מלח הארץ: סגן י’ מקריית אונו סיים קורס טיס

בימים אלה מסתיים קורס טיס בצה”ל כאשרבין בוגרי הקורס היוקרתי ניתן למצוא נציג מקריית אונו.

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של אונו ניוז

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

סגן י’  בן 22, מתגורר בעיר עם משפחתו,  אמו, 53, אדריכלית, ואביו, בן 55, הוא איש עסקים יבואן. בכור לשני אחים, אחד בן 20 לוחם בגבעתי, והשנייה בת 18.

לסגן י’ קשר משפחתי חזק ללוחמה בצבא. אביו היה לוחם גבעתי, לחם במלחמת לבנון הראשונה, וסביו לחמו במלחמת יום הכיפורים וששת הימים.

י’ אוהב לרוץ, עשה שלושה חצאי מרתון בשנה האחרונה, עבורו זה היה הגשמת חלום. בנוסף הוא אוהב לגלוש.

בתיכון הרחיב פיזיקה, כימיה ומחשבים. היה בתנועת נוער, הדריך את שכבת ד’ והיה רשג”ד.

לאחר סיום לימודיו, י’ עשה שנת שירות בסוכנות היהודית בברוקלין – התנדבות בברוקלין בבית ספר ליהודים, חוג עם ישראלים ויהודיים אמריקאים, שם בעיקר יש לימודים על הארץ.

“משהו באווירה הישראלית גורם לנו להתבגר יותר, גם בתחומי עניין וגם ברמת השיח”, מספר י’.

“אחותו המארחת” שם, בת 20, היא סטודנטית במכללה הבין תחומית. “היא כמו אחותי, גרתי איתה במשך חצי שנה, יש ביננו קשר מיוחד”, הוא מוסיף.

להגיע לטיס במקרה

י’ לא חלם להיות טייס, הוא בכלל רצה להיות חובל והתגלגל במיונים לקורס.

הקורס לדעתו איפשר לו להצטיין. הוא התחבר מאוד לחזון הזה והבין שהוא רוצה להיות צ”א חודשיים לתוך הקורס, אפילו באמצע הטירונות.

לדעתו, יש אווירה כללית שעוטפת, מכוונים למשהו שאתה יכול להגיע אליו וזה מאוד מושך. בעיקר ההרגשה שהעשייה בקורס בסופו של דבר היא למען מטרה כללית.

י’ הכיר את סגן י’ ממגמת נווטי קרב טרם הקורס, הם היו בקרוואן ביחד בכיתה י”א בצופים. הם ראו וזיהו אחד את השני בגיבוש ואחר כך היו ביחד בסדנאות בקורס, זו סגירת מעגל גדולה עבורם.

המילואימניק שליווה אותו בקורס הוא מכונן ראם. החוויה של הליווי היא מיוחדת, כי מבחינתו זה לבוא ולדבר עם מדריך שנמצא שם עבורו.

תהליך התפתחות יוצא דופן

י’ חשב שהקורס בלתי אפשרי לסיום, אבל כשהגיע לקורס ונכנס אליו היה לו קל יותר להתמודד עם הדברים.

לדעתו, הקורס מבחינה חברתית מתחיל מאוד סוליסטי, כאשר מהר מאוד עם ההתפתחות של הקורס הגיע להבנה שאי אפשר להיות סוליסט. כלומר, שההצלחה האישית שלך לא תלויה בהצלחה של אנשים אחרים.

י’ פחות אהב את החוויה הדינאמית של הקורס. במהלך הקורס הוא איבד כמה אנשים שהתחבר אליהם. ברגעי קושי בקורס הוא מספר שהחניכים פונים אחד לשני, י’ פנה גם לחברים ומשפחה.

הוא מסכם 3 שנים כתהליך התפתחות שאי אפשר לתאר, הוא סיגל הצטיינות כדרך חיים, מסע היכרות עם אנשים והיפתחות למקצוע שהוא משמעותי ומדהים.

כעת, למסדר הוא מקווה שיגיעו חברי קומונה, משפחה וחברים.