ראשת יהוד: “גם אם לא נבנה יחידת דיור אחת – נהיה תקועים בפקקים”

העיר יהוד-מונוסון עומדת בפני התחדשות עירונית רחבת היקף, שבמסגרתה השכונות הוותיקות בליבת העיר ייהרסו וייבנו מחדש, והעיר תשנה ותחדש את פניה. אחד הנושאים שחוזר ועולה במפגשי תושבים בנושא ההתחדשות העירונית הוא החשש מעירוב שימושים, כלומר בנייני מגורים הכוללים גם שימושים אחרים כגון גן ילדים, בית כנסת או חנות מכולת. המינהלת להתחדשות עירונית ביהוד מונוסון יזמה סדרת מפגשים על מנת להעמיק את הידע בנושא, והראשון שבהם כלל הרצאה של האדריכל גיל שנהב, מומחה לתכנון שכונות בהתחדשות עירונית.

את הערב פתחה ראשת העיר יעלה מקליס אשר אמרה כי “התחדשות עירונית תעלה את ערך הדירות. אנחנו שמים דגש על התחבורה ובעיקר על הליכה ברגל ורכיבה באופניים, אין עיר מתאימה לזה יותר מיהוד. המצב כיום הוא שכל אחד משתמש ברכב שלו להמון דברים: לעבודה ולקניות ולסרט ואת הילד מביאים לכיתה והכל ברכב, ואז יש פקקים, עיכובים, זיהום אוויר וכולנו מחפשים פתרונות. רואים את הבעיה הזאת לא רק ביהוד אלא בכל מדינת ישראל ובמיוחד במרכז. גם אם יהוד לא תבנה היום יחידת דיור אחת, אנחנו נהיה תקועים בפקקים של אור יהודה וקרית אונו וכל הסביבה. את המרחב הציבורי חייבים לשדרג ואחד הכלים זה עירוב שימושים – שאולי לא נצטרך להוציא את האוטו מהבית כשנלך לקניות או לעבודה ונגיע ברגל ובתחבורה ציבורית. הכלי הזה נועד לפתח את הצד הכלכלי ולשמור על איכות החיים של כולנו”.

האדריכל גיל שנהב, כנען שנהב אדריכלים, המתמחה בתכנון שכונות בהתחדשות עירונית, אמר כי “כל שבוע מיליון אנשים בעולם עוברים לגור בערים. ולמה זה קורה? כי בעיר יש הזדמנויות. כל אחד מחפש דבר אחר – תעסוקה, פרנסה, חינוך, תרבות, רומנטיקה, ספורט. עיר טובה היא עיר שמציעה כמה שיותר הזדמנויות לתושבים שלה. התפקיד שלנו בהתחדשות העירונית ביהוד הוא לפתח ולטפח את יהוד בלי לאבד את היופי והאיכות שיש בעיר. יש כאן איזשהו דבר והיפוכו – מצד אחד אנחנו רוצים שתצמח ותגדל אבל מנגד אנחנו לא רוצים לאבד אותה. המרחב הציבורי הוא זה שיקבע אם הרחוב יהיה מוצלח, בין השאר חנויות קטנות, בית מרקחת, בית קפה וכו’, שיאפשרו לתושבים להשאיר את הרכב בבית, זה הרבה יותר חשוב מאשר אם יהיו בבניין 14 קומות או 10 קומות, ולשם אנחנו שואפים”.

יו”ר המינהלת להתחדשות עירונית ביהוד מונוסון, האדריכלית ענת לרנר, ענתה על שאלות התושבים. לדבריה, “עירוב שימושים הוא מהנושאים שחוזרים ועולים בפניות התושבים אלינו: תושבים במרכז העיר שבתיהם עתידים לעבור התחדשות עירונית רוצים לדעת איך הדברים ייראו בפועל ואיך תהיה חווית החיים והמגורים בשכונה לאחר שתיבנה מחדש”.