ההרפתקן מאור יהודה איננו עוד – מותו הטרגי של רועי ג’ינג’י סדן

רועי (ג’ינג’י) סדן שגדל באור יהודה, האיש ששמו הלך לפניו והיה ידוע בכל העולם כמטייל הרפתקן, נהרג לפני קצת יותר משבוע אחרי שנפגע מאוטובוס באזור מגוריו בראש הנקרה.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

מותו היכה בתדהמה כמעט בכל פינה בעולם, בטח ובטח בארץ. סדן ז”ל, נודע כמי שלא חשש להגיע לכל פינה בתבל, בעיקר כשהוא רוכב על אופניים, שהיו סימן ההיכר שלו.

במותו היה בן 39, כשהוא מותיר אחריו הורים ואח.

אביו, עמי, בקול חנוק, סיפר: “עוד לא התחלנו לעכל את הבשורה. היינו בבית כשקרתה התאונה, זה היה בצהריים ואמרו לנו להגיע לבית החולים.

הייתה עוד תקווה שזה ייגמר כמו בתאונה שהייתה לפני כמה שנים, אבל באותו רגע שהגענו לבי”ח הבנו שזהו.

דודו של רועי ז”ל, רונן, נפרד ממנו בכאב: “הוא האחיין הראשון שלי, התחושות קשות. זה ילד שמההתחלה היה טורבו כזה, פעיל, לוקח סיכונים. גדל באור יהודה עד גיל 9.

אחרי שחזר מהטיול בו הקיף את העולם בגיל 31-32 חשבנו במשפחה שהנה הוא מתיישב ומתחתן, ואז הבנו שהוא מתכנן עוד משהו. הוא לא התחתן מעולם, הרי מי תיפול לשגעון שלו. האישה שלו זו הטבע”.

“כשסיים את הצבא עשה את שביל ישראל ברגל, אח”כ באופניים ובקיאק מראש הנקרה עד אשקלון. היחיד בארץ שעשה את זה בהליכה, באופניים ובחתירה.

בהימלאיה קרתה הנפילה הקשה לפני כ-6 שנים. הוא הידרדר בסלעים בשלג ונפצע קשה, היה בין החיים למוות. כנראה היה משהו מיוחד בגוף שלו, סוג של הרקולס. הוא היה מעל 1.90 מטרים, כתפיים רחבות, אחד שיכול להרים סלעים.

לפני 5 שנים הוא עבר לגור בראש הנקרה כדי להיות קרוב לים, הוא היה מתאמן על קיאק כל בוקר. שום דבר לא עצר אותו.

אנחנו אומנם משפחה הרפתקנית שלא רואה בעיניים, אבל הוא לקח את זה רחוק. היה נוסע עם אופניים וציוד על הגב באזורים מסוכנים ורחוקים.

אנשים התאהבו בו בכל מקום שהיה הולך אליו”.

איך נודע לכם על התאונה בה נהרג?

“קיבלנו טלפון שפגע בו אוטובוס ליד הבית. פגיעה רצינית בגזע המוח. עשו לו החייאה במקום. בבי”ח הוא היה מונשם, הגיעו רופאים שמכירים את סוג הפגיעה שלו בראש.

אחוזי החמצן למוח ירדו, הבינו שהוא לא יכול לחזור בכלל מבחינה מוחית. ביום שישי הייתה ועדה שהחליטה שאין טעם להשאיר אותו צמח”.

הוא היה חתום על כרטיס אדי, אז במותו הוא הציל עוד אנשים.

איזו מורשת הוא משאיר אחריו?

“וואו. הוא היה מרצה בבתי ספר, למשטרה, לצבא, הרצה ב-טד.

היה לו אתר שנקרא – ‘לחלום בעיניים פקוחות’, אז היום הוא חולם בעיניים סגורות. המסר שלו זה שאפשר להגשים הכל. הוא תמיד אמר שבטיולים הוא הרוויח את עצמו, שזה לא טיול אלא מסע.

ההבדל הוא שטיול אתה בוחר בו, מסע הוא בוחר בך. על האופניים היה אומר – שהחיים זה כמו אופניים. אם אתה נוסע מהר – סימן שאתה בירידה”.

“האמיצים אולי לא יחיו לנצח, אבל הפחדנים לא יחיו בכלל”

בת דודתו של רועי ג’ינג’י סדן ז”ל, רבקה חי, ספדה לו: “הסיפור של רועי הוא אחד למיליון. זהו סיפורו של ילד, שחלם להתהלך בעולם ולהגיע למחוזות רחוקים. ילד שחלם דרך אטלסים, אנציקלופדיות וגלובוסים ובבוא היום הגשים את חלומו.

אל כל מדינה אליה הגיע, הכותרות הכריזו על הגעתו של רועי סדן הג’ינג’י הישראלי שמקיף את העולם על אופניו. וכך, אחרי ארבע שנים בהן הקיף את העולם רכוב על “אמונה”, חזר להוריו ולאחיו ולביתו בקיבוץ ראש הנקרה.

בהרצאות שלו רועי היה מספר את סיפור חייו מאז הנפילה מההימלאיה. הסיפור ריתק ומסמר את הקהל, אבל מה שחשוב היה לרועי להדגיש בכל הרצאה, שאנשים ידעו שהכל אפשרי, אבל הכי חשוב היה לו להדגיש זה שלא יתרשמו מאיך שהוא, רועי, הגשים את חלומו, אלא שכל אחד מהקהל יחלום את החלום שלו עצמו ויגשים אותו, כי זה אפשרי.

רבקה ביקשה לתת במה גם להוריו של רועי, רחל ועמי: “רועי גדל להיות מי שהוא בזכות הנחישות שלו, אך לא רק. הוריו, שלא מנעו או קטעו לו את החלום, הם חלק חשוב בסיפור חייו. למרות כל הפחדים והחרדות המלווים הורים לילד דעתן ונחוש כמו רועי, רחל ועמי מעולם לא עמדו בדרכו, אלא תמיד חיזקו אותו ועמדו לצדו. הורים כמותם הם השראה להגשמת חלומות.

רועי היה מושא להערצה והשראה לאומץ ונחישות. הוא הפיץ אור גדול של אהבה בחייו, ובאצילות נפש חתם על כרטיס אד”י, כדי לתרום את אבריו לאחר מותו.

פילוסופיית חייו – “האמיצים אולי לא יחיו לנצח, אבל הפחדנים לא יחיו בכלל”.