ראיון עם שרת השיכון של יהוד מונוסון – האישה מאחורי ההתחדשות עירונית בעיר

יהוד מונוסון נחשבת אחת הערים המובילות בישראל בהתחדשות עירונית, מאות דירות נבנות ואלפי תושבים חדשים יצטרפו אליה. לצד ההתחדשות של המבנים הישנים יש ביקרות על העדר תשתיות, כבישים, מבני ציבור וכו. לפני כשנה דרשה ראש העיר יעלה מקליס להקים מנהלת התחדשות עירונית  אשר מרכזת את כל הפרויקטים ורואה בצורה רחבה את בקשות התושבים והיזמים אל מול היכולת של העיר לגדול ולהתפתח.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

נפגשנו לראיון מקיף עם אדריכלית ענת לרנר, ראש מינהלת ההתחדשות העירונית מטעם משרד השיכון ועיריית יהוד אשר מסכמת שנה בתפקיד. לרנר, אדריכלית מוכרת ובעלת שם בעולם האדריכלות בפרט והנדל”ן בכלל. בעברה ניהלה פרויקטים רבים בהיקפים גדולים  בין היתר היתה בצוות המתכננים של מרכז העיר ירושלים. בנוסף לכך שימשה לרנר כראש החוג לאדריכלות במכללה למנהל להנדסאים וכיום משמשת בנוסף לתפקידה, מרצה בפקולטה לאדריכלות באוניברסיטת אריאל.

לכתבות נוספות –
אאורה מציגה כך בונים שכונה שלמה בזמן שיא בקריית אונו
החצר האחורית של מונוסון – הסבל של דיירי הפינוי בינוי

הגעת ליהוד לפני כשנה, באיזה מצב מצאת את העיר מבחינת התחדשות עירונית?
“כשהגעתי ליהוד-מונוסון, מצאתי עיר עם תשתית עבודה ראויה וטובה. מצד אחד על שולחני תכנית מתאר מוכנה ומאושרת וכן תכנית מיוחדת לליבת העיר שנשענת על תכנית המתאר שגם היא מוכנה ומחכה שיישמו אותה. אני הגעתי למעשה כמוציאה אל הפועל של התכניות הגדולות שהכינו בעירייה בשלוש השנים שלפני הגעתי. מצד שני הגעתי אל מקום בו התושבים וגם היזמים היו קטני אמונה בתהליך הזה שנקרא התחדשות עירונית, בעקבות החוויות הלא נעימות שחוו בעיר בעשור שקדם. כתוצאה מעבודה סיזיפית, רבה ומורכבת שכללה מאות פגישות עם תושבים, יזמים, גורמים ממשלתיים ועשיה בפועל שאנו עוסקים בה גם כיום במלוא המרץ, הצלחנו להחזיר את אמון התושבים. כיום יחד אנחנו מובילים פרויקטים חכמים של התחדשות עירונית”, ציינה לרנר.

לכתבות נוספות:
5.5 מליון ש”ח: הושקעו ביהוד וגבעת שמואל
מהפכת לב העיר יהוד-מונוסון: כך זה הולך להיראות

כמה יחידות דיור יש כיום ביהוד וכמה יצטרפו במסגרת תכניות מאושרות?
כיום יש ביהוד-מונוסון כ-10,000 בתי אב. במסגרת ההתחדשות העירונית של ליבת העיר ייבנו כ-4500 יח”ד חדשות כש-1000 מהן יקומו על קרקע משלימה. במקב”ת גני יהודה יקומו כ-4000 יח”ד. כנגד תכנית זאת הגישה העירייה עתירה במטרה להקטין את כמות יח”ד. במוהליבר יתווספו כ-1000 יח”ד. לגבי מגשימים, התכנית טרם הוגשה והעירייה פועלת מול מינהל מקרקעי ישראל בכדי להקטין את כמות יח”ד. הקרקע היא בבעלות המדינה ולא בשטח מוניציפלי.

