זיכרון אישי: יעקב פרס מאור יהודה דור שני לשואה

היום (חמישי) מצוין ברחבי הארץ יום השואה. בין הטקסים הממלכתיים, חבויים סיפורם של אלה שחוו את התופת מבפנים, והיום צאצאיהם הם עדות חיה לזוועות.

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של אונו ניוז

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

יענקל’ה פרס, תושב אור יהודה מזה 22 שנה, הוא דור שני להורים ניצולי שואה, הוריו ילידי אוקראינה ורוסיה. אימו למדה בבית ספר לאחיות, בעוד אביו שירת בצבא הרוסי.

“אמא טיפלה בפצועים הגרמנים והליטאים במלחמה. מנהל בית החולים היה יהודי, הוא אמר לה שיש לטפל בפצועים לפי אמנת הרופאים, אבל רמז לה שמידי פעם אפשר להעלים עין”, מספר פרס.

“אמי חששה לגורל משפחתה, היא הייתה הבת הצעירה. אבי הצטרף לפרטיזנים ביערות ושרד בקושי. היה ניזון משאריות אוכל שנשארו בביוב”, הוסיף.

לדברי פרס, המזל בכל זאת האיר להוריו פנים והם נפגשו על אוניית משא שכיוונה היה ישראל בשנת 1947, שנה לפני קום המדינה.

“אימי עבדה מיד כאחות מוסמכת בקופת חולים המעורר בגבעתיים ועד יום מותה. אבי עבד בסולל בונה ולאחר מכן השותף במספרה “דן” בעיר.

“יום השואה הוא יום קדוש עבורי”

יעקב פרס לא שוכח את שהנחילו לו הוריו, והיום הוא מעביר את זה הלאה לבנו.

“החוויה שלי כבן של ניצולי שואה היא אדירה. כבוד לזולת, שמירה על ערכים ולדעת תמיד לזכור ולא לשכוח מה עשו למשפחתי הענפה וליתר 6 מיליון יהודים. ההורים תמיד דאגו לי בכל מצב עד עצם היותי בוגר”.

האם כהורה אתה מתחיל את הזיכרון האישי שלך מהשואה?

“הבן שלי גדל לתוך זיכרון שואה דרך בית הספר, כאשר ביקשו ממנו לעשות עץ משפחה ואז החל בשאלות לסבתא וסבא.

סבא שתק ולא אמר מילה עד ליומו האחרון, בזמן שסבתא הסבירה ותמיד דאגה לומר לו שלא ישכח את מה שעשו לסבא ולסבתא רבה שלו”.

יום גיוסו לצבא היה יום ניצחון לאומי שלהם, כי הבינו שעכשיו יש מי שילחם מול אויב”.

מהו יום השואה עבורך?

“זהו ממש יום קדוש עבורי, זה יום של לזכור ולא לשכוח מי אתה, מאיפה באת, מי המשפחה שלך, מה קרה באותו זמן ארור ולתת לילדים ערכים של חינוך כיבוד אב ואם ותמיד לזכור ולא לשכוח מה עשו ל-6 מליון יהודים שרק רצו לחיות”.