יום שלישי , נובמבר 26 2024
דף הבית / כמו בחברות הגדולות בעולם: יהוד תקיים מפגשי חשיבה חדשניים בין כלל גורמי החינוך כחלק מפרויקט “עיר יצירתית”

כמו בחברות הגדולות בעולם: יהוד תקיים מפגשי חשיבה חדשניים בין כלל גורמי החינוך כחלק מפרויקט “עיר יצירתית”

עיריית יהוד-מונוסון פותחת בפרויקט ייחודי וראשון מסוגו בישראל, שבמסגרתו יתכנסו הורים, תלמידים, מנהלים, מורים, מפקחים ממשרד החינוך ונציגי העירייה לחשיבה משותפת בהנחיית המתודולוג הארגוני ד"ר אייל דורון. במפגש יוצפו בעיות ואתגרים בחינוך, בכוונה למצוא להם פתרונות מהירים וישימים. ראש העיר יעלה מקליס: "מדובר באירוע פורץ דרך ברמה הארצית ובטח ברמה המקומית"

יהוד תקיים מפגשי חשיבה חדשניים בין כלל גורמי החינוך כחלק מפרויקט “עיר יצירתית”. צילום אילוסטרציה canva
יהוד תקיים מפגשי חשיבה חדשניים בין כלל גורמי החינוך כחלק מפרויקט "עיר יצירתית". צילום אילוסטרציה canva

ביום רביעי (ה-20.10) ייערך ביהוד מפגש יוצא דופן בנוף החינוך בישראל, כאשר תלמידים, הורים, מורים, מנהלים ונציגים מהעירייה ייפגשו ויציפו בעיות שמטרידות אותם, לצד העלאת רעיונות לפתרונן.

ראש העיר יהוד-מונוסון, עו”ד יעלה מקליס, מסבירה: “מדובר במפגש ייחודי ופורץ דרך שכולל ‘סיעור מוחות עירוני’, בו משתתפים יחדיו כל השותפים: הורים, ילדים, מנהלות בתי ספר, מפקחי משרד החינוך ואנשי חינוך. במפגש נעלה רעיונות לקידום מערכת החינוך שלנו ביהוד-מונוסון, במטרה להתאימה לעידן החדש – וביתר שאת לאתגרים יוצאי הדופן שחווינו בשנתיים האחרונות.

“מדובר באירוע אחד מתוך תכנית נרחבת – ‘עיר יצירתית’, שאותה אנו מובילים ביחד עם ד”ר אייל דורון. התכנית החדשנית ‘עיר יצירתית’ שמה לה למטרה לאפשר לכל ילד/ה לרכוש מיומנויות לניהול עצמי ולחזק את הקשר בין הלימודים לחיים האמיתיים, תוך פיתוח סביבה מעודדת יזמות ויצירתיות”.

לדברי מקליס, “השנה תתמקד התכנית בהטמעה של פעילויות מגוונות כגון: ‘עיר מדברת אנגלית’, פיתוח צוותי הוראה מובילים וליווי של תלמידים וצוותי הוראה על ידי מנטורים מהעולם העסקי וחברות היי טק”.

יעלה מקליס. צילום: דוברות עיריית יהוד-מונוסון
יעלה מקליס. צילום: דוברות עיריית יהוד-מונוסון

מי שינחה את המפגשים יוצאי הדופן הללו הוא ד”ר אייל דורון, מתודולוג ארגוני, חוקר ומפתח חשיבה יצירתית המסייעת לפתרון בעיות ושינוי תודעה בקרב ארגונים ומנהלים.

ד”ר אייל דורון: “אנחנו מתחילים ביהוד בעבודה ראשונה מסוגה. מדובר במפגש ראשון מתוך מספר מפגשים גדולים של חשיבה משותפת, שבה מתכנסים מורים, תלמידים, מנהלים, מורים, מפקחים ממשרד החינוך ונציגי העירייה. כולם ביחד, באותו מרחב, מעלים בעיות ואתגרים בחינוך ברמה העירונית.

ד"ר אייל דורון. צילום: עידו איז׳ק
ד”ר אייל דורון. צילום: עידו איז׳ק

“הדבר המיוחד במפגשים הללו זה שאנחנו באים להעלות את הבעיות וגם לפתור אותן. למעשה אין פה צדדים. אין פה את הצד המתלונן, הצד המשתף, הצד המשקף, הצד שמסביר מה אי אפשר, או זה שמסביר מה לא היה. אנחנו בעצם קבוצת חשיבה עירונית ענקית שיש לה משימה מאוד ברורה ותחומה בזמן, שחייבת להגיע לפחות לשלושה רעיונות ישימים שיבואו לידי ביטוי כבר השנה. אני רוצה שבעוד שלושה חודשים תדבר איתי שוב ותשאל אותי מה הולידו המפגשים הללו. אני רוצה את הלחץ הזה כי כולנו חייבים להגיע לשורות תחתונות”.

מדובר על מודל דומה לזה שאתה מיישם מול חברות גדולות במשק?

