אירוע קהילתי מיוחד יתקיים הערב ב"קפה אמא" באור יהודה, לציון עשר שנים למותו של עומרי ליג'י ז"ל. במסגרת האירוע יארזו המשתתפים משלוחים ללוחמי צה"ל, יכתבו ברכות על חלוקי נחל, ויצטלמו עם התחייבות למעשה טוב שיונצח על גבי מגנטים. בנוסף, תוצב במקום במה פתוחה לבני נוער שינגנו, ותתאפשר לקהל המשתתפים הזדמנות לצייר על קנווס משותף לב למען עשיית הטוב.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של אונו ניוז
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז
"הבן הבכור שלי נפטר לפני 10 שנים בעקבות ניתוח לא מוצלח במוח. הוא נותר 8 חודשים חסר הכרה, לצערי הרב נפרדנו ממנו, בן 22 במותו," מספרת חגית עמבר, אמו של עומרי. "מאז אני מנציחה אותו בעשיית הטוב ואהבת חינם עבור בני נוער בעיר והקהילה."
עומרי ליג'י היה מוסיקאי מוכשר, מתופף ומנהל תחום המטאל במועדון המוסד בתל אביב. חגית מתארת אותו כ"ילד מהמם, טוב לב, מוכשר, אוהב אדם, שהאמין שכל אחד צריך מישהו אחד שיאמין בו. הוא האמין שכולנו שווים, קיבל את השונה באהבת חינם. ילד של שלום ואהבה."
המוזיקה הייתה חלק בלתי נפרד מחייו. עומרי עצמו כתב פעם: "אני רוצה לנגן, לשחרר מעצמי, משהו מוזיקלי יצירתי, משהו לעשות… אין לי חיים בלי המוסיקה, אין למה לקום בבוקר בלי מוסיקה, לא משנה באיזו דרך היא מגיעה אליי או יוצאת ממני."
מאז מותו של עומרי, חגית בחרה לכבד את זכרו בדרך ייחודית – באמצעות "קפה אמא" שפתחה באור יהודה ובהקמת קבוצת אימהות פעילה בקהילה בשם "אמהות למען נוער ע"ש עומרי ליג'י ז"ל". "זה התחיל מקבוצה של 12 אמהות וגדלנו במשך הזמן. הקבוצה הזאת מציינת 8 שנים," היא מספרת בגאווה.
גם במהלך המלחמה הנוכחית הקבוצה הייתה פעילה במיוחד. "הקמנו חמ"ל, אנחנו מאמצות את החיילים. אין דבר כזה שיפנו אותנו ולא נהיה שם. אם זה להתרים לחיילים בודדים, משפחות במצוקה, בני נוער – אנחנו מאמינות באהבת חינם, במילה טובה, אנחנו עושים את הכל באהבה ולמען הקהילה." הפעילות הברוכה אף זכתה לתואר "גיבורי השנה" של מפעל הפיס בשנה שעברה.
האירוע הערב מיועד לאריזת מתנות ללוחמים שיחלק אלמוג ג'אן, תושב העיר, שנחטף ב-7 באוקטובר ושוחרר מאוחר יותר. "אנחנו ליוונו את המשפחה של אלמוג עד שהוא חזר. ערכנו כל שבוע אירוע לכבד את המשפחה. היום אנחנו אורזים חבילות שאלמוג יחלק ללוחמים", מסבירה חגית.
לצד עומרי, חגית היא אם לשני בנים נוספים: אדיר, מתופף המנהל את התאורה באילת של רשת מלונות פתאל, ואורי, ראפר הידוע בשם הבמה "טוקסיקו".
"אני למדתי שמהכאב אפשר לעשות 2 דברים, או לשקוע לתוכו – או לפרוץ מתוכו," מסבירה חגית את הפילוסופיה שמנחה אותה. "בסביבה שלי החלטנו לפרוץ מתוכו – אני לא חיה באבדן, אלא לצידו של האבדן. אני מחבקת גם אותו – זה לקום כל בוקר מחדש לבחור בעשיית הטוב כדי להנציח את עומרי."
כשאני שואל את חגית מה נותן לה את הכוח להמשיך בעשייה המבורכת הזו, היא משיבה: "אני כמו עוף החול – קמה כל בוקר מתוך הכאב לעשיית הטוב. זה מה שעומרי היה רוצה. חשוב לי מאוד לקחת את המקום הזה ולפעול מתוך אחריות ולא מתוך קורבנות – כדי שבסוף אפגש עם עומרי יהיה לי מה לספר לו. אני אוספת חוויות טובות בדרך."
אולי יעניין אותך גם:
הפרויקט של קאשי עוזר לנוער מאור יהודה להיפתח באמצעות מוזיקה
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]