עם הפנים לעתיד: נבחרת הרובוטיקה מאור יהודה מספרת על תחרות ה-FLL בצל הקורונה

חברי נבחרת הרובוטיקה של חטיבת הביניים יובלים באור יהודה התחרו ביום שני שעבר באחד המקצים של התחרות האיזורית של תוכנית FLL (First Lego League) של הארגון העולמי First עם 30 נבחרות מרחבי הארץ. כל הנבחרות התבקשו לבנות מחלקי לגו רובוט שיבצע משימות בלוח מיוחד. השנה תחת הנושא ספורט, שאותו קובעת התוכנית עבור כל המשתתפים בכל העולם. בנוסף הם התבקשו להציג עבודת חקר בנושא ספורט כשהשאלה שניתנה להם היא “למה אנשים לא עושים מספיק ספורט?” ולהציע פתרון טכנולוגי לבעיה. בשונה משנים קודמות התחרות התקיימה הפעם מרחוק וכל נבחרת הציגה מול המצלמה את ביצועי הרובוט שלה והחקר שערכו.

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של אונו ניוז

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

השנה השתתפו בתחרות ארבעה חברי נבחרת מכיתות ח’ ו-ט’ בחטיבת הביניים יובלים – מאיה סער, עוז יונתן, עמית גימאני ונבו מור. שניים מהם מספרים על ההיערכות לתחרות השנה. “אנחנו כבר ארבע שנים יחד בנבחרת”, מספר עוז יונתן, בן 13.5, תלמיד כיתה ח’ נחשון ביובלים. “השנה בגלל הקורונה והסגרים לא התאפשר לנו לעבוד בתפוח הפיס ועבדנו במשך כמה חודשים בבית של מאיה. רק במרץ עברנו לעבוד בתפוח הפיס. השנה עבדנו ללא מדריכים ועשינו הכל לבד. אורנה, מנהלת תפוח הפיס, היתה המנטורית שלנו בחקר. הרגשנו שאנחנו לא צריכים שמישהו ידריך אותנו כי יש לנו הרבה ניסיון שצברנו מהשנים הקודמות. השנה בנינו רובוט שמותאם למשימות שקיבלנו וכינינו אותו בובי”.

באיזה תחום אתה התמקדת?

“עבדנו כולנו על הכל יחד ואני התמקדתי יותר בעבודת החקר. היא עסקה בספורט ובשאלה ‘למה אנשים לא עושים מספיק ספורט?’. החלטנו לעשות סקר כדי לבחון את השאלה ופנינו לארבע קבוצות גיל – בני 13 עד 19, בני 20 עד 35, בני 36 עד 50 ובני 51 ומעלה. השתתפו בסקר 380 אנשים שהגענו אליהם דרך קבוצות וואטסאפ בעזרת המורים, התלמידים וההורים. שאלנו אותם אם הם עושים ספורט ובאיזה תחום ואם הם לא עושים ספורט מהן הסיבות. גילינו שככל שהגיל עולה אחוז האנשים שעושים ספורט קטן. גילינו שהצעירים בגיל 13 עד 19 שלא עושים ספורט זה בעיקר מסיבות של שעמום וחוסר מוטיבציה. המוצר הסופי שלנו הוא אפליקציה שבאה לתת למשתמשים מוטיבציה לעשות ספורט. האפליקציה בנויה כמו משחק עם שלבי קושי שונים עם הוראות איך לעשות את התרגילים השונים ותחרויות עם משתמשים אחרים. לאפליקציה נלוות גם ערכת אביזרים שמטרתה לסייע בביצוע חלק מהתרגילים. האפליקציה גם שומרת את הביצועים של המשתמש. המטרה היא ליצור אווירה ספורטיבית ולעודד את המשתמש לעשות כמה שיותר ספורט בצורה יותר מהנה וכיפית”.

הקורונה שהקשתה על המפגשים והעבודה המשותפת על הרובוט ועבודת החקר השפיעה גם באופן אישי על אחת מחברות הנבחרת. “היתה לי שנה לא קלה”, מספרת מאיה סער, בת 15, תלמידת כיתה ט’ נחשון בחטיבת הביניים יובלים. “בעקבות מסכת הפנים החד-פעמית שעטיתי על הפנים פיתחתי אלרגיה שהובילה לסינוסיטיס. למרות זאת, לקחתי חלק בנבחרת וזה בעצם מה שהחזיק אותי ומאוד עזר לי להתמודד עם זה. המפגש עם החברים מהנבחרת והעבודה המשותפת על הפרויקט עשו לי טוב. לא הלכתי לבית הספר ולא ראיתי את החברים שלי, אז כך יצא לי לראות את החברים שלי ואני גם מאוד אוהבת רובוטיקה ואלקטרוניקה וליצור ולעבוד. זה מאוד כיף. זה היה מאוד קשה לעבוד בתקופה של הקורונה כי היה קצת חשש להיפגש עם אנשים בכלל וגם לא יכולנו להיפגש בתפוח פיס. מזל שהיינו מגובשים לפני כן, זה מאוד עזר לנו. כל אחד היה אחראי על משהו, אני הייתי המתכנתת הראשית של הרובוט, אבל עבדנו יחד על הכל כצוות”.

