יום שישי , ספטמבר 24 2021
דף הבית / מדורים / המומחים / עו"ד אסתר שלום – "תלונות שווא ואלימות נשים נגד גברים"

עו"ד אסתר שלום – "תלונות שווא ואלימות נשים נגד גברים"

כאשר חושבים על "אלימות במשפחה", האסוציאציה המיידית שלרוב מופיעה מתקשרת לגברים שמפעילים אלימות כלפי נשותיהם או ילדיהם, לרבות אלימות פיזית, מילולית ונפשית וסביר להניח שרוב האנשים לא יחשבו שתופעת האלימות במשפחה כוללת גם מצבים הפוכים, בהם דווקא הנשים נוקטות באלימות כלפי הגברים במיוחד כאשר הן נקלעות להליכי גירושין.

ביי פוסט freepik
צילום: freepik

אולם למרבה הצער, ישנן גם נשים שלא יהססו לנקוט בטקטיקות אלימות ומניפולטיביות כלפי בני זוגם, שכוללות בראש ובראשונה הגשת תלונות שווא, שקריות וכוזבות במשטרה ובפני שירותי הרווחה, לפיהן הבעל התנהג באלימות כלפיהן ו/או כלפי ילדיהם המשותפים, כולל תלונות שווא בגין תקיפה מינית. חלקן יעשו זאת מיוזמתן, וחלקן יעשו זאת בעידודם של עורכי הדין המייצגים אותן.


  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז


אין עדיין נתונים ברורים לגבי היקף תלונות השווא של נשים על אלימות במשפחה אך מדיון שנערך בכנסת ביולי 2017 במסגרת ועדת הכנסת לצדק חלוקתי, עלה שמדי שנה מוגשות כ-20,000 תלונות על אלימות גברים במשפחה, מתוכן רק 40% מגיעים לכדי כתב אישום ולא ידוע עד כמה 60% הנותרים כוללים תלונות אמת או תלונות שווא.

יחד עם זאת, מן הראוי להדגיש ולומר, שאין ספק שהיקף תלונות האמת בנושא זה עולה בהרבה על היקף תלונות השווא וכי חשוב מאד לא לחסוך במאמצים להעלאת המודעות ונקיטת אמצעי האכיפה כדי למגר את התופעה של גברים שמתנהגים באלימות כלפי בני משפחתם.

עוד חשוב להדגיש ולומר שהתופעה של הגשת תלונות שווא בין בני זוג בהליכי גירושין קיימת לא רק אצל הנשים אלא גם אצל הגברים, אם כי תופעה זו נפוצה הרבה יותר בקרב הנשים. תלונות השווא הנפוצות מצד נשים כוללות טענות שקריות לפיהן הבעל נהג באלימות כלפיהן ו/או כלפי ילדיהם המשותפים, בעוד תלונות השווא הנפוצות מצד הגברים כוללות טענות לפיהן האם מזניחה את הילדים ומכה אותם, למרות שמדובר באם מסורה ומטיבה.

הוגשה נגדכם תלונת שווא במשטרה? אל תפעלו ללא ייצוג של עורך דין מנוסה ובקיא בתחום, שיספק לכם הגנה מידית וימנע נזקים בלתי הפיכים, שעלולים להיגרם לכם כתוצאה מכך בהמשך. פנו עכשיו לקבלת עזרה מקצועית ומענה הולם בכל מקרה בו אתם מרגישים שנעשה לכם עוול ואל תתמהמהו, שכן הצד השני לא מחכה ויכול לקבוע את גורלכם ואת גורל היחסים עם ילדיכם על ידי יצירת רושם מוטעה בבית המשפט, דבר שיגרום לפסיקה שגויה בנושא המשמורת, זמני הראייה, מקום המפגשים עם ילדיכם ועוד. חייגו עכשיו לקביעת פגישת ייעוץ וקבלת עזרה מידית לאחר שהוגשה נגדכם תלונת שווא! >>

המניעים להגשת תלונות שווא ותוצאותיהן

הגשת תלונות שווא על אלימות גברים במשפחה על ידי הנשים נובעת בדרך כלל משני מניעים עיקרים, שמשולבים זה בזה ומתדלקים האחד את השני: 1. הרצון להשיג יתרונות בלתי הוגנים במסגרת הליכי הגירושין באמצעות פגיעה בשמו הטוב של הבעל ויצירת תדמית שלילית נגדו כגבר אלים ומסוכן. 2. הרצון לנקום בבעל הנובע מתחושות כעס, זעם ועלבון שהצטברו כלפיו במהלך הקשר הזוגי.

