אור יהודה – קריאה לשפץ את ביתה של אלמנה עם ארבעה ילדים

למרות מצבה הכלכלי הקשה, שמחה (שם בדוי) לא נשברת. היא מנסה לפרנס את ארבעת ילדיה בכבוד, ולמרות העוני הכבד היא שומרת על כבודה ואף אוספת בביתה ציוד לנזקקים.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

סיפורה של שמחה הוא קשה, אישה שמסע החיים הקשה איתה. בעלה שם קץ לחייו לפני מספר שנים, בביתם, ליד הילדים הקטנים ומאז נושאים כולם פצע נפשי גדול ומדמם. אבל שמחה לא נשברת, היא לביאה אמיתית שנלחמת עבור הגורים שלה.

שמחה, אשר מוכרת ברווחה, אינה מקבלת סיוע כספי מגורם ממשלתי מאחר ויש ברשותה דירה ורכב לכן היא לא נמצאת בתנאים המתאים לקצבה. היא מפרנסת את ילדיה דרך עבודה במשק בית. למרות האסון שעברה המשפחה היא ממשיכה לשלם תשלומי משכנתא, שהיא חייבת לעמוד בהם.
את בני דדוש, פעיל קהילתי ומתנדב מוביל באיחוד הצלה באור יהודה פגשה בנסיבות טראגיות. בני הגיע לטפל בבעלה. משחזר בני – “הגענו לדירה עם ילדים קטנים, היו הרבה צעקות ובכי, התחלנו בפעולות החייאה אבל לצערנו לא הצלחנו להציל את חייו, הוא מת להם מול העיניים”.

מאז האירוע אימצו הילדים את דדוש וקוראים לו ‘המלאך שלנו’. כעת מעוניין בני, קבלן שיפוצים במקצועו, להתנדב ולגייס בעלי מקצוע ותרומות של ציוד לשפץ את הדירה המוזנחת של המשפחה.

מספרת שמחה – “בנוסף לכל מה שקרה לנו, לפני זמן מה, בתי הקטנה נכוותה מכוס תה, בחלקי גופה השונים, והייתה מאושפזת גם מספר חודשים, ועד היום מטופלת בבית החולים, בעקבות הפגיעה. בנוסף, חלק מילדי נמצאים במסגרות של חינוך מיוחד, בעיקר בשל הטראומה שעברו במות אביהם”.

ביקור בדירתה מעלה מצב קשה של קירות מתקלפים, בשל בעיות רטיבות קשה, חלק מבעית הרטיבות מגיע מדירת השכן. היא חוששת לבריאותה ולבריאות ילדיה הרכים, בשל בעיה זו . שמחה זקוקה  בדחיפות לשיפוץ בדירתה. גם מחוץ לדלת ביתה, הקירות פשוט מתפוררים. כל הבית נראה הרוס, השיש השחור מתמלא בפיסות טיח קלופות, שנושרות מהתקרה על כל רצפת המטבח.
כל הילדים ישנים בחדר אחד, ולדבריה הגיע הזמן כבר להפריד את הבנים מהבנות. בנוסף, שמחה מבקשת עזרה ברכישת ריהוט חדש לילדים, הישנים על מיטות רעועות בחדר, בו התקרה מתקלפת והעובש צומח באין מפריע על הקירות. שמחה מספרת כי כבר זרקה את אחת המיטות שנפגמה בשל הגשם שחדר מגג הבית. היא זקוקה גם לפינת אוכל. לארונות טובים, משום שהארון הקיים שבור וחסר דלתות.
למרות המצב הכלכלי הקשה, שמחה מתגלה כצוק איתן, למרות המצב הלא פשוט אליו נקלעה. היא מראה  תמונות מימים יפים, ובקושי ניתן לזהות את האישה המרשימה והמאופרת בקפידה עם מציאות חייה כיום. שמחה היא לא אחת שתתלונן או תרוץ לבקש נדבות, להיפך, בתוך אחד החדרים הקטנים בבית היא יזמה גמ”ח לנזקקים, כמקום לאיסוף תרומות של שמיכות פוך, ביגוד והנעלה, בגדי ילדים המיועדים למשפחות נזקקות. היא מראה בגאווה את המוצרים שנאספו בחדר, אך מסייגת ואומרת, כי חלק מהדברים פשוט נהרס בגלל הרטיבות והגשמים שחדרו לביתה.

שמחה: “למרות המצב שבו אני נמצאת, אני פעילה חברתית, אם מישהו נתקע בלי אוכל אני אעזור להביא לו, ואכין גם בעצמי. הבנתי שככל שיש לאנשים פחות, הם נותנים יותר…ויש בי נתינה גדולה יותר. הילדים שלי מחזקים אותי, אני לא מרבה לצאת מהבית. אני מאמינה בה’, אחרת כבר הייתי נופלת בגדול. אין לי קשר כל כך עם בני משפחתי, אני בקושי יוצאת מהבית, מאז שהפכתי לאלמנה, אבל בכל זאת יש לילדים שלי שמחת חיים“.
רוצים להגיב? מעוניינים לקחת חלק?
שלחו וואטס