מכל הלב והנשמה: איש החינוך שמצא בית וייעוד חדש בקריית אונו

"אנשים טובים באמצע הדרך" כתבה נעמי שמר בשירה המפורסם. בהקבלה מופלאה לחיים עצמם, הרשו לנו להציג בפניכם אדם שמשקף בעצמו מילים אלו ממש.

להצטרפות לקבוצת העדכונים בזמן אמת >> לחצו כאן

הכירו את יהודה חורב, תושב קריית אונו, אשר יחגוג במאי הקרוב 75 אביבים. עבור מי מכם שאינו מכיר, מדובר באיש חינוך בכל רמ"ח איבריו והמנהל המיתולוגי של בית הספר הטכנולוגי "אורט תעשייה אווירית" עד 2018. לכך יש להוסיף משפחה ענפה שטיפח לאורך השנים הכוללת 3 ילדים ולא פחות מ-10 נכדים.

חורב שהתגורר רוב חייו בתל-אביב ובהמשך כ-12 שנים בהוד-השרון, הגיע לקריית אונו לפני כשנה וחצי, אליה התחבר, כפי שהוא מעיד, כבר מהשנייה הראשונה. "מאז שיצאתי לגמלאות מיד חיפשתי כל אפשרות בכדי להתנדב ולתרום מעצמי. לימדתי בבתי ספר, הייתי מחובר לקבוצות תמיכה שונות, שרתי במקהלה לצד אנשים עם צרכים מיוחדים, ומה לא. כשהגעתי לקריית אונו, היה לי ברור שאני ממשיך מאותו מקום. אני זוכר שהדבר הראשון שעשיתי היה ליצור קשר עם רחל רביב מהמחלקה להתנדבות בעירייה. מהרגע שהיא הרימה את הטלפון, כל השאר היסטוריה. סיפרתי לה על הניסיון הרב שלי במשך יותר מ-30 שנה כמנהל בית ספר. היא מצידה השיבה שבדיוק רכזת עמותת 'ידיד לחינוך' בעיר סיימה את תפקידה, כך שההתנדבות הזו התאימה לי ממש כמו כפפה ליד".

ספר על הפעילות שלך במסגרת העמותה

"מדובר על עמותה ארצית שפועלת בקריית אונו ביד רמה. אני למעשה מאגד תחתיי מערך שלם של כ-75 מתנדבות ומתנדבים שמסייעים בבתי ספר יסודיים בעיר לאורך כל השנה. הרעיון הוא לתת מענה עבור תלמידים שמתקשים בלימודים במגוון של מקצועות. מדובר על התנדבות מרתקת וחשובה מאין כמוה. העמותה עצמה קולטת את בני הגיל השלישי שמגיעים עם ניסיון חיים ועם רצון אמיתי לתרום מעצמם. אני זה שמראיין אותם, תהליך בו אני מחפש את טוב הלב ואת העיניים הטובות שלהם. במקביל מצוי בקשר עם כל מנהלי בתי הספר – יסודיים ותיכוניים. אני כל כך מרושת במערכת החינוך כאן, שאין מנהל או מנהלת שלא נמצאים איתי קשר, כולל מנהלת אגף החינוך או גורמים במשרד החינוך. עם כולם אני מצוי בקשרים טובים ומלאי הערכה הדדית".

עד כמה המתנדבים הגמלאים רתומים לפעילות?

"חשוב להבין – מדובר במלח הארץ, אנשים איכותיים אחד אחד שמלמדים פעם בשבוע למשך ארבע שעות, בבית ספר לבחירתם וביום שהם מעוניינים בו, כולל את שכבת הגיל והכיתה שהם רוצים. הם מלמדים בסך הכל תלמיד אחד או שניים שמתקשים בלימודים, אבל מצליחים לחולל פלאים. לוקחים ילדים שלעיתים 'הולכים לאיבוד' בכיתות גדולות', ומצליחים להוציא באופן פרטני את הפוטנציאל שגלום בהם. הם כמובן לא מחליפים את המורים, אבל היתרון הגדול שלהם הוא שהם יכולים ללמד באופן פרטני, בשילוב עם ניסיון חיים עשיר וחדוות עשייה גדולה".

ציפור קטנה לחשה לנו שבכך לא תמה העשייה ההתנדבותית שלך

"כמובן שלא. אני מצטרף בקביעות לקטיפים בחקלאות ברחבי הארץ ומסייע במחסן המזון של מחלקת הרווחה בעירייה. לאחרונה גם הגעתי לאחד מבסיסי צה"ל כדי לסייע באריזת מצרכי מנות קרב לחיילים בשטח, אני פעיל בבית נועם לאנשים עם מוגבלויות, ובעיקר מנסה להירתם לכל מקום בו צריך אותי".

עם יד על הלב, מהי ההתנדבות עבורך?

"ההתנדבות היא החיים שלי. כששואלים אותי 'יהודה, איך נראה היום שלך?' אני מספר שאני מתחיל מדי יום באימון של כמה שעות בחדר הכושר, ומשם פתוח להצעות בכל הקשור להתנדבות. אני בדעה שכל עוד אני מסוגל לעזור ולתרום, הרי זה מבורך. אני לא מרגיש שאני עושה טובה לאף אחד. עבורי ההתנדבות היא זכות גדולה. תמיד אמרתי לעצמי וגם לתלמידים שלי לאורך השנים שאין כמו ערך ההתנדבות. הייתי אומר להם – 'בעוד 30 שנה כשניפגש, כנראה שלא תזכרו מה למדתם במתמטיקה, אנגלית, בהיסטוריה או בתנ"ך. אבל אם חנכתם ילד עם צרכים מיוחדים, תמכתם בקשיש או עשיתם מעשה טוב – את זה תזכרו לכל החיים, וזה יעצב אתכם כבני אדם ערכיים יותר".

מה נאחל לך?

"שאמשיך לתרום, לתת וליהנות מהחיים. שאמשיך למצוא זמן לנכדים, וכמובן – בריאות מעל לכל"