התוצאות של הגשת תלונת השווא בטווח המיידי עלולות להביא למעצרו של הבעל ולהרחקתו מהבית. למשטרה אין כל דרך לברר באופן מיידי את אמיתות התלונה ועל כן היא אינה יכולה להרשות לעצמה לקחת כל סיכון מיותר בנושא זה, במיוחד לאור המקרים הרבים שבהם מקרי אלימות במשפחה הסתיימו ברציחתן של הנשים. כתוצאה מכך המשטרה בדרך כלל תזמן את הבעל לחקירה לאחר הגשת התלונה נגדו, דבר שבהמשך עלול להוביל למעצרו וכליאתו עוד לפני שהורשע בדין ואף לפני שטענותיו הושמעו בפני שופט (במקרה של מעצרו ל-24 שעות לפי החלטת קצין משטרה וזאת כפי שמקובל בהליכי המעצר הפלילי ועקב חשש למסוכנות או חשש לשיבוש הליכי חקירה). במקרים מסוימים הדבר אף עלול להוביל להגשת כתב אישום נגדו על לא עוול בכפו.

במקביל, האישה יכולה לפנות לבית המשפט ולנקוט בהליכים להוצאת צו הגנה כלפי הבעל ולהרחקתו, במעמד צד אחד, לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991 או להוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת נגדו, אף זאת במעמד צד אחד, לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001.

בטווח הרחוק יותר, תלונות השווא עלולות לפגוע בבעל במסגרת הליכי הגירושים ביניהם, במיוחד במהלך הדיונים על משמורת הילדים והסדרי הראיה. באופן טבעי, ברור שבתי המשפט ורשויות הרווחה לא יאפשרו לאב שנחשב ל-"אלים ומסוכן" להיפגש עם ילדיו במסגרת הסדרי הראיה המקובלים ולבלות עמם לבד ובאופן חופשי כמו כל אב נורמטיבי אחר, כי אם רק במסגרת לשכת הקשר ותחת פיקוח בלבד. למותר לציין שאב כזה גם לא יוכל לקבל משמורת משותפת על הילדים.

ישנן נשים שלא מסתפקות בהגשת תלונות שווא כנגד הבעל, אלא בנוסף גם מסיתות נגדו את ילדיהם המשותפים באופן חמור ביותר ועד כדי יצירת ניכור הורי (אם כי יובהר שישנם גם אבות שאינם חפים מהתנהגות זו). כתוצאה מכך, הילד המוסת אינו מסכים ליצור כל קשר עם האב ומסרב להגיע למפגשי הראיה עמו.

חשוב להדגיש שתופעת הניכור ההורי הינה תופעה כאובה וקשה ביותר, שעלולה לפגוע לא רק באב, אלא גם בילד עצמו, מאחר שהיא פוגעת מאד בהתפתחותו הנפשית וביכולתו לקיים קשרים חברתיים וחיי משפחה נורמטיביים, של הילדים. בתי המשפט מכירים בתופעה, במיוחד נוכח התפשטותה בשנים האחרונות, ובמקרים מסוימים גם מטילים סנקציות שונות כדי לאכוף את הסדרי הראיה.

נקיטת הליכים בגין תלונות שווא לפי הנחיה 2.5 של פרקליט המדינה

כמו כל תלונת שווא, גם הגשת תלונת שווא כוזבת כנגד הגבר בגין אלימות במשפחה על ידי האישה, הינה עבירה פלילית לכל דבר ועניין, שאף כרוכה בעונש מאסר וזאת גם אם לא הוגש כתב אישום כנגד הגבר בגינה.

כך, לדוגמא, סעיף 243 לחוק העונשין קובע כי "המוסר לשוטר או למי שמוסמך להגיש תביעה פלילית, ידיעה על עבירה כשהוא יודע שהידיעה כוזבת, דינו – מאסר שלוש שנים ואם העבירה היא פשע – מאסר חמש שנים; ואין נפקא מינה אם הוגשה תביעה פלילית בעקבות הידיעה ואם לאו.".

בנוסף, סעיף 240(א) לחוק העונשין קובע כי "המוסר הודעות או עדויות, בעניין אחד בפני רשויות שונות, והודעותיו או עדויותיו סותרות זו את זו בשאלה עובדתית שהיא מהותית לגבי העניין ועושה כן בכוונה להטעות, דינו – מאסר חמש שנים."

