כדי להקשיב לאחר, צריך קודם להכיר את עצמנו

מה מאפשר לאנשים בעלי תפיסות עולם שונות להקשיב זה לזה גם כשהם אינם מסכימים? איך אפשר לנהל מחלוקת בלי להפוך אותה למאבק, ואיך היכרות מעמיקה עם הזהות שלנו יכולה לסייע לנו להבין טוב יותר את האנשים שעליהם אנחנו מופקדים?

אלה לא שאלות תיאורטיות בלבד. בחברה הישראלית, שבה חיים זה לצד זה אנשים בעלי מסורות, אמונות, השקפות וסיפורי חיים שונים, הן עומדות בלב העשייה של מורים, מנהלים ומפקדים. מתוך ההבנה הזאת נולדה תכנית "לראות את הקולות" החדשה של הקריה האקדמית אונו, המציעה דרך אחרת ללמוד יהדות: לא רק כמקצוע אקדמי, אלא גם כמרחב להתבוננות בזהות, להקשבה לאחר ולפיתוח מנהיגות.

"אנחנו חיים בתוך חברה מגוונת מאוד, שיש בה אתגרים רב-תרבותיים מורכבים", אומרת הרב חגית סבאג ישראל, מראשי התוכנית לתואר השני בלימודי יהדות ויהדות וקרימינולוגיה, בקריה האקדמית אונו. "הסטודנטים שלנו הם מנהיגים, מובילי תכניות, מורים ומפקדים. הם נתקלים לא פעם באתגרים בשטח, ואנחנו מבקשים להעניק להם כלים להתמודד איתם גם מתוך השפה, התרבות ועולם המחשבה היהודי- ישראלי. כדי שאדם יוכל להבין לעומק את הזהות של מי שהוא מוביל, הוא צריך להתחיל בהיכרות מעמיקה עם הזהות שלו עצמו".

לא רק להכיר את האחר, אלא גם להבין את עצמנו

רב-תרבותיות היא אחד העקרונות המנחים את הקריה האקדמית אונו, המבקשת להפגיש בין קבוצות שונות בחברה הישראלית ולהפוך את הגיוון האנושי למקור ללמידה ולהתפתחות. בחוג ליהדות, המפגש הזה מקבל ביטוי באמצעות עיון במגוון המקורות והמסורות של העם היהודי, לצד שיחה  על חייהם האישיים והמקצועיים של הסטודנטים.

תכנית "לראות את הקולות" מבקשת להרחיב את נקודת המבט הזאת. המשתתפים יעסקו בשאלות של זהות ושייכות, יפגשו קולות מגוונים מתוך העולם היהודי-ישראלי ויבחנו כיצד מסורות, תרבויות וסיפורי חיים משפיעים על האופן שבו אנשים תופסים את עצמם ואת סביבתם.

"אנחנו רוצים לפתוח בפני הסטודנטים קולות שונים מהעולם היהודי והישראלי, כדי שכל אחד יוכל לראות את עצמו במבט רחב יותר", מסבירה סבאג ישראל. "דווקא בחברה מקוטבת, שבה השיח נעשה לעיתים מוקצן, אנחנו מבקשים לפתח מנהיגות שיש בה עושר תרבותי ורוחב התבוננות. המטרה היא להבין מהי זהות, מהי תרבות וכיצד אפשר לתת מקום לסיפורים שונים, גם כשהם אינם זהים לסיפור שלנו".

החיבור לעולם היהודי לא נעצר בלימוד טקסטים. סיפורי חז"ל ישמשו נקודת מוצא לדיונים בסוגיות שנוגעות לחיים עצמם: יחסים בין הורים לילדים, מסורת והעברתה מדור לדור, חינוך, פערים חברתיים והנהגה במצבי משבר. הטקסטים ייקראו מתוך ניסיון לבחון כיצד הם מאירים שאלות עכשוויות וכיצד אפשר ללמוד מהם על מפגש בין אנשים ועל התמודדות עם מחלוקות.

בית מדרש שמגיע עד לשטח

בלב התכנית עומד בית מדרש שנתי, המשלב בין לימוד מקורות, שיח קבוצתי ועבודה אישית. בסמסטר הראשון יתמקדו המשתתפים בהיכרות עם קולות מגוונים מתוך התרבות היהודית-ישראלית ובפיתוח מיומנויות של קריאה ביקורתית, ופדגוגיה ש"רואה את הקולות" – שאילת שאלות, הנכחה ומפגש זהותיים וניהול שיח. בסמסטר השני יעברו משלב הלימוד לשלב היישום: כל משתתף יבחר סוגיה שמעסיקה אותו בעולמו האישי או המקצועי, יחקור אותה ויבנה מערך לימוד או שיעור בדגש על המפגש הזהותי, אותו יציג בפני חבריו.

