לאחר 15 שנה: סניף קפה נטו ביהוד סוגר את שעריו

סוף עידן. לאחר 15 שנים, בו הפך כבר לחלק מהנוף העירוני של יהוד, החליטו הבעלים של סניף קפה נטו בעיר לסגור את שעריו. יובל הוניג ואנה בן שימול, שניים מתוך שלושת הבעלים של הסניף מספרים בשיחה ל”אונו ניוז” על הרגעים המרגשים, האורחים המפורסמים וגם על תקופת הקורונה המאתגרת. אנחנו התרשמנו כי סניף קפה נטו ביהוד הוא הרבה מעבר לנטו קפה.

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של אונו ניוז

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

ספרו לנו קצת על ההיסטוריה של הסניף

יובל: “את הסניף ביהוד פתחנו ב-2007, אני ושותפי גיל תומר. לאחר שבע שנים הצטרפה אלינו אנה בן שימול, שהיא גם המנהלת של הסניף היום. בשנים הראשונות היינו די לבד באזור ובמהרה הפכנו למקום מפגש של כולם, באותן שנים היינו מהמקומות היחידים שגם היו פתוחים בסופ”ש באזור. עברנו עם העיר הזאת כמעט הכל.”

האתגר הראשון של קפה נטו מגיע כבר שנה לאחר פתיחתו, שבמקום פורצת שריפה גדולה המכלה כליל את המקום. יובל וגיל נאלצים לסגור אך פותחים מחדש לאחר שיפוץ ארוך של מספר חודשים, והסניף הופך להיות חלק מהנוף של יהוד.

מה היה קפה נטו בשביל תושבי יהוד?

אנה: “המקום היה ממש למוסד בעיר, וההוכחה הכי גדולה לכך זה העיניים הנוצצות מעצב של הלקוחות כאשר שמעו שאנחנו סוגרים. הסניף אמנם עצום בגודלו אבל בהתנהגות בין העובדים ללקוחות זה כמו בית קפה שכונתי, הכרנו את כולם, בשמות ובחוויות. ידענו בדיוק מה כל לקוח אוהב ומה הבקשות שלו.”

“המקום הזה פרנס אלפי משפחות לאורך השנים”, מוסיפה אנה. ילדים שבילו עם המשפחות שלהם במסעדה הפכו אחר כך לעובדים במקום. חברויות ואהבות רבות נוצרו במקום הזה.”

יש סיפורי אהבה או חברויות שאתם זוכרים באופן מיוחד?

אנה: “יש הרבה. היו נשים שהיו פוגשות את הדייטים שלהן בקפה והיו אחר כך שואלות לדעתי, האם לזרוק או להשאיר. אחר כך הן היו מגיעות עם בחיר לבן לאחר חתונה. זוגות רבים שעבדו בסניף לימים התחתנו והקימו משפחות.”

הסניף שימש גם כמקום מפגש קבוע לבני נוער ומשפחות וחבורות שהיו באים להעביר את ערבי שישי בכייף. “אני לא אשכח לעולם את החבורה הקבועה של 5 אלמנות ואלמן אחד, והאלמן תמיד צחק על כמה נשארו”, נזכרת אנה בערגה.

במרוצת השנים הגיעו גם לא מעט מפורסמים ללגום קפה בסניף. מסלבים תוצרת בית כגון שלומי שבת, אמנים כמו מוקי ואביב גפן, וגם פוליטיקאים ובכירים בתעשייה האווירית. “המיקום האסטרטגי שלנו בין תל אביב לירושלים והקרבה לנתב”ג משכה אלינו המון אנשים”, מספר יובל.

איך שרדתם את תקופת הקורונה?

יובל: “היינו סגורים במשך הרבה מאוד זמן. כשהיה אפשר לפתוח אז פתחנו והשתדלנו להיות יצירתיים. הייתה תקופה שאפשר היה לקנות רק בטייק אוואי אז הכנו סלסלות כאלה שאנשים יכלו לקחת ולשבת בחורשה או בחוץ בדשא. הקושי האמיתי בתקופת הקורונה היה העניין של כוח אדם, היה קשה מאוד להשיג עובדים”.

ההחלטה לסגור היא בעקבות משבר הקורונה?

יובל: “יכול להיות שאם לא הייתה קורונה לא היינו סוגרים, אך בסופו של דבר זה לא מה שגרם לנו לסגור”. ההחלטה התקבלה בצורה מושכלת כשנגמר לנו החוזה והיינו צריכים להחליט אם מחדשים או לא, ואחרי 15 שנה החלטנו שאנחנו סוגרים.”

כולנו מרגישים את יוקר המחייה, האם זה כדאי היום לנהל בית קפה גדול?

“אני לא בטוח”, אומר יובל בגילוי לב. “אולי בבתי קפה קטנים כן כי שם צריך פחות כוח אדם. אבל לעסקים הגדולים יהיה קשה לשרוד גם מבחינת כוח אדם וגם מבחינת המחירים”.

השמועה על סגירת הסניף פרשה כנפיים והגיעה אל תושבי העיר, חלקם מבוגרים וחלקם צעירים שהעבירו את ימי שישי בערב בבית הקפה בתור נערים וחלקם אף עבד בסניף.

“אנשים מגיעים לאט לאט להיפרד ורואים את העצב אצלם בעיניים”, מסכמים אנה ויובל. “אנחנו מקבלים תגובות מאוד חמות מהסביבה. עבור תושבים ביהוד קפה נטו הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלהם“.

מוזמנים להיפרד ב25.3