בין בית החולים למגרש הכדורגל: הספורטתרפיסט שמחזיר למטופלים את השליטה על חייהם

עבור רוב האנשים, יום עבודה שגרתי כולל משרד, מחשב וכוס קפה. ועכשיו ברצינות. עבור אסף מגן (29), בוגר תואר בספורטתרפיה בקריה האקדמית אונו, כל יום עבודה טומן בחובו עולם ומלואו.

את הבוקר הוא עשוי להתחיל בבית החולים בסיוע למטופל שעבר אירוע לבבי חריף לעשות את צעדיו הראשונים, להמשיך לקליניקה טיפולית לילדים, לעבור לבריכה הידרותרפית, ולסיים את הערב על הקווים של מגרש הכדורגל, כשבדרך הוא מטפל בנערים עם צרכים מיוחדים או חובש שחקן נוער שנפצע במהלך משחק.

אסף הוא ספורטתרפיסט – מקצוע מבוקש וייחודי, המשלב בין עולמות הרפואה, השיקום והספורט. את הכלים המגוונים שמאפשרים לו לדלג בין האוכלוסיות השונות הללו, רכש במהלך לימודי תואר ראשון (.B.Sc)  בספורטתרפיה בקריה האקדמית אונו. מדובר במסלול אינטנסיבי שנמשך שלוש שנים וכולל סמסטרי קיץ, אותו סיים בשנה שעברה בהצלחה.

"היופי בספורטתרפיה, ובתואר הספציפי הזה בקריה האקדמית אונו שהוא יחיד מסוגו בארץ, כזה שמאפשר להסתכל על המטופל ולחקור אותו לעומק, ולא דרך פרוטוקול יבש", מסביר אסף. "התואר העניק לי סל כלים עצום באנטומיה, פיזיולוגיה, אורתופדיה, הידרותרפיה ושיקום לב. בזכות הידע הזה, אני מצליח לגעת ברובד רחב מאוד של אוכלוסיות ולהתאים את שיטת הטיפול המדויקת לכל אדם שמגיע אליי, מילדים צעירים ועד לבני ובנות הגיל השלישי", כך לדבריו.

הניצחונות הקטנים שמשנים חיים

מפת התעסוקה של אסף היא עדות חיה לוורסטיליות של המקצוע. במחלקת שיקום הלב בבית החולים "מאיר" בכפר-סבא למשל, הוא משמש כמאמן שיקום. "אנשים אחרי אירוע לבבי מגיעים אלינו לפעמים עם פחד עמוק לבצע את הפעולות הפשוטות ביותר", הוא מספר. "דרך תהליך הדרגתי ומותאם אישית, תוך מעקב קפדני אחר המדדים הרפואיים שלהם, אנחנו מחזירים להם את הביטחון בתנועה ובמאמץ. זה דורש ידע מעמיק שלא תמיד יש למאמן כושר רגיל".

במקביל לעבודתו בבית החולים, פועל אסף במסגרת עמותת "איתן" המנגישה פעילות גופנית לאנשים עם צרכים מיוחדים, ומאמן בגנים ייעודיים ילדים בתפקוד נמוך-בינוני. בנוסף, הוא משמש כספורטתרפיסט של מחלקת הנוער בקבוצת הכדורגל הפועל מחנה יהודה בפתח תקווה, שם הוא אחראי על מניעת פציעות, שיקום שחקנים, כולל מתן מענה רפואי ראשוני בשטח כחובש באירועים מורכבים.

ואם כל זה לא מספיק, אסף הוא גם הספורטתרפיסט של נבחרת ישראל בכדורגל המתכוננת בימים אלה למשחקי ה"ספיישל אולימפיקס" – ליגה המשלבת נערים על הרצף האוטיסטי ושאינם על הרצף.

עם יד על הלב, איך אתה מצליח לשלב את כל העיסוקים הללו?

"האמת, בסוף מה שגורם לי לסיפוק הכי גדול, אלו דווקא ההצלחות הקטנות של המטופלים שאני עובד איתם ביום-יום.

עבדתי למשל עם שחקן בקבוצת הכדורגל שאני מלווה, שסבל במשך שנים מנקעים חוזרים. אחרי עבודה מדויקת על טכניקה, שיווי משקל ושינויי כיוון, הוא הצליח לסיים משחק של 90 דקות ללא כאבים. מבחינתי זה היה הישג אדיר. במקרהאחר, מטופל שעבר השתלת קוצב לב בגלל אי ספיקת לב קשה, סיפר לי אחרי סדרה של טיפולים יחד שהוא מצליח ללכת ממגרש החניה למחלקה, מבלי לעצור למנוחה על הספסל באמצע. על פניו אלו נשמעים דברים קטנים, אבל בפועל אלו אלמנטים משמעותיים במיוחד, כאלו שמשנים ומשפיעים על איכות החיים של בני אדם".

אסף מוסיף לתאר את דפוסי עבודתו בקליניקה להתפתחות הילד בקריה האקדמית אונו, שם הוא זוכה לעבוד באופן צמוד ולטפל בילדים ובני נוער המתמודדים עם בעיות ויסות רגשי, בעיות כעס ודימוי עצמי נמוך. "היה לי לאחרונה ילד שטיפלתי בו במשך תקופה. הוא התקשה מאוד להיפתח, ומערכת היחסים שלו בבית הייתה מתוחה. דרך הספורט הטיפולי, וההתעקשות שלי איתו שלא לוותר ולסיים כל תרגיל, הוא למד לספור עד עשר, לשתף ולהמתין בסבלנות. עבור ההורים שלו, עבורו, וכמובן גם עבורי, זה הניצחון הכי גדול שיש".

אם היית צריך להגדיר, עד כמה עבודת הספורטתרפיסט חשובה?

"אומר זאת כך. הפילוסופיה הטיפולית שלי מבוססת על האמונה שאי אפשר להפריד בין הגוף לנפש. כאב פיזי או חוסר תפקוד, בין אם בעקבות שבץ מוחי, פציעת כרונית או מגבלה אחרת, משפיעים באופן מיידי על מצב הרוח, על הדימוי העצמי ועל הביטחון של האדם.

זו הסיבה שבעיניי תנועה צריכה להיות ממש כמו מרשם רופא. כאן אני נכנס לתמונה. התפקיד שלי הוא לא רק לטפל באיבר הפגוע, אלא להקנות למטופל הרגלים ואורח חיים, להראות להם שהם מסוגלים ולהחזיר להם את תחושת השליטה והעצמאות לחייהם. מבחינתי, לעורר באנשים את האמונה בעצמם דרך הגוף – זהו סוד המקצוע. אני מתחיל כל בוקר בידיעה שאני הולך לתת מעצמי ולעזור למישהו להרגיש טוב יותר. בסופו של יום, זו תחושת סיפוק הכי טובה שיש".