טור דעה: "צדק תחבורתי"? לא בסופ"ש

בשנים האחרונות הוביל משרד התחבורה את רפורמת "צדק תחבורתי", שמטרתה לעודד את הציבור הישראלי להשתמש בתחבורה ציבורית ולהפחית את התלות ברכב הפרטי, כחלק מהמאבק בעומסי התנועה בכבישים. במסגרת הרפורמה ניתנות הטבות לקבוצות שונות בחברה, כגון חיילים משוחררים הזכאים לנסיעה חינם במהלך השנה שלאחר שחרורם, ותושבי הפריפריה הנהנים מהנחה של 50% במחירי התחבורה הציבורית. אף שאני תומכת ברפורמה זו וברעיון של סיוע לאוכלוסיות הזקוקות לכך, חשוב לציין כי היא אינה מספקת מענה מלא לכלל הציבור החילוני וזאת בשל היעדר תחבורה ציבורית בשבת.

סוגיית התחבורה הציבורית בשבת בישראל היא ויכוח ותיק ומורכב. מצד אחד עומדת התפיסה הדתית, שלפיה הנהיגה בשבת אסורה על פי היהדות, ובשל כך אין מקום להפעלת תחבורה ציבורית במדינה יהודית. מן הצד השני נשמעת טענה אזרחית, שלפיה ציבור רחב של חילונים נותר ללא פתרון תחבורתי בסופי השבוע, דבר המחייב אותו להחזיק רכב פרטי גם אם אין בידיו האמצעים לכך.

אחזקת רכב פרטי כרוכה בהוצאות כספיות משמעותיות: דלק, ביטוחים, טיפולים וטסטים שנתיים- הוצאות שלא כל אדם יכול לעמוד בהן. המשמעות היא שאדם שאינו שומר שבת, ואינו יכול להרשות לעצמו רכב, נותר למעשה ללא אפשרות זמינה להתניידות. אמנם מוניות פועלות גם בשבת, אך מחירן גבוה, ובשבת אף מתווספת תוספת תעריף של כ־25% למחיר הבסיסי, מה שהופך את השימוש בהן לפתרון יקר ולא נגיש עבור רבים.

הבעיה אינה נוגעת רק לאנשים המבקשים לבקר את משפחותיהם בשבת ונאלצים להישאר אצלן למשך כל סוף השבוע, אלא גם לצעירים היוצאים לבילוי בסופי שבוע. במקרים מסוימים, צעירים תחת השפעת אלכוהול מוותרים על נסיעה במונית בשל עלותה הגבוהה, ובוחרים לנהוג בעצמם, החלטה שמסכנת אותם ואת כלל משתמשי הדרך.

בניסיון להתמודד עם בעיית ההתניידות בסופי השבוע, מספר עיריות במרכז הארץ יזמו את פרויקט "נעים בסופ״ש", המפעיל קווי אוטובוס המחברים בין ערים שונות ובראשן תל אביב, גם בשבתות ובחגים. עם זאת, מדובר במיזם מצומצם הפועל רק בערים מסוימות, עם מספר קווים מוגבל ותדירות נמוכה ולכן הוא עדיין אינו מהווה פתרון תחבורתי מספק לכלל הציבור.

לדוגמה, העיר שבה אני מתגוררת, יהוד, הצטרפה למיזם רק באוגוסט האחרון, עם הפעלתו של קו 711. מדובר בקו אוטובוס המחבר בין שוהם לתל אביב ועובר בארבע תחנות ביהוד–מונוסון. אולם בפועל, תרומתו מוגבלת: תדירות הנסיעה נמוכה, והאוטובוס מגיע אחת לשעתיים ואף אחת לשעתיים וחצי.

לסיכום, על אף המאמצים לקדם צדק תחבורתי ולעודד שימוש בתחבורה ציבורית, היעדר פתרון נגיש ויעיל בסופי השבוע יוצר פער משמעותי בין קבוצות שונות באוכלוסייה ומקשה על ויתור אמיתי על הרכב הפרטי. כל עוד לא יינתן מענה תחבורתי רחב, שוויוני ובטוח גם בשבת, הרפורמות הקיימות יישארו חלקיות ולא יצליחו לענות על צרכי הציבור כולו.

כותבת הטור – שירה שרון.