אונו News 
רבים מהגולשים בטוחים ש"היד הקלה על המקלדת" מוגנת תחת חופש הביטוי, אך המציאות בבתי המשפט שונה בתכלית. עם פיצויים סטטוטוריים שמתחילים בעשרות אלפי שקלים ומכפילים את עצמם כשמוכחת כוונה לפגוע, הוצאת דיבה הפכה לסיכון כלכלי שאי אפשר להתעלם ממנו.
אשליית החסינות ברשת: כש"שיתוף" (Share) תמים הופך לעילה לתביעה
שיימינג בקבוצות פייסבוק, הכפשות בוואטסאפ וביקורות פיקטיביות הפכו למכת מדינה שעלולה להרוס חיים וקריירות. מתי פוסט זועם הופך לעילה לתביעה משפטית, ואיך ניתן לקבל עשרות אלפי שקלים גם ללא הוכחת נזק? מדריך חובה לכל גולש.
כל סמארטפון הוא מערכת עיתון – וגם מוקש כלכלי
דמיינו את הסיטואציה הבאה: אתם קמים בבוקר, פותחים את הפייסבוק ומגלים פוסט משמיץ בקבוצה השכונתית, או תגובה בוטה של מתחרה שנועדה לרסק לכם את המוניטין. התחושה הראשונה היא של חוסר אונים, אבל מבחינת החוק הישראלי, מדובר בנכס משפטי שיכול להיות שווה לכם הרבה מאוד כסף.
"הציבור עדיין לא תפס שחוק איסור לשון הרע מעניק 'צ'ק פתוח' של כ-80,000 שקלים למי שנפגע מפרסום דיבה, וכל זה בלי שהוא יצטרך להוכיח שנגרם לו נזק של שקל אחד בקופה", מסביר עו"ד אסף דניאלי, עורך דין המומחה בתחום לשון הרע המלווה נפגעי שיימינג ותביעות השתקה. "ברגע שיש פרסום פוגעני שהגיע לאדם אחד נוסף, העילה קיימת. אם נוכיח שהמפרסם פעל מתוך כוונה תחילה להזיק, אנחנו כבר מדברים על פיצוי של כ-160,000 שקלים".
עד לפני קצת יותר מעשור, המונח "הוצאת דיבה" נשמר בעיקר למדורי הרכילות או לסכסוכים מתוקשרים בין פוליטיקאים ואנשי עסקים. כיום, בעידן שבו לכל אדם יש סמארטפון וגישה מיידית לאלפי עוקבים, כל אחד מאיתנו יכול להפוך למוציא לאור, ובהתאם לכך, גם לחשוף את עצמו לתביעת ענק.
חוסר ידע שעולה לכם ביוקר
תופעת ה"שיימינג" (ביוש פומבי) וההכפשות ברשתות החברתיות שוברת שיאים. בין אם מדובר בלקוח לא מרוצה שמחליט "לסגור חשבון" עם בעל עסק בקבוצת פייסבוק מקומית, ובין אם מדובר בסכסוך שכנים שגולש להאשמות קשות בקבוצת הוואטסאפ השכונתית, נראה כי הגבולות בין חופש הביטוי לפגיעה בשם הטוב היטשטשו לחלוטין.
מילים שעולות הרבה כסף
רבים בציבור טועים לחשוב שהמרחב הווירטואלי מעניק להם חסינות, או שכל התבטאות חוסה תחת ההגנה של חופש הביטוי. אך המציאות המשפטית שונה בתכלית. על פי חוק איסור לשון הרע (תשכ"ה-1965), פרסום פוגעני שעלול להשפיל אדם או לפגוע במשלח ידו, אשר הגיע לאדם אחד לפחות מלבד הנפגע, מהווה עילה לתביעה.
הזירה העסקית: מוניטין כנכס אסטרטגי
הפגיעה הקשה מכל מתרחשת בדרך כלל בזירה העסקית. ביקורת פיקטיבית אחת בגוגל או פוסט משמיץ של מתחרה יכולים לרסק הכנסות של חברה ולגרום לנזק בלתי הפיך למותג. בסביבה כלכלית תחרותית, תגובה משפטית מהירה היא לא פריבילגיה, אלא הכרח קיומי.
"ניהול הליכים משפטיים על שם טוב דורש מומחיות ספציפית בדיני ראיות וסביבה הדיגיטלית", מדגיש עו"ד דניאלי. לדבריו, כאשר בעל עסק או חברה מחפשים עורך דין לשון הרע בתל אביב או בכל אזור אחר, הם חייבים לבחור במשרד שמכיר את הדינמיקה האגרסיבית של בתי המשפט באזור. "ההליך דורש לא פעם הוצאת צווים דחופים לחשיפת זהותם של טוקבקיסטים אנונימיים, בקשות להסרה מיידית של תוכן, והכנת תיק ראיות הרמטי שיעמוד במבחנים המחמירים של בית המשפט".
נתבעתם או נפגעתם? הכללים שחובה להכיר
אז מה עושים אם מצאתם את עצמכם במוקד של מתקפת רשת, או לחלופין, אם קיבלתם מכתב התראה לפני תביעה בגין פוסט שפרסמתם? עו"ד דניאלי מעניק מספר כללי ברזל:
תעדו הכל, ועכשיו: אל תסתפקו בכך שראיתם את הפוסט. בצעו צילומי מסך (Screenshots) של הפרסום המקורי, כמות הלייקים, השיתופים והתגובות. ברגע שהצד השני יבין שהוא עלול להיתבע, סביר להניח שהפוסט יימחק.
אל תגיבו מהבטן: תגובה מתלהמת שלכם בחזרה עלולה להוביל לתביעה נגדית נגדכם ולשמוט את הקרקע תחת התיק. שמרו על איפוק.
אל תתעלמו ממכתבי התראה: אם קיבלתם דרישה לתשלום פיצוי, אל תזרקו אותה לפח בתקווה שזה ייעלם. שתיקה או התעלמות עלולות לשמש נגדכם בבית המשפט. ישנן הגנות חזקות בחוק, כגון "אמת בפרסום" או "תום לב", שעורך דין מומחה יידע להפעיל כדי להגן עליכם מפני תביעות השתקה.
בסופו של יום, הרשתות החברתיות נתנו לכולנו כוח אדיר, אך עם הכוח מגיעה גם אחריות כבדה. לפני שאתם לוחצים על כפתור השליחה (Enter), קחו נשימה עמוקה. ייתכן שהשניות הללו יחסכו לכם עשרות אלפי שקלים ועוגמת נפש אדירה בבתי המשפט.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