מה נעשה בעיר בהקשר של פיתוח תשתיות תחבורה, מבני ציבור, בתי ספר וגני ילדים מאז גל ההתחדשות העיונית?
“צריך להבין שלא מתכננים סתם שכונות חדשות בעיר כזאת או אחרת. התכנון של כל שכונה חדשה שתקום כולל תכנון נוקב של כל מה שתושבים צריכים: מוסדות חינוך, מוסדות ציבור, תשתיות תחבורה, כבישים, פארקים ועוד. שכונות חדשות מאושרות אך ורק אם יש להן תכנון של כל אלו”.

מהי תוכנית ליבת העיר?
“תכנית ליבת העיר מהווה תשתית לכל הפרויקטים הנוכחיים והעתידיים של העיר. הקווים של התוכנית מצפון רחוב רמז, ממזרח רחוב מוהליבר, ממערב רחוב הרצל ומדרום רחוב העצמאות. כל השיכונים נמצאים שם. כל מה שלא נמצא בתכנית זו לא מאושר. הכל מסודר ומאורגן באופן המקצועי ביותר. מעבר לבינוי הפיזי התכנית מגובה בנספחים מסודרים ומאושרים של תשתיות תחבורה, מים וניקוז, מבני ציבור, שטחים ירוקים, פארקים וכל מה שתושב צריך כדי לחיות בשכונה חדשה באורח חיים גבוה”.

התושבים אינם יודעים פרטים על הסכם הגג. במה הוא יתרום לעיר וכמה יחידות דיור יגיעו בעקבותיו?
“כשהמדינה חותמת עם רשות מקומית על הסכם גג, זה מתוך אינטרס של בניה מואצת בשטחים הפתוחים והרשות המקומית מקבלת בתמורה סכומי עתק לפיתוחה של העיר הוותיקה כדי לא ליצור פערים חברתיים וכלכליים גדולים בין השכונות החדשות לשכונות הוותיקות. ביהוד-מונוסון, אם וכאשר ייחתם הסכם הגג, יוענקו לעיר תקציבי עתק להתחדשות ושיפור העיר הוותיקה בסך שלכ-800 מיליון ₪. מדובר בסכום שיהפוך את מרכז יהוד לפנינה מבוקשת בלב גוש דן. כמו כן, חשוב גם להבין שבלי הקרקע המשלימה הצפויה בגני יהודה ובמגשימים, לא תהיה ייתכנות להתחדשות עירונית למתחמים שונים בליבת העיר. כשנאבקים בתכנית מגשימים – נאבקים בכל אלו”.

פרויקט מוהליבר הוא הראשון בתקופת מקליס שקיבל אישור. מדוע לא פותחים את המתחם למכרז של עוד יזמי נדלן שהתושבים ירוויחו יותר??
“בתחילת שנת 2013 התקבלה הנחיה מהועדה המחוזית שהיא לא תאשר תכניות ללא תכנית מתאר. בשלהי 2013 התחיל תהליך של תכנון תכנית המתאר וכן כהמשך לתכנית זו תכנון תכנית ליבת העיר להתחדשות עירונית. כידוע תכנון תכניות בסדר גודל כזה לוקח מס’ שנים. עד לתחילת התכנון של תכנית המתאר היה בעיר כאוס נדל”ני שנבע מתכניות נקודתיות אשר נבנו על גבי שטחים ציבוריים וללא חשיבה ותכנון היקפי.

רק לאחר אישור תכנית ליבת העיר היה ניתן להתחיל בתהליך תכנוני פרטני, ואכן פרויקט מוהליבר הוא הראשון שיצא לדרך. בחירת היזם נעשתה לפני כתשע שנים ע”י עורך דין מייצג דיירים והנציגות שלהם. בנושא זה חשוב לדעת כי כיום קיים תקן ממשלתי, לפיו התמורות אותן מקבלים הן היזמים והן התושבים מעוגנות בחוק. תושב או יזם לא יכולים להרוויח יותר ממה שקובע תקן 21. הדבר עובר מעקב של הרשויות הממשלתיות שבודקות אותנו ועוברות איתנו את כל התהליך”.