לפיכך, ככל שהתברר שתלונה על אלימות במשפחה שהוגשה על ידי אישה כנגד בעלה הינה תלונת שווא, היא לכאורה צפויה לנקיטת הליכים פלילים והגשת כתב אישום כנגדה בגין כך. אולם, בפועל, כמעט ולא מוגשים כיום כתבי אישום כנגד נשים שהגישו תלונות שווא במהלך הליכי הגירושים. במקרים המועטים שבהם הפרקליטות בכל זאת מגישה כתבי אישום, היא נוטה לבקש עונשים קלים מאד, כגון מאסר על תנאי או עבודות שירות, דבר אשר מצמצם מאד את ההרתעה בעניין זה.

הסיבה העיקרית לאי הגשת כתבי אישום כנגד נשים שהגישו תלונות שווא על אלימות משפחה נובעת מהנחיה 2.5 של פרקליט המדינה לגבי "מדיניות התביעה בהעמדה לדין של עד תביעה ו/או מתלונן שחזר בו במשפט מעדותו במשטרה".

הנחיה 2.5 הינה הנחיה ותיקה שהוצאה לראשונה בשנת 1993, אשר עוסקת בשיקולים שיש לשקול בעת קבלת החלטה לגבי נקיטת הליכים פליליים ופתיחה בחקירה כלפי מי שהגיש תלונות שווא, עד שחוזר בו מגרסתו, ועד המעיד עדות שקר.

מדובר בהנחיה שעוסקת בביצוע מעשים אלו, לרבות הגשת תלונות שווא, לגבי כל עבירה שהיא ולא רק לגבי עבירות אלימות ומין. אולם, ביחס לעבירות אלימות ומין היא קבעה באופן ספציפי שיש לנקוט בהליכים פליליים ולפתוח בחקירה לגביהן רק במקרים נדירים ביותר. קביעה זו נומקה בכך שבעת קבלת החלטה בדבר נקיטת הליכים נגד עד שהיה קורבן לעבירת מין או אלימות ראוי לקחת בחשבון את מצבו הנפשי של העד בעת המשפט, ולבחון האם העדות המקורית היא עדות אמת כך שהסתירה נובעת מחשש מהנאשם, מרצון להשכין שלום, מקיומן של רגשות אשם כלפי הנאשם ומהעדר כוח נפשי שנדרש כדי להעיד נגדו בבית משפט עדות מפלילה וכדומה.

הנחיה 2.5 זכתה לביקורת רבה במהלך השנים מצד גורמים שטענו שיש בה כדי לעודד הגשת תלונות שווא על אלימות גברים במשפחה מצד נשותיהם במסגרת הליכי הגירושין ולהוביל למעצרי שווא ופגיעה בשמם הטוב על לא עוול בכפם.

מנגד, זכתה ביקורת זו לביקורת נגדית, לפיה דווקא הטענות לגבי תלונות שווא הינן טענות שווא מוגזמות וחסרות בסיס, שאף גורמות להשתקתן של נשים נפגעות עבירות אלימות ומין במשפחה, שחוששות להתלונן בשל החשש שלא יאמינו להן. הביקורת הנגדית אף הדגישה שהנחיה 2.5 איננה מונעת לחלוטין העמדה לדין עקב תלונות שווא, אלא רק קוראת לרשויות החוק להפעיל שיקול דעת זהיר ומרוסן בעניין זה, ותו לא.

ביום 21.3.2016 תוקנה הנחיה 2.5 באופן שקבע, בין היתר, שניתן לפתוח חקירה ולהגיש כתבי אישום גם במקרים שבהם הוגשו תלונות שווא על עבירות אלימות ומין משפחה, אם כי נדרש לכך גם אישור פרקליט המחוז או משנהו, וזאת בשונה מעבירות אחרות שפורטו בהנחיה.

באופן אולי מפתיע, בדיון שהתקיים בכנסת במסגרת הועדה לקידום מעמד האשה ביום 26.7.2017, כדי לדון בתוצאות ביישום התיקון להנחיה וזאת למעלה משנה לאחר קבלתו, עלה שבמהלך אותה שנה דווקא חלה ירידה בהגשת כתבי אישום בגין העבירות שההנחיה עוסקת בהן, כלומר, ידיעות כוזבות, עדות שקר, שיבוש מהלכי משפט ועדויות סותרות. עם זאת יובהר שמדובר בירידה שחלה לגבי כלל העבירות הללו וללא פילוח בין גברים לנשים, כך שאין מדובר בירידה שחלה בהגשת כתבי אישום, רק לגבי הגשת תלונות שווא של נשים על עבירות אלימות ומין במשפחה. בדיון לא נמסרו כל נתונים לגבי אחוז התלונות של תלונות שווא שמוגשות על ידי נשים בגין אלימות במשפחה ולמעשה עד היום לא ברור אם יש בכלל נתונים כאלו.

