יום ראשון , יולי 25 2021
דף הבית / הסערות שמאחורי הפרידות של הילדים

הסערות שמאחורי הפרידות של הילדים

הרבה פעמים לפני פרידה אנחנו רואים אצל הילדים מגוון התנהגויות שאינן אופייניות להם. כך קורה למשל שפתאום הם כועסים עלינו או על מי שהם נפרדים ממנו או שפתאום הם אומרים שהם בכלל לא אוהבים את הילדים בגן או סתם מפריעים ובעצם סוערים יותר מהרגיל. למה זה קורה רגע לפני פרידה ולמה הם זקוקים מאיתנו?

הסערות שמאחורי הפרידות של הילדים. אילוסטרציה canva
הסערות שמאחורי הפרידות של הילדים. אילוסטרציה canva

פתאום עכשיו בסוף השנה היא לא רוצה ללכת בבוקר לגן. היא אומרת שהיא לא אוהבת את הגן או את הגננת ושמשעמם לה שם. זה השבוע האחרון אחרי שנה מורכבת ומאתגרת שהגיעה לסיומה.
בכל אחת מהפרידות אנו חשים געגועים למשהו הישן, המוכר, זה שמעניק לנו ביטחון, ודאות ועוגן וחוששים מפני המשהו החדש והבלתי מוכר. כל אחד מביע זאת קצת אחרת וכל ההתנהגויות האלה מבטאות סגנונות שונים להתמודדות עם הקושי המלווה בפרידה. כך למשל נראה התנהגויות מפריעות שצצות לפתע, כמו ילד שמרביץ, חוטף או שנשמע אמירות בנוסח "אני בכלל לא חבר שלך/בכל לא אוהב אותך" או נחווה סוגי הכחשות "מה פתאום?", כאילו מופתעים שהסוף מגיע, או שנמצא שיחזור של חוויות – מתרפקים על הרגעים שחוו ואהבה לגננת. סגנון בולט במיוחד בהקשר לפרידות הוא הנסיגה – חזרה להתנהגויות האופייניות לשלבים מוקדמים יותר. לאחר פרידה מגיעה התחלה חדשה, המתאפיינת בדרך כלל בהרבה חוסר ודאות, שבגללה הם מוצאים נחמה בדברים המוכרים, ששם יש יותר תחושת שליטה וכך, במקביל לצעד הגדול החדש, הם חוזרים לדבר הקודם, המוכר והבטוח.
אז למה חשוב לנו להכיר את סגנון הפרידה של הילד שלנו?
אם נכיר את סגנון הפרידה שלו, נוכל להבין מהיכן נובעות כל מיני התנהגויות ונבין יותר טוב מה קורה איתו, שהרי אנחנו מודאגים ולא מבינים מה קרה לו, למה הוא פתאום מתעורר בלילה, למה בורח לו פיפי או למה הוא מרביץ לאחותו או כל כך סוער. ברגע שנזהה שהוא כרגע מתמודד עם פרידה זה יסמן לנו מה הצורך העמוק שלו ונוכל לתת לו מענה בהתאם.

אלונה המתוקה נפרדת מעוד שנה.צילום פרטי
אלונה המתוקה נפרדת מעוד שנה

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז


זה באמת לא קל להיפרד, גם לנו.
אחד הדברים המשמעותיים שהילד שלנו צריך שניתן לו, היא לגיטימציה ומקום לתחושות שעולות, רגע לפני כל האמירות כמו "יהיה לך כיף", "אין ממה לפחד" ו"אתה ממשיך עם עוד שני חברים טובים" ועוד שלל פתרונות, הבטחות והסברים, חשוב שנהיה שם בשבילו "אי של וודאות", קבלה של תחושותיו ואמונה בו, כי כשאנחנו מאפשרים לילדים לבטא את רגשותיהם, הם מרגישים שאנחנו מבינים ומכבדים אותם וכך גם רגשותיהם יהיו ברורים יותר לעצמם. זו מיומנות חשובה לחיים כי כשאני מזהה רגש יש לי יכולת לעשות עם זה משהו וכך נבנית ההתמודדות. לכן, דמיינו שאתם לקראת היום האחרון במקום העבודה, שאתם עוזבים את המקום המוכר והידוע אל המסע של הבלתי נודע. זה מרגש, מפחיד, עצוב ושמח. זה מגוון תחושות לגיטימיות שהן חלק מפרידות ושינויים. הקבלה והמקום לתחושות כבר מקלה עלינו וכך גם עליהם. אנו העוגן שלהם בסערת ההתרגשות ושינויים.

ארבל שרייבמן מדריכת הורים
ארבל שרייבמן מדריכת הורים

הכותבת היא מדריכת הורים מוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך
מוזמנים לעקוב בעמוד הפייסבוק – בנושא ההורות

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@ononews.co.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אולי יעניין אותך גם:

התורן של שבט יהודה. צילום: יוסי מויאל וניסים יצחק

תנועת הצופים בבקעת אונו מסכמת שנת קורונה