במסגרת פרויקט לוגאנו עומד לההרס המדרחוב. סמל של מרכז עיר. יהפוך לגושי בטון תוך מחיקת היסטוריה. האם העיריה יכולה לעשות החלפת שטחים ולהשאיר את המדרחוב??
“נושא המדרחוב הוא נושא כואב לכולנו. השלטון הקודם חתם על הרס המדרחוב ועל בנייתו של פרויקט נוסף, חלק ב’ של לוגאנו בשנת 2010. ידוע לי שבחמש השנים האחרונות כל צמרת העירייה הייתה ועודנה מגויסת כדי לשנות עד כמה שניתן את התכנון שאושר. בוצעו מלחמות קשות מול הרשויות הממשלתיות ולצערי עדיין אין בשורה בפי בנושא זה. אני מקווה שבקרוב תוכל להודיע העירייה על שינוי אופן הבינוי ועל שמירה על אופיו של חלק מהמדרחוב וסביבתו”.

תושבים נמצאים במידור לגבי תוכנית מגשימים. תוכלי לשפוך אור ולהסביר מדוע התוכנית לבנות עוד אלפי יחידות דיור טובה ליהוד??
“בואו נתחיל מהעובדה שאין עדיין תכנית. כל הנושא הזה של מגשימים נמצא כעת רק בהליכים תכנוניים ראשוניים בלבד, מה גם שהשטח של מגשימים אינו בשטחה המוניציפלי של הרשות שלנו, כך שההחלטה מה יעלה בגורל השטח היא של המדינה ולא של הרשות. עכשיו, צריך להבין, מדינת ישראל כולה מצויה בחוסר יחידות דיור, מה שנקרא “משבר הדיור הלאומי”. ע”פ הממשלה, יש לבנות 50,000 יח”ד בשנה כדי לצמצם את המחסור, ובגלל זה המדינה כולה מצויה בבנייה, בטח שמדברים על מרכז הארץ, בין חדרה לגדרה. אנחנו לא יכולים להישאר מאחור, יהוד-מונוסון, בדיוק כמו שכנותיה צריכה ואף חייבת למען עתידה לצעוד קדימה, להפוך לעיר מודרנית, משגשגת כלכלית ולהיות ערוכה לעשרות אלפי תושבים חדשים, בדיוק כמו כל עיר אחרת, בטח שמדובר בעיר בעלת מיקום כ”כ אטרקטיבי בלב המדינה.

אני מודעת למאבק שמנהלים בחודשים האחרונים תושבי שכונת ביאליסטוק המתגוררים בסמוך לפרדס מגשימים, וחשוב לי להגיד בנושא שתכנית מגשימים תצא אל הפועל בכל מקרה. השאלה היא לא אם כן או לא, אלא איך. בשביל להשפיע על האיך, אותם תושבים צריכים לצעוד ביחד איתנו במאבק שהעירייה מנהלת על אופייה של השכונה הזאת ולא להיאבק על עצם קיומה, מי שמבטיח הבטחות שכאלה – הוא זורה חול בעיני התושבים.

חשוב לשים על השולחן שקידומה ואישורה של התכנית יביא בסופו של דבר, לעיר ולתושביה פיתוח תשתיות ושירותי ציבור חסרי תקדים בהיבט שלא היה כמותם לעולם בכל תחומי החיים של התושבים ויקצה לעיר מאות מיליוני שקלים מהמדינה לטובת התחדשותה ופיתוחה המואץ של העיר הוותיקה, שצריכה את הפיתוח הזה כמו אוויר לנשימה. אין לדעת מה יעלה בגורל הממשלה הנוכחית ואם שר האוצר הבא ירצה להמשיך את הסכמי בגג מול הרשויות. מדובר בהזדמנות חד-פעמית לשינוי אמיתי של העיר, הזדמנות שלא תחזור על עצמה”.