כך, הסטודנטים לא נשארים רק בעמדת המקשיבים. הם מתנסים בהובלת שיחה, בהצגת נקודות מבט שונות ובבניית מרחב שבו אפשר לקיים דיון גם סביב שאלות מורכבות.

"הייחוד של התכנית, הוא שהכלי הפדגוגי הוא לא רק משהו שהסטודנטים רוכשים ולוקחים לכיתה או לשירות שלהם. הוא צומח מתוך תהליך שהם עצמם עוברים. הם מתנסים בהקשבה, בבירור הנחות היסוד שלהם ובהתמודדות עם מורכבות, ומתוך ההתנסות הזו מפתחים את יכולתם ליצור מרחב למידה מודע תרבות, כי אני מאמינה שאיש החינוך לא מלמד רב-תרבותיות רק באמצעות התכנים שהוא מעביר, אלא גם באמצעות האופן שבו הוא נוכח, מקשיב, מתמודד עם אי-הסכמה ומגיב לזהויות ולסיפורים של תלמידיו. כלים שמובנים בתוך התכנית כחוויה וכתהליך למידה", מסבירה ד"ר רחל הלל אברהם, ראש התואר השני בחינוך וסגנית דיקנית להוראה בקריה האקדמית אונו.

"הלימוד שלנו קשור כל הזמן לחיים המקצועיים והאישיים", מוסיפה סבאג ישראל. "אנחנו מביאים אל הכיתה את הסוגיות שהסטודנטים פוגשים בשטח, ומבקשים להכיר את הקולות השונים שנמצאים בו. כשיש לאדם כלים להקשיב, לשאול שאלות ולהבין נקודות מבט נוספות, הוא יכול לגשת אחרת לתפקידו כמורה או כמפקד".

לצד בית המדרש, התכנית כוללת סיורים בישראל, סמינר בן יומיים בנושא יהדות ורב-תרבותיות ומשלחת לימודית לסלוניקי. הפעילויות נועדו לאפשר מפגש בלתי אמצעי עם התרבות והחברה, ולבחון את הסיפורים והזהויות גם מחוץ לקמפוס.

"יש הבדל בין לקרוא על מקום או על קהילה לבין להגיע אליהם, לראות, להרגיש ולחוות", מדגישה סבאג ישראל. "הלימוד דרך הרגליים מאפשר הפנמה והעמקה מסוג אחר. החוויה עצמה הופכת לחלק מהלמידה".

השקעה באנשים שמעצבים את החברה הישראלית

התכנית מתקיימת במסגרת התואר השני במדעי היהדות, אבל המשתתפים ילמדו בקבוצה ייעודית של התכנית "לראות את הקולות" בחלק מפעילויותיה, לצד יתרת לימודי התואר. המסלול משלב מרצים מתחומים מגוונים, עבודה קבוצתית וליווי אישי, מתוך תפיסה שהלמידה עצמה יכולה לשמש מודל למפגש רב-תרבותי ולמנהיגות.

התכנית מתקיימת בשיתוף קרן פוזן, הפועלת לקידום תפיסת "יהדות כתרבות" ולהנגשת התרבות, המורשת, ההגות והיצירה היהודית לקהלים מגוונים, מתוך תפיסה שהיהדות היא ציוויליזציה היסטורית ותרבותית רחבה, ולא דת בלבד. הקרן תומכת ביוזמות חינוכיות, בהכשרת אנשי חינוך ובהעמקת העיסוק בזהות היהודית והישראלית. השותפות עם הקרן משתלבת בתפיסה שלפיה לימוד היהדות יכול להיות מרחב פתוח לריבוי קולות ולבירור שאלות הנוגעות לחברה הישראלית בהווה.

בסופו של דבר, הצלחת התכנית לא תימדד רק בידע שיצברו המשתתפים, אלא גם באופן שבו יפעלו עם שובם לעשייה החינוכית והפיקודית.

"הייתי רוצה לראות בוגרים שמכירים את הסיפור שלהם לעומק, ומתוך כך מסוגלים לעזור גם לתלמידים, לסטודנטים ולאנשים שעליהם הם מופקדים להבין את הסיפורים שלהם", מסכמת סבאג ישראל. "אנחנו רוצים שהם יהיו רגישים יותר למורכבות של החברה הישראלית, ושיהיו להם כלים לפרק קונפליקטים ולתת מקום לזהויות ולשורשים של אנשים אחרים. המטרה היא לא רק שהם ילמדו משהו חדש, אלא שיעברו חוויה שתשפיע על תפיסת העולם שלהם".

במובן הזה, התכנית "לראות את הקולות" מציעה תפיסה שלפיה חינוך ומנהיגות מתחילים במפגש והקשבה: לעצמנו, לאחרים ולסיפורים הרבים שמרכיבים את החברה שבה אנחנו חיים ומשם עוברת לעשייה בשטח.

לפרטים נוספים לחצו כאן