כיצד הפסיכולוגיה של הספורט משנה את תפיסת ההישגיות והחוסן בישראל

בעולם הספורט המודרני, שבו מתאמנים לפי תכניות אימון גופני מתקדמות ומקפידים על תזונה מדויקת, ההבדל בין מדליית זהב למקום הרביעי, או בין ניצחון בשנייה האחרונה להפסד צורב, כבר מזמן לא נמדד רק בנפח השריר או במהירות הריצה. ברמות הגבוהות ביותר, שבהן היכולות הפיזיות של המתחרים כמעט זהות, הגורם המכריע שעושה את ההבדל בין מי שיניף את הגביע לבין מי שיישאר רק עם המחמאות הוא "השריר הנסתר": החוסן המנטלי והיכולת להביא לידי ביטוי יכולות מקסימליות תחת לחץ קיצוני.

המציאות הזו מדגישה את מקומה של הפסיכולוגיה של הספורט – ענף מחקרי ויישומי ייחודי, החוקר את הקשר ההדדי שבין נפש האדם לבין תפקודו הפיזי במצבי קצה.

המדע שמאחורי רגעי השיא: כשהמוח מנהל את המאמץ הפיזי

פסיכולוגיה של הספורט היא הרבה מעבר ל"שיחות מוטיבציה" בחדר ההלבשה לפני עלייה למגרש. מדובר בתחום מחקרי-אקדמי, שמשלב בין פסיכולוגיה קוגניטיבית וחברתית לבין פיזיולוגיה של המאמץ, למידה ושליטה מוטורית. מחקרים מצאו, כי כאשר ספורטאי נמצא תחת לחץ גבוה, המוח מציף את הגוף בהורמונים כמו אדרנלין וקורטיזול. אצל ספורטאי שאינו מאומן מנטלית, תגובה פיזיולוגית זו עשויה להוביל לרעד בשרירים, לתחושת "ראיית מנהרה" ולשיבוש בתהליכי קבלת ההחלטות. לעומת זאת, ספורטאים שעברו הכשרה מנטלית מתאימה יודעים לתעל את העוררות הפיזיולוגית הזו ל"מצב זרימה" (Flow) – מצב תודעתי שבו הריכוז מגיע לשיאו, הזמן נתפס כאיטי יותר והפעולות המורכבות מבוצעות בדיוק מוחלט. בפועל, האופן שבו הספורטאי מפרש את הלחץ משפיע על ההתנהגות והביצועים שלו. באופן דומה, מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד הראה שאנשים שפירשו את הלחץ שמופעל עליהם כהתרגשות סיפקו ביצועים טובים יותר מכאלה שפשוט ניסו להרגיע את עצמם.

יתרה מכך, ניתוחים מחקריים של רגעי לחץ קיצוניים, כמו דו-קרב פנדלים בטורנירי כדורגל גדולים, מראים שלחץ לא פוגע רק בביטחון העצמי, אלא משנה פיזית את אופן הפניית הקשב בזמן הביצוע. מחקרים בתחום העוקבים אחר תנועות עיניים מצאו שתחת תחושת דחק, ספורטאים נוטים להתמקד בגורמי לחץ לא רלוונטיים, כמו השוער שעומד מולם,  במקום באזור המטרה, מה שמוביל לירידה באיכות הביצוע. כפי שמסביר ד"ר אסף בלאט, סגן ראש תכנית התואר השני בפסיכולוגיה של הספורט בקריה האקדמית אונו, בעל הסמכה בינלאומית בפסיכולוגיה של הספורט ומחוקרי תחום קבלת ההחלטות במצבי לחץ: "ברגעי ההכרעה, ההבדל בין הצלחה לכישלון לא טמון רק בכישרון, אלא ביכולת להבין את הלחץ, להתכונן אליו ולתפקד בתוכו. הלחץ לא פוגע רק בביטחון העצמי – הוא משנה פיזית את אופן קבלת ההחלטות ואת כיוון הקשב בזמן הביצוע. כשאנחנו מבינים את המנגנונים הפסיכולוגיים הללו בזמן אמת, אנחנו יכולים להפוך את הידע המחקרי להתערבויות מעשיות שמשפרות ביצועים ומסייעות לוויסות רגשי במצבי קצה".

ארגז הכלים של התחום כולל טכניקות מגוונות, ובהן דמיון מודרך, דיבור עצמי, הצבת יעדים ומטרות מדויקים, ואסטרטגיות ויסות רגשי להתמודדות עם חרדת ביצוע.

