תביעת אבהות – עו"ד אסתר שלום

תביעת אבהות היא תביעה שמוגשת בפני בית המשפט לענייני משפחה כדי לברר ולקבוע האם גבר מסויים הינו אב של ילד מסויים, וזאת לרבות באמצעות קבלת צו לביצוע בדיקת אבהות גנטית.

במידה שתביעת האבהות תתקבל, יינתן פסק דין שמצהיר שהגבר הוא אביו של הילד, דבר שיחיל עליו חובות וזכויות שונות לגבי הילד, כגון החובה לשלם מזונות עבורו כל עוד הינו קטין והזכות להסדרי שהיה עמו. בנוסף הילד גם יהיה זכאי לרשת את הגבר.

תביעת האבהות יכולה להיות מוגשת על ידי האם, במידה שהגבר אינו מעוניין להיות מוכרז כאביו של הילד, או על ידי הגבר, במידה שהוא מעוניין להיות מוכרז כאביו של הילד אבל האם מסרבת לכך. התביעה יכולה להיות מוגשת גם על ידי שני ההורים יחדיו, בהסכמה, ולמשל במקרה שבו הם אינם נשואים זה לזה והאב לא טרח להירשם במשרד הפנים כאביו של הילד במהלך שנת חייו הראשונה. בנוסף, התביעה יכולה להיות מוגשת על ידי הילד בעצמו, אם כי עד הגיעו לגיל 18 עליו לעשות זאת באמצעות אפוטרופוס שמונה לו על ידי בית המשפט.

לרוב בתי המשפט לא יורו על מתן צו לביצוע בדיקה גנטית במקרה שיש חשש שהיא תוביל לכך שהילד יוכרז כממזר לפי ההלכה, מאחר שהדבר עלול להטיל עליו מגבלות קשות לפי ההלכה, לרבות מניעת אפשרותו להתחתן לפי ההלכה. החשש להכרזת ממזרות מתעורר כאשר מדובר באם שהייתה נשואה למישהו אחר בזמן ההריון של הילד.

הוצאת צו לבדיקה גנטית במסגרת תביעת אבהות

כאשר אין חשש שהילד יוכרז כממזר לפי ההלכה בעקבות הבדיקה, ובית המשפט סבור שהוצאת הצו עולה בקנה אחד עם טובת הילד, בית המשפט יורה על הוצאת הצו לביצוע "בדיקה גנטית לקשרי משפחה", וזאת לפי חוק מידע גנטי, תשס"א – 2000.

החשש מפני הפיכת הילד לממזר בעקבות ממצאי הבדיקה הגנטית מהווה גם את הסