בלוג – “עיניים שלי”

בהתחשב בעובדה שרק בחלק מהזמן אנחנו באמת רואים אותם פיזית, מה קורה כאשר הם מחוץ לשדה הראיה שלנו? מה הם באמת עושים? עם מי הם נמצאים? ומה אופי הפעילות שלהם?

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

רובנו יוצאים מתוך הנחה שאנחנו יודעים את התשובות לכל השאלות הנ”ל, לצערי רק חלקנו (הקטן) באמת יודעים.

לפני מספר שנים: יום שישי, השעה 23:00 לערך, הטלפון בביתי מצלצל ומעבר לקו חברה טובה שלנו משתפת אותנו את שראו עיניה, הילד שלנו רכוב על אופניים חשמליים שאינם שייכות לו, מרכיב חבר נוסף, ללא ציוד מגן, ללא גיל מתאים לרכיבה על אופניים חשמליים, ללא תאורה, חוצה צומת עם תמרור עצור וגורם לרכב לבלום כדי למנוע פגיעה וכל זאת במרחק של 100 מטרים מהבית שלנו.

שטינקרית? או עיניים שלי?

התשובה לשאלה ברורה לי מאוד!!! החברה שלנו היא העיניים שלנו, היא נהגה באחריות רבה וגילתה ערבות הורית הדדית, מבלי לחשוב פעמיים, דאגה לילד שלנו כאילו היה שלה!

במשך השנים, קבוצה גדולה של הורים בעיר יצרה הסכמה ונוהגת באופן הזה, אם ראיתי את ילדכם עושה מעשה שמסכן אותו או את הסביבה אנחנו מדווחים הלאה.

בחלק מהמקרים הילדים רואים בנו “שטינקרים” אבל עבורנו המטרה מקדשת! ולכן ישנה השתדלות שלא לחשוף לילדים את מקור המידע שלנו.

אני שמח שיש לי בעיר עוד “עיניים שלי” שמאפשרות לי השגחה רחבה יותר, מה איתכם?

האם הייתם מצפים מהורים אחרים לשתף אתכם במה שהם יודעים ורואים על ילדכם? או שהייתם מעדיפים שלא תהיה לכם הסכמה כזו?

שלכם
מוטי (תמיד) חבר
לא מחנך ולא פסיכולוג אבל יש לי משקפיים על העיניים.