"לא להותיר אותן לבד": תערוכת ההנצחה המרגשת של קריית אונו נפתחת

ישנם רגעים שבהם מילים פשוט אינן מספיקות, והאמנות תופסת את מקומן. ביום שלישי הקרוב (6.10), תיפתח בספרייה העירונית בקריית אונו התערוכה ״קהילה יוצרת זוכרת, מלחמת חרבות ברזל״. המיזם הייחודי חיבר בחודשים האחרונים בין אמניות ואמנים מקומיים לבין משפחות שכולות מהעיר, שאיבדו את יקיריהן באסון ה-7 באוקטובר ובמלחמה. מתוך מפגשים אישיים, שיחות על חלומות שנגדעו וגם רגעי שתיקה – נולדו יצירות אמנות אינטימיות המנציחות את מי שאינם, אך מספרות גם את סיפורן של המשפחות הממשיכות בחיים ושל קהילה שעוטפת אותן.

יש רגעים שקשה להתכונן אליהם. אמא, אבא, בן זוג או אח נכנסים לחדר ורואים בפעם הראשונה יצירת אמנות שנוצרה לזכר היקיר או היקירה שאיבדו. לא צילום מוכר, לא טקסט הנצחה, אלא יצירה חדשה, שנולדה מתוך שיחות, זיכרונות, חפצים, סיפורים ולעיתים גם מתוך שתיקות. הרגעים האלה ביחד עם העבודות  עומדים בלב התערוכה שתיפתח ביום שלישי, 6 באוקטובר, בספרייה העירונית בקריית אונו.

המיזם, שהחל את דרכו בקריית אונו לפני כעשור, חוזר הפעם אל אחד הפרקים הכואבים ביותר שחוותה החברה הישראלית, אסון שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. בחודשים האחרונים נפגשו אמניות ואמנים מקהילת קריית אונו עם בני ובנות המשפחות השכולות. המפגשים לא נועדו רק לאסוף פרטים לצורך יצירה. הם נועדו קודם כל להכיר אדם. לשמוע מי היה, מה אהב, על מה חלם, איך צחק, מה היה המקום שלו בתוך המשפחה ואילו זיכרונות ממשיכים לחיות אחריו.

מתוך השיחות, התמונות, החפצים, הזיכרונות ולעיתים גם השתיקות, נוצרו קשרים. ומתוך הקשרים נולדו היצירות. כל אמן ואמנית קיבלו לידיהם סיפור אישי יקר ורגיש, ונדרשו למצוא את הדרך להעניק לו צורה, צבע וחומר, תוך אחריות גדולה כלפי המשפחה וכלפי האדם שאותו ביקשו להנציח.

התערוכה שנולדה מן התהליך אינה מספרת רק את סיפורם של מי שאינם עוד, אלא גם את סיפורם של החיים שהיו, של המשפחות שממשיכות, ושל קהילה שבוחרת להיות שותפה לזיכרון.

לצד התערוכה נוצר גם ספר התערוכה, שאצרה חגית שלו. במשך שעות נפגשה חגית עם המשפחות ועם האמנים, הקשיבה לסיפורים ולתהליך שעברו יחד, ותיעדה במילים את הדרך שהובילה אל היצירות. הספר אינו רק קטלוג של עבודות אמנות. הוא מספר על המפגש הראשון, על הזיכרונות שנפתחו, על ההתלבטויות, על הקשרים שנוצרו ועל הדרך שבה סיפור חיים אישי מקבל ביטוי אמנותי. הוא מזמין את הקוראים להכיר את האנשים שמאחורי היצירות ולשמוע את קולם של בני המשפחות ושל האמנים עצמם.

חלק נוסף ומשמעותי בפרויקט הוא סרט תיעודי קצר בבימויו של יריב רובין שיוצג בפתיחת התערוכה. הסרט ליווה את התהליך ברגע רגיש במיוחד וצולם ביום שבו הגיעו המשפחות לצילומים עבור ספר התערוכה ופגשו לראשונה את היצירות שנוצרו לזכר יקיריהן.

המפגש הראשוני של המשפחות עם היצירה ועם האמן או האמנית שיצרו אותה הוא הציר המרכזי של הסרט. המצלמה תיעדה את הרגעים כפי שהתרחשו, את המבט הראשון, ההתרגשות, לעיתים הכאב שהתפרץ, השיחה ואת המפגש האנושי שנוצר סביב היצירה. בכך מאפשר הסרט הצצה אל הרגע שבו חודשים של הקשבה, זיכרונות ועבודה אמנותית מגיעים אל המשפחה והופכים למפגש ממשי.

ראש העיר, מיכל רוזנשיין: ״קהילה אינה יכולה לקחת מן המשפחה את כאבה, אבל היא יכולה לבחור שלא להותיר אותה לשאת אותו לבדה. זהו הלב של ׳קהילה יוצרת זוכרת׳ בעיניי. המשפחות הפקידו בידי האמנים סיפור שאין יקר ממנו, והאמנים ניגשו אליו ברגישות ובאחריות. אני מאמינה שהמיזם מאפשר לכולנו לא רק לזכור את האובדן, אלא לפגוש גם את החיים ואת החותם שהותירו אחריהם האנשים שאנו מבקשים להנציח״.

סיגל חליפה, אמה של גאיה חליפה ז"ל, יו״ר פורום המשפחות השכולות בקריית אונו: ״האמנות אינה יכולה להסביר את הכאב, אך היא מבקשת לתמוך בו. האמנים נכנסו אל בתים שלא הכירו, לא כדי לחפש רעיון ליצירה, אלא כדי להכיר אדם. מתוך אותם רגעים נולדו קשרים, ומתוכם צמחו היצירות. בעיניי, המשמעות העמוקה של המיזם אינה רק ביצירות עצמן, אלא גם באנשים שנפגשו בדרך ובקהילה שבוחרת לא לעמוד מן הצד, אלא להיות שותפה״.

התערוכה תיפתח  ביום שלישי, 6.10, ותהיה פתוחה לקהל הרחב עד 22.10, בשעות הפעילות של הספרייה העירונית.

להצטרפות לקבוצת העדכונים בזמן אמת >> לחצו כאן

קרה משהו מעניין בשכונה? נתקלתם בסיפור שחייבים לספר? צרו איתנו קשר במייל [email protected] או בוואטסאפ