כיצד ניתן להתמודד עם תלונות שווא

אין חולק שפגיעתן של תלונות השווא של נשים על אלימות במשפחה כנגד הגברים הינה פגיעה קשה ביותר, בעלת השלכות מרחיקות לכת, שמותירה משקעים רבים לאורך זמן.

נקל להבין למצבו של גבר שלפתע פתאום מוצא את עצמו מזומן לחקירת משטרה בגין טענות כוזבות על מעשי אלימות שהוא כביכול ביצע בבני משפחתו, כשלעתים קרובות הוא מושלך לאחר מכן לתא מעצר אותו עליו לחלוק עם טיפוסים מפוקפקים ביותר. חלק מאותם גברים גם עלולים למצוא את עצמם מורחקים מביתם וילדיהם, מועמדים לדין פלילי, חשופים לניכור הורי מצד ילדיהם ובאופן כללי זוכים לגינוי ונידוי חברתי מצד בני משפחה, חברים, שכנים, עמיתים לעבודה, ועוד. למרבה הצער, ישנם גם לא מעט גברים שלא עמדו בלחצים אלו וכתוצאה מכך שלחו יד בנפשם.

 

כדי להתמודד עם תלונות שווא על אלימות במשפחה, מומלץ גם להקליט כל אינטראקציה שמתנהלת בין הגבר לאשה ולא רק במסגרת שיחות הטלפון, זאת כדי לאסוף ראיות שתפרכנה את תלונות האשה. בנוסף, מומלץ להיעזר בשירותיו של עו"ד דיני משפחה בכדי להתגונן מפניהן מבחינה משפטית באופן היעיל והפרקטי ביותר.

במקרים מסוימים ניתן גם להגיש תביעת פיצויים כנגד האשה בגין הגשת תלונות השווא, לפי עילות שונות.

כך, לדוגמא, ניתן להגיש תביעת פיצויים כנגד האשה בגין הגשת תלונות השווא בעילת לשון הרע והוצאת דיבה לפי חוק איסור לשון הרע.

בנוסף, ניתן להגיש בקשה לפסיקת פיצויים והוצאות משפט לטובת הגבר בכל מקרה שבו הוגשה נגדו בקשת סרק לקבלת צו הגנה או צו למניעת הטרדה מאיימת, תוך ניצול לרעה של הליכי בית המשפט. בית המשפט רשאי גם לפסוק הוצאות לטובת אוצר המדינה במקרים אלו.

במקרה שנדון בתיק תמ"ש 22857-01-13 שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ, פסק בית המשפט פיצויים בסך כולל של 40,000 ₪ כנגד אישה שהגישה בקשת סרק לקבלת צו הגנה כנגד בעלה במהלך הליכי הגירושין ביניהם, על בסיס תלונת שווא שהגישה נגדו יום קודם לכן במשטרה.

במסגרת התלונה במשטרה טענה האשה שבעלה הזיק במזיד לרכבו של אחיה. בהתבסס על תלונה זו, היא הגישה נגדו למחרת בקשה לקבלת צו הגנה בפני בית המשפט לענייני משפחה, תוך שהיא מטיחה בו טענות והאשמות קשות, לרבות כוונה לפגוע בה ובבתם המשותפת ואף ניסיון להרוג את שתיהן בתאונת דרכים קטלנית.

בעקבות הגשת התלונה, הגבר נעצר על ידי המשטרה בו ביום ונאלץ לשהות לילה במעצר. לאחר שהובא לדיון לשם הארכת מעצרו בפני שופט, הוא נאלץ לשהות 3 ימים נוספים במעצר בית. כעבור חודשיים סגרה המשטרה את התיק נגדו בעילת חוסר אשמה, כלומר, באופן שקובע שהוא חף מכל אשמה ומנקה אותו לחלוטין מביצוע העבירה שיוחסה לו על ידי האשה.

אולם, סגירת התיק בדיעבד במשטרה לא הועילה לבעל במסגרת הליכי בקשת האשה לקבלת צו הגנה כנגדו, שכאמור הוגשה כבר למחרת הגשת תלונת השווא במשטרה. כנהוג במקרים אלו, בית המשפט נעתר לבקשת האשה והורה על מתן צו הגנה כנגד הבעל וזאת במעמד צד אחד.