“אני עושה את זה בדיוק כמו שאני עובד מול הנהלות בכירות בארץ ובעולם. מבחינתי כל אדם שנכנס לחדר הוא כמו טאלנט שמזהה בעיות ויכול לעזור אחר כך לפתור אותן”.

כלומר, מבחינתך לא יהיה הבדל גדול בין תלמיד למנהל במהלך המפגש ביהוד?

“לא רק שאין הבדל גדול – אין הבדל. כל אחד בא עם הזווית שלו, שהיא היתרון פה. התלמיד רואה דברים שהמנהל והמורה אולי לא רואים, וגם ההורים רואים דברים שאף אחד אחר לא רואה. ברוח מרתון החשיבה של ניהול יצירתי כולם משתתפים גם בהצגת האתגרים וגם בפתרון הבעיות”.

יש הגבלות כלשהן על המשתתפים?

“אסור להתלונן על מה שלא היה, על מה שאין, להאשים או לקטר. חוץ מזה מותר הכל. את הדברים שיעלו נמיין לכאלה שניתן לפתור בטווח קצר ובלי תקציב גדול. הרבה פעמים הרי בורחים לפתרונות הקלים, כמו ‘אם היה לנו תקציב של מיליון שקל, לא היו בעיות’. אנחנו עובדים על מה שניתן לעשות כאן ועכשיו – ויש הרבה שניתן לעשות.

“מספר שבועות אחרי המפגש הראשון יתקיים מפגש נוסף, לאחר שאנשים יעבדו את הכל, ובו ראש העיר, מנהלת אגף החינוך, משרד החינוך והנהגת ההורים העירונית יחשבו ביחד איך בתאכלס הולכים ליישם את הפתרונות שעלו”.

יש מי שישאלו מה ההבדל בין מפגש שכזה לשלל שיתופי הציבור שמתרחשים ברחבי הארץ.

“אני רואה בזה צעד מאוד חשוב במערכת היחסים עם ההורים. יש כאן אמירה מאוד משמעותית של שיתוף אמיתי. אני פה לא בא לשקף לך, לספר לך או להזמין אותך לשולחנות עגולים כדי שתרגיש שמתייחסים אליך. אין פה דברים שמוכנים מראש, אלא התוצאות תלויות בכל הנוכחים, שמהווים קבוצת חשיבה מגוונת שבה כולם שווים. אני לא מתרכז באחורה, בהיסטוריה ובתירוצים. זה לא מעניין. אני מתרכז בקדימה – בפתרון בעיות בוערות, בדיוק כפי שאני עושה מול החברות הגדולות במשק.

“במובן הזה, כשכולנו מגיעים לפתור ביחד בעיות באופן פרקטי ובטווח קצר, אני חושב שזה משהו מאוד ייחודי בעולם החינוך. זו פעם ראשונה שבה עיר חושבת ביחד איך לתת ביטוי לכל אוכלוסייה במתן הפתרון לבעיות שהועלו על ידם. אלה דברים שנעשים בדרך כלל בחברות מאוד מובילות בארץ ובעולם, בהייטק, בטכנולוגיה, בחברות של יוניקורן, וזה מאוד מעניין לשים את זה בקונטקסט של חינוך ולייצר ענייניות ומעשיות שבדרך כלל לא נמצאת במקומות האלה. באנו לרוץ קדימה ולהבין איך כל העיר ביחד חושבת אחרת”.

החזון שלכם הוא שמשרד החינוך יעתיק את מה שקורה ביהוד למקומות נוספים בארץ?

“בהחלט. זה בדיוק מה שאני רוצה שיקרה, כי אנחנו מבינים שמערכת היחסים בין כל הגורמים בערים השונות צריכה לעבור ריענון. זה לא שאני חושב שמחר יגידו למנהלת איך לנהל, אבל אפשר לעשות את הדברים בצורה כזו שתסייע גם לאותה מנהלת וגם לתלמידים ולהורים”.

מנהלת אגף החינוך, מירי אור-גוטפריד: “מדובר במפגש ייחודי ומשמעותי כחלק מתהליך גדול וחשוב שהעיר יהוד מונוסון מובילה בנושא של חדשנות פדגוגית ו’עיר יצירתית’. אנחנו משוכנעים ששילוב מיומנויות המאה ה-21, שהן כבר כאן והן הכרח, משמעותי להכשרת התלמידים שלנו לעולם הבוגרים.

מירי אור גוטפריד. צילום פרטי
מירי אור גוטפריד. צילום פרטי

“הקורונה לימדה את כולנו שאין מקום להתמהמה וחייבים ליישם כאן ועכשיו. ההורים הם שותפים מלאים לתהליך והקול שלהם נשמע ויישמע ויהיה חלק אינטגרלי מהעשייה החינוכית, כחלק מיישום תכנית עיר יצירתית”.

הכתבה בשיתוף עיריית יהוד מונוסון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אולי יעניין אותך גם:

מבזק-משטרה-אונו-ניוז (1)

גני תקווה: הפיצוצים הלילה בעקבות רימון רסס שהושלך לעבר בית בעיר

תפריט נגישות