מאמן ‘גמאני רצה אור יהודה’: “פגשתי נשים מדהימות וחזקות”

חודש המודעות לגילוי מוקדם של סרטן השד הסתיים אתמול  (31.10) במהלכו התוודענו לנשים מחלימות וגם כאלה שמתמודדות עם המחלה.

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של אונו ניוז

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

קבוצה אחת בשם ‘גמאני רצה אור יהודה’ בוחרת להתמודד עם המחלה דרך הספורט, שהוכח כמסייע משמעותית בהפחתת תופעות לוואי ובהחלמה.

מוי (משה) קסמן, בן 50 נשוי+2, מאמן בהתנדבות שתי קבוצות של ‘גמאני רצה’, אחת מהן באור יהודה. זו הייתה התאהבות ממבט ראשון. באור יהודה הוא מאמן פעמיים בשבוע.

קסמן רץ ביום שישי האחרון 50 ק״מ, תוך שהוא עובר בין הקבוצות השונות של ‘גמאני’ החל מנס ציונה ועד נקודת הסיום בנמל ת”א. המרחק שגמע הוא מתוך מחווה למרתון ניו יורק, שלא התקיים השנה בגלל הקורונה. הריצה הוקדשה לאורטל דרי, מתמודדת עם סרטן השד, מי שהקימה לפני עשור את קבוצת התמיכה הסגורה בפייסבוק לנשים מתמודדות ומחלימות מסרטן השד.

מאמן הריצה סיפר על המפגש עם הנשים מאור יהודה: “התחלתי לאמן אותן ביוני. הן הקבוצה השלישית של ‘גמאני’ שנפתחה. הן נשים חזקות, מדהימות, מצחיקות, מלאות תשוקה לחיים. נקשרתי אליהן מאד ואנחנו כמו משפחה. הן אפילו מכירות את אשתי והבנים.

יש ביניהן קשר מאד חזק של חברות ותמיכה הרבה מעבר לקבוצת ריצה רגילה. אם אחת הבנות חולה או חס וחלילה מתאשפזת, מיד בנות מהקבוצה באות לבקר ולעזור.

כל זאת למרות שבקבוצה יש נשים בגילאים שונים מ-30 עד 60 פלוס, עם מקצועות שונים, השכלה שונה, מצב משפחתי שונה ויש אפילו בנות שבאות מרמלה, ראש העין ופתח תקווה ולא מוותרות על שום אימון. האימונים פעמיים בשבוע”.

לפני כחודשיים, שרית צאיג שהיא גם הקפטנית של קבוצת ‘גמאני רצה אור יהודה’, התאשפזה.

“הכנתי לה ברכה מכל הקבוצה, שכל הבנות חתמו עליה והלכתי לבקר אותה בבית החולים. ישבתי אצלה מספר שעות שבסופן היא חיבקה אותי חזק ואמרה לי תודה רבה על הכל”, סיפר מוי על המפגש המרגש.

שרית מתארת את הפגישה הלא צפויה מהזווית שלה: “הייתי מאושפזת בבי”ח שיבא בתל השומר, ממוטטת, בקושי מסוגלת לתפקד. זמן קורונה, בקושי יכולים לבקר. בדרך כלל מחפשים אותי הרופאים והאחיות מכיוון שליד המיטה שלי אין מקום למבקרים, אז אנחנו בחוץ.

ואז אני פותחת את העיניים ואני רואה את מוי שהפתיע אותי ובא לבקר. הוא הגיע עם ברכות מהבנות באור יהודה. התרגשתי לראות אותו ולקבל ממנו את הברכות מהן. בהיכרות כזו קצרה, בקושי חודשיים, הוא אימץ אותנו לליבו ודואג לנו. לא ברור מאליו”.

היכרות וליווי נשים בתקופה כה רגישה בחייהן, מולידה באופן טבעי סיטואציות מיוחדות:  “אחת המתאמנות בקבוצה שלחה לי הודעה ב-5:30 בבוקר אחרי חודש של אימונים, שהיא מרגישה מעולה. לא צריכה להשתמש יותר במשככי כאבים או קנאביס רפואי והיא קמה כל בוקר ומלאת אנרגיה. זה היה מאד מרגש”, תיאר מוי.