75 שנים של אהבת אמת: סיפורם של הזוג הוותיק מיהוד-מונוסון

בשבוע שעבר חגגו רבים מאיתנו את ט"ו באב – התאריך העברי המשמש עבור רבים מאיתנו כיום אהבה, יום בו אנו מציינים את אהבתנו לבחירי ליבנו, לבני או בנות זוג עימם בחרנו לחיות, להקים בית ומשפחה.

על רקע המעמד המכונן, "אונו ניוז" בוחרת להאיר זרקור על סיפור אהבת אמת, כזה שנמשך מזה למעלה מ-75 שנים, ומהווה שם נרדף למחויבות, נאמנות וכבוד הדדי. מצרכים שערכם לא יסולא בפז, אשר יש בהם בכדי לשמש כמודל השראה לדור הצעיר ובכלל.

והפעם הרשו לנו להתמקד בזוג הנמנה עם דור הזהב של יהוד-מונוסון – מיכה ולאה ינקוביץ'. השניים הנמצאים בשלהי העשור התשיעי לחייהם עברו חיים מאתגרים ורצופי מהמורות, אולם בכוחות משותפים, וחשוב מכל בתמיכה הדדית, הצליחו לקום פעם אחר פעם, תוך שהם מתמקדים באופטימיות ובחדוות עשייה.

אני אוהב אותך, לאה

מיכה ינקוביץ' נולד ב-1938 במזרח אירופה בבריה"מ לשעבר. הוא עלה ארצה לימים ב-1947, והתיישב יחד עם משפחתו ביהוד של פלשתינה הצעירה דאז. זמן קצר לאחר התבססותו בישראל הצעירה התרחש רגע מכונן בחייו, כזה שהפך לסיפור אהבה של חיים שלמים. מיכה, עולה חדש בן 11 ממזרח אירופה, פגש בכיתה ד' את לאה, ילדה יפהפייה שעלתה בשוגג על אוטובוס שהוביל אותה ליהוד, במקום ללוד. אותו מפגש תמים הוביל לימים למשימה יומיומית ומרגשת: מיכה ליווה את לאה מבית הספר עד לתחנת האוטובוס הסמוכה לבית הוריו, 'כדי שלא תלך לאיבוד'. הקשר שנרקם אז הפך לבסיס יציב, והשניים נישאו בשנת 1960. בהמשך, הביאו לעולם בן ובת, בדרך לעץ משפחתי רחב הכולל כיום ארבעה נכדים ושתי נינות (אחת מהן קרויה 'מיכאלה' כחיבור של שמותיהם – מיכה ולאה).

במרוצת השנים ניסו השניים את דרכם כחקלאים בארץ ישראל על בסיס האידיאולוגיה א.ד גורדון, ממנה שאבו השראה. אלא שהחקלאות באותם ימים לא האירה להם פנים, לאחר ששר החקלאות דאז משה דיין, הוביל מהלך של קידום החקלאות בעיקר במושבים ובמרחב הכפרי. בהמשך ניסה מיכה את מזלו בעסק סיטונאי בתחום המשקאות, ולאחר מכן התאקלם בעבודה כפקיד רכש בתעשייה האווירית. לאה במקביל שימשה כגננת מוערכת במונוסון.

עם התקרבותם לגיל פרישה, פתחו השניים עסק ייחודי לעתיקות תחת השם 'ורוד עתיק', שהשתלב עם אהבה נוספת אותה רחשו משכבר הימים לאמנות, ציור, פיסול ועבודת ויטראז'ים.

כששואלים את מיכה על סוד הזוגיות שנמשכת כבר עשרות שנים עם לאה, הוא משיב בפשטות ובכריזמטיות: "אהבה, אהבה ושוב אהבה". הוא מסביר כי חינכו את השניים להיות אמיתיים, ישרים וסלחניים זה לזו, ולעיתים לדעת לוותר ולהמשיך הלאה, גם כשהדרך אינה פשוטה.

למרות התלאות והאתגרים שעבר ועודו עובר בימים אלו, בעודו סועד בצורה מעוררת הערצה את לאה המתמודדת עם מצב בריאותי מורכב, הוא מסתכל אל העתיד במבט אופטימי ובהומור: "כולם מאחלים עד 120. אני חושב שנגיע ל-150. אולי נשבור שיא".