הבעל הגיש בקשה דחופה לביטול צו ההגנה שניתן נגדו, בטענה שהוא ניתן על סמך האשמות כוזבות של האשה, שאף הצליחה לכלוא אותו מאחורי סורג ובריח ולאחר מכן במעצר בית, ללא עוול בכפו.

לאחר שבית המשפט שמע את עדויות בני הזוג וחקירותיהם הנגדיות, הוא הגיע למסקנה שלא היה כל מקום לתת את צו ההגנה מלכתחילה וכי האשה הגישה את הבקשה לקבלתו תוך שימוש ציני וחסר תום לב לרעה בהליכי בית המשפט, במטרה לסכל את הקשר שבין הבעל לבתם המשותפת.

בית המשפט הבהיר שהחוק למניעת אלימות במשפחה נועד לתת סעד מיידי לבני משפחה שנפגעים על ידי בני משפחתם, באמצעות הליך פטור מאגרה שאינו מחייב ייצוג על ידי עו"ד. יחד עם זאת, בית המשפט גם קבע שיש לעמוד על המשמר שמא ייעשה בחוק שימוש חסר בסיס וחסר תום לב וכי המדובר ברעה חולה שיש לעצור ולמנוע. בהתאם לכך חייב בית המשפט את האשה לשלם לבעל פיצויים והוצאות בסך של 30,000 ₪, וכן לשלם סך נוסף של 10,000 ₪ לטובת אוצר המדינה, סך הכל, סך של 40,000 ₪.

במקרה אחר, במסגרת תיק ה"ט 47671-11-19, פסק בית המשפט לענייני משפחה בנצרת פיצויים והוצאות משפט בסך כולל של 125,000 ₪ (!) כנגד אישה שהגישה שוב ושוב תלונות שווא במשטרה ובקשות סרק בפני בית המשפט לקבלת צווי הגנה כנגד בעלה לשעבר ובעיקר כנגד אשתו החדשה, בטענה ששניהם מבצעים עבירות מין ואלימות חמורות בילדים המשותפים לה ולבעל לשעבר. האם לא הסתפקה בכך, אלא אף המשיכה להסית את הילדים ללא הרף כנגד אביהם ואשתו החדשה. כתוצאה מכך הנישואים של האב ואשתו החדשה כמעט ונהרסו, שמם הוכתם ברבים והם אף נזקקו לטיפול נפשי.

בית המשפט קבע שטענותיה של האשה הינן תלונות שווא ועלילות כזב שקריות וחמורות ביותר, שמעולם לא התרחשו, וכי אין מנוס מנקיטת אמצעי הרתעה משמעותיים כלפי האשה, שממשיכה להתנהג באופן משולח כל רסן. בהתאם לכך הוא חייב את האשה לשלם פיצויים בסך של 25,000 ₪ לטובת הבעל, פיצויים בסך של 50,000 ₪ לטובת אשתו החדשה, והוצאות משפט בסך של 50,000 ₪ לטובת אוצר המדינה, סך הכל, סך של 125,000 ש"ח.  בנוסף הטיל בית המשפט סנקציות נוספות כנגד האשה, כולל הוראה להמציא את פסק הדין לפרקליטות על מנת שהיא תשקול מתן היתר לחקירה של האם בהתאם להנחיה 2.5 של פרקליט המדינה, שאוזכרה לעיל.

בטוחים שהוגשה נגדכם תלונת שווא? מרגישים שנעשה לכם עוול על ידי בן או בת הזוג ובטוחים שהצדק עמכם? פנו אל עורכת הדין אסתר שלום, האמונה על ניהול תיקי משפחה מורכבים ובעלת ניסיון משמעותי בייצוג נשים וגברים שנפגעו על ידי הצד השני וקבלו תמיכה וייעוץ מקצועי מידי שיכול למנוע מבן או בת הזוג שהגישו נגדכם את תלונת השווא, לקבוע עובדות לא נכונות בשטח!

 

אל תתנו לרגשות שלכם לגרום לכם לעשות משהו שתתחרטו עליו, פנו בהקדם לייצוג משפטי שיגן עליכם ועל ילדיכם, יוציא את הצדק לאור ויאפשר לכם לחזור לחיים נורמליים ותקינים במהרה, בהצלחה יודגש כי המאמר אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי ובכל עניין בנושא מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה. 

עו״ד אסתר שלום, דרך אבא הלל 7, רמת גן, 5252204 ester-law.co.il

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@ononews.co.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אולי יעניין אותך גם:

בסט לינקס. צילום pixabay

מה המחיר של מעשנת בשר?