות אורבנית לתחלואת קורונה, וזה חשוב מאוד. ככלל, ממצאי המחקר תורמים אף להבנה שעד כמה שקיימות ערים צפופות במידה זו או אחרת, הצפיפות אינה המסביר הבלעדי אם בכלל להתפשטות הקורונה. כתוצאה מכך, ההנחה שיש לעזוב את הערים ולעבור לגור בפרברים גם היא שגויה. הממצאים אף מצביעים על הצורך בכך שקובעי המדיניות בישראל ייצרו תשתית ארגונית ומנהיגותית בערים החרדיות, שאפשר יהיה להפעיל בשעת חירום כדי לגשר במשהו על הנתק בין הרשויות לאוכלוסייה החרדית ולהגביר את המשמעת הפנים-יישובית להנחיות“.

נציין כי המחקר נערך בהובלת פרופ’ אודי זומר מבית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים ומהמרכז להתמודדות עם מגפות באוניברסיטת תל אביב, ד”ר ניר ברק מהמחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון וד”ר ניר מועלם מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. המחקר נערך בחודשים מרץ-יוני 2020 והתפרסם כעת בכתב העת המדעי Science of the Total Environment.