סער מספרת על התחרות השנה בצל הקורונה, לאחר שבשנה שעברה בוטלה התחרות הארצית. “התחרות השנה היתה מאוד שונה מהתחרויות הקודמות שהשתתפנו בהן. מספרת סער, “בגלל הקורונה הכל התנהל מרחוק, בניגוד לתחרויות בעבר שהיינו מגיעים לאחד המקומות שנקבעו לתחרות, עוברים מחדר לחדר, עומדים מול השופטים ומסבירים להם על הרובוט והחקר שלנו וממש מתחרים מול הנבחרות האחרות. הפעם היינו רק ארבעתנו בתפוח פיס באור יהודה כשכל המשימות של הרובוט והחקר שלנו מצולמים ונשלחים לאחר מכן לשופטים. גם ההורים שהיו מגיעים לתחרויות שלנו בשנים קודמות לא יכלו להגיע השנה בגלל הקורונה. זה היה די מבאס שלא נפגשנו עם כל הקבוצות שהתחרו, לא ראינו את כל הפרויקטים, ולא לקחנו חלק במשימה השיתופית – שתי נבחרות מתמודדות בזירה משותפת זו מול זו באמצעות הרובוט שלהן ומי שמהירה יותר מנצחת. גם לא ראינו את השופטים בזמן שאנחנו מתפעלים את הרובוט אלא רק אחרי ששלחנו להם את הסרטון שלנו מבצעים את המשימות. זה היה מאוד אתגרי להציג להם את הפרויקט דרך המסך. בחלק של החקר אנחנו גם מתבקשים להציג את הבעיה בדרך יצירתית. בדרך כלל היינו עושים הצגה והשנה לא יכולנו לעשות את זה כמו שרצינו – לרוב אנחנו עושים את זה עם הרבה הומור ומול המצלמה זה לא ממש עובד, אי אפשר לצחוק וצריך להיות מאוד רציני“.

באילו קטגוריות זכיתם השנה?

“השנה לא זכינו בשום קטגוריה ולא נבחרנו לתחרות העולמית שתתקיים ביוון מרחוק, אבל בסופו של דבר עברנו ביחד ארבע שנים של עבודה משותפת ותחרויות וזכינו בארבעה גביעים ואנחנו מאוד גאים בעצמנו“, מספרים סער ויונתן, “בשנים הקודמות זכינו פעמיים לעלות לתחרות הארצית, בשנה שעברה עלינו לתחרות הארצית אבל היא לא התקיימה בגלל הקורונה. זכינו פעמיים בפרס שני בתכנון מכני של הרובוט, בפרס על אסטרטגיה וחדשנות ברובוט ובפרס על ערכי ליבה (מקצועיות אדיבה). אנחנו רוצים להודות לאורנה שנתנה לנו להיות בתפוח פיס ולעבוד וליוותה אותנו בפרויקט”. עבור יונתן וסער זו השנה האחרונה בתחרות ה-FLL. יונתן: “ה-FLL נתנה לי אפשרות להיכנס לעולם הטכנולוגי, ללמוד מהו מחקר, תכנות, חשיבה יצירתית ועבודת צוות וגם הכרתי את החברים הכי טובים שלי. אני לא אמשיך בשנה הבאה ב-FLL אבל אולי בשנים הבאות אלך לתחרויות היותר מתקדמות”. סער: “אני אולי אשתתף בתחרות FTC עם רובוטים גדולים. מה שבטוח אני אמשיך עם התחום של הרובוטיקה שאותו אני אוהבת מאז שאני ילדה קטנה”.

“השנה רק נבחרת אחת מאור יהודה השתתפה בתחרות בשל הקושי להקים נבחרות חדשות בתקופה הקורונה“, מספרת מנהלת תפוח הפיס ד”ר אורנה רוזן שמובילה את המרכז בתמיכת ובשותפות מנהלת אגף החינוך בעיריית אור יהודה דלילה אשכנזי. “השנה זה היה אתגר גדול מאוד, כל התקופה של הסגר הם עבדו בבית, הם קבוצה שלא צריכה הדרכה בתכנות ובניית הרובוט. הם מאוד מיומנים ומגובשים. הם היו צריכים קצת עזרה בתחום החקר ושם עזרתי להם. הם עבדו בצורה עצמאית ויזמו. לא היה להם פשוט השנה ובכל זאת הם הגיעו להישגים מאוד יפים, אם כי לא קיבלו שום גביע ותעודת הצטיינות כמו בשנים הקודמות”.

מרכז המצוינות של תפוח הפיס למדע טכנולוגיה ואומנויות ואגף החינוך בעיריית אור יהודה פועלים לקידום תלמידים ותלמידות סקרנים וחקרנים, שוחרי מדע וטכנולוגיה. במרכז מתקיימים קורסים איכותיים על ידי מומחים בתחומי חקר  מדעי, יזמות טכנולוגית, אסטרונומיה וחקר החלל.