יום שלישי , יוני 2 2020
דף הבית / לחשוב הלאה: הריחוק החברתי של הקורונה – 2020?

לחשוב הלאה: הריחוק החברתי של הקורונה – 2020?

כל עוד יש סגר וריחוק טיפול בחוסן החברתי והאישי הוא צו השעה, במיוחד בחברה החרדית. חייבים למצוא דרכים יצירתיות שיאווררו את המשפחות ובעיקר את האנשים הבודדים

בדיקות קורונה בקופת חולים כללית. צילום: דוברות מחוז דן-פ"ת קופ״ח כללית
בדיקות קורונה בקופת חולים כללית. צילום: דוברות מחוז דן-פ"ת קופ״ח כללית

תילי פרשנויות נערמים יום יום וכל היום. גרפים מזנקים, ומומחים מזהירים, מבהירים: "יש סיכוי ש…" " הכלכלה קורסת" ועוד. התקשורת יוצרת בהלה סביב מחסור בנייר טואלט, ביצים וקמח מצות. יש לצערנו נפטרים שלא עמדו מול האויב החדש.


  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של אונו ניוז

  יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "אונו ניוז" info@ononews.co.il


ההתמודדות האמיתית נולדה מהמושג "ריחוק חברתי". הריחוק החברתי הוא ההיפך מהמנטליות הישראלית של דתיים, מסורתיים, חילונים, ערבים. התרבות החברתית בישראל מבוססת במידה רבה על היחד המשפחתי, או החברתי והיא חודרת לכל פינה – מיחידות צה"ל, דרך המסעדות, בתי הכנסת, תלמודי התורה ועד לתרמילאים בארץ רחוקה.

לכן, הגזרה של ריחוק – ניתוק חברתי היא קשה, הגם שכרגע היא לא הכי מדוברת. ההתמודדות אתה תהיה האתגר הבא של החברה, עוד לפני ההתאוששות הכלכלית. ויש גם קשר בין שתיהן. טיפול בחוסן החברתי והאישי הוא צו שעה מיידי, כל עוד יש סגר וריחוק ברמה זו או אחרת. האuוירה החברתית בישראל של דחק, לחץ בגלל הבלתי נודע, ועקב מדחסת מידע הפחד וההגזמה הזורם מכלי התקשורת.

בדיקות קורונה בקופת חולים כללית. צילום: קופ״ח כללית
בדיקות קורונה בקופת חולים כללית. צילום: קופ״ח כללית

להתכנסות בני משפחה ללא אפשרות לצאת, בטווח ארוך יש משמעות של לחצים, תופעות אי סובלנות, סבל נפשי כתוצאה מאובדן החופש. ניקח בחשבון כי באורח חיים רגיל – בני המשפחה הישראלית מפוזרים במערכת החינוך, במתנ"סים, בעבודה, בפעילות שעות פנאי.

הצעתי: בתוך מציאות הריחוק החברתי וחובת הבידוד של חולים, קשישים, מובטלים מאונס, תלמידים ספונים בביתם – למצוא דרכים יצירתיות שיאווררו את המשפחות או הבודדים. תחושת הדחק גדלה במיוחד בקרב משפחות גדולות בדירות רגילות וקטנות. היא בולטת בחברה החרדית.  

קורונה.צילום: איחוד הצלה
קורונה צילום: איחוד הצלה

דרך אחת, הדורשת התארגנות בקנה מידה לאומי: הוצאת משפחות שלמות גרעיניות אל חיק הטבע, לימי התאווררות. מדוע הפארקים והיערות חסומים? משפחה תצא באופן מבוקר, ברכבה, או ברכב תחבורה מוסדר, אל פינת טבע, חוף ים בקטע מוגדר, טיילת. כל זה תוך ריחוק חברתי וניתוק פיזי מהמשפחה האחרת – ובסופו של יום תחזור באותו הרכב. משפחות גדולות יוסעו באוטובוס או מיניבוס, שרובם כרגע מושבתים. הכל בכפוף לתנאי משרד הבריאות, ותוך  שיתרכזו בירכתי הרכב.

צריך להכיר בחשיבות של זה, לא פחות מהיתרים למפעלים חיוניים. צריך לבנות מסד שליטה על תהליך כזה, כשם שהמדינה ידעה לחלק חבילות מזון למאות אלפי משפחות, או לבנות מרכזי בדיקות. באמצעות "כרטיס מעבר" שינופק, ותוך הקפדה על אמצעי חיטוי.

בדיקת קורונה של מד"א בבתים. צילום: אונו ניוז
בדיקת קורונה של מד"א. צילום: אונו ניוז

דרך שנייה, להפעיל את מערכת החינוך ב"מתכונת קורונה". בבנייני הענק של בתי הספר הסגורים כרגע, ניתן לייצר ריחוק רב בין תלמיד לתלמיד, ולבנות מערכת שעות "רזה" כך שארבעה חמישה תלמידים בכיתת 50 מטר רבועים יוכלו לפגוש מורה או מחנך ולא בזום. לנצל מתקני ספורט. לזכות בשיחות אישיות עם צוות טיפולי, פנים אל פנים, ולא דרך מסכים. זה נחוץ מבחינה לימודית, מבחינה נפשית, ובעיקר מבחינת הקשר האנושי בין התלמידים ומוריהם. ייפתחו גני הילדים למחזורי ילדים והוריהם, בכל פעם שלושה – חמשה ילדים.

המתנ"סים, המועדונים – סגורים. למה? ניתן לזמן אליהם תושבי הקהילה, תחת שליטה מספרית ושמירת ריחוק. לפתוח חוגים, פעילויות הפגה ואמנויות. עשרות אלפי מדריכים, אנשי תנועות הנוער, מנחים, נגנים- מובטלים. הזרמת מימון לעבודה שלהם – תהווה תמיכה בשכבה חיונית לחוסן החברתי. גם כאן – רשויות יכולות לבנות מנגנון פיקוח שישמור על כללי הזהירות הבריאותיים. כן. גם קשישים שאינם חולים יכולים ליהנות מיציאה מבוקרת אל המרחב.

בתי הכנסת יכולים להיפתח תחת אותו המתכון. מאות ישיבות פרוסות ברחבי הארץ, ויש לרובן מעונות העומדים ריקים. במחזורים, מספר קטן של תלמידי ותלמידות המוסדות הללו, יוכלו לדלל את הצפיפות במשפחה, ולשהות יומיים או שלושה במתקנים ריקים כרגע, ולקבל הנחיה וליווי תורני.

יש פוטנציאל גדול של מרחבים בנויים ומוסדות שאינם משתתפים בקונספציה של הסגר, הבידוד. מתקני ספורט פתוחים, כולל אצטדיונים, שביל ישראל. יש כוח אדם המשווע לתעסוקה. בכל התרחישים העתידיים מדברים על שני כיוונים: בריאותי וכלכלי. על התרחיש הפסיכולוגי חברתי – לא מדברים. גם לא באפשרות שמדיניות בידוד תמשיך זמן רב. צריך לצאת מהפרדיגמה שהדירה היא המרחב היחיד בו ניתן לקיים בידוד וריחוק חברתי. זה דורש תכנון, ארגון, משאבים – ובאופן לא צפוי, זה גם חלק מהנעת גלגלי המשק הישראלי.

אבינועם גרנות, יועץ ארגוני, תחקירן  

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@ononews.co.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אולי יעניין אותך גם:

מעבדת סמים ביהוד.צילום- משטרת ישראל

נחשפה מעבדה לגידול סמים ביהוד – המשטרה חוקרת