מעבר לזירה התחרותית: חוסן לאומי, שיקום וספורט חובבני

אחד המאפיינים המרכזיים של התפתחות הפסיכולוגיה של הספורט בישראל הוא התרחבותה אל מעבר לגבולות הספורט ההישגי. הספורטאי הישראלי לא פועל בחממה מנותקת. הוא פועל במציאות חברתית וביטחונית מורכבת, שבה המתח והחדשות הבוערות נוכחים באופן רציף. בשל כך, הכלים שנבדקו ונחקרו על מגרשי הספורט משמשים כיום כגשר חיוני לבניית חוסן אישי, קהילתי ולאומי. ידע זה מיושם בהצלחה לא רק בקרב ספורטאים מקצועיים אלא גם בתהליכי שיקום גופני ונפשי, בעבודה עם כוחות הביטחון, בטיפול באוכלוסיות המתמודדות עם מצבי דחק וטראומה, ובעבודה עם אמנים ושחקנים, יזמים ועוד.

במקביל, התחום מחולל מהפכה שקטה גם בקרב מאות אלפי ספורטאים חובבים – רצים, רוכבי אופניים ומתאמנים בחדרי כושר, אשר עושים שימוש בעקרונות פסיכולוגיים כדי להתגבר על מחסומים מנטליים, לבנות מוטיבציה פנימית עמידה ולאמץ אורח חיים בריא ומאוזן.

לדברי פרופ' גרשון טננבאום, מהחוקרים המובילים בעולם בתחום, העומד בראש התכנית לתואר שני בפסיכולוגיה של הספורט בקריה האקדמית אונו: "המנוע האמיתי של ביצועים הוא לא רק פיזי – הוא מנטלי. היכולת להתמודד עם לחץ, לקבל החלטות בזמן אמת ולהפוך כישלון לצמיחה היא מיומנות נרכשת. התחום נבנה כדי להכשיר אנשי מקצוע שיודעים לעבוד בדיוק במקומות האלה – לא רק בספורט הישגי, אלא גם בשיקום, בבריאות ובחיזוק החוסן של החברה כולה".

המסלול האקדמי: הכשרה מתקדמת לדור הבא של המומחים

הגידול בדרישה לאנשי מקצוע בעלי ידע מעמיק בתחום הוביל לפיתוח תכניות אקדמיות ייעודיות לתארים מתקדמים. הקריה האקדמית אונו מציעה תכנית לתואר שני (M.A.) בפסיכולוגיה של הספורט, המשלבת מחקר מדעי מעודכן עם הכשרה מעשית בשטח.

תכנית הלימודים נבנתה במטרה להעניק מענה רחב: מליווי ספורטאים וקבוצות ועד לעבודה במערכות שיקום ובריאות. הסטודנטים לומדים עם סגל המומחים המוביל בישראל, הכולל את פרופ' גרשון טננבאום, ד"ר אסף בלאט, פרופ' אבי מויאל ד"ר אוהד נחום, ד"ר צופית תדמור, פרופ' יעל נץ,  ד"ר עינת ינוביץ, ד"ר הילה שרון דוד, ד"ר תמיר ארז, ד"ר איתי גולדפרב, פרופ' אלון אליקים, ד"ר ישי צור וד"ר ספיר מירון שפירא. הלמידה משלבת נושאים בפסיכולוגיה קוגניטיבית וחברתית, פיזיולוגיה וגנטיקה של המאמץ, גישות טיפוליות (פסיכו-דינמיות והומניסטיות) ופסיכופתולוגיה בעולם הספורט.

אחד הדגשים המרכזיים בתכנית הוא הפרקטיקום המעשי הנרחב שמתקיים כבר במהלך הלימודים, אשר מאפשר לסטודנטים להתנסות בעבודה בשטח בליווי צמוד של אנשי מקצוע ולבנות רשת קשרים מקצועית (Networking) לקראת השתלבות בשוק התעסוקה.

מסלול הקבלה לתכנית הונגש, והוא מתקיים ללא צורך במבחן מתאם, תוך התבססות על תואר ראשון בממוצע 85 ומעלה, ציון 85 ומעלה בקורסי הליבה בפסיכולוגיה, המלצות וראיון קבלה אישי. עבור מועמדים שמגיעים מרקע אקדמי אחר, כגון חינוך גופני, פיזיותרפיה או עבודה סוציאלית, מוצעת תכנית השלמות בהתאם לדרישות המל"ג.

הלימודים מתקיימים בקמפוס קריית אונו במתכונת של יומיים בשבוע (ימי ראשון ושלישי), המאפשרת שילוב בין לימודים מתקדמים לעבודה שוטפת. בנוסף, בכפוף לאישור המל"ג, תהיה קיימת עבור בוגרי התכנית אפשרות להירשם בפנקס הפסיכולוגים של משרד הבריאות.

במציאות שבה החוסן האישי והלאומי נמדד מדי יום מחדש, הלימודים בתחום מציעים הזדמנות לקחת חלק פעיל במהפכה המנטלית של עולם הביצועים והשיקום. ההבנה שהחוסן והתפקוד תחת לחץ הם מיומנויות נרכשות מעניקה לאנשי המקצוע לעתיד את הכלים להשפיע באופן ממשי על הספורט, הבריאות והחברה בישראל.

לפרטים נוספים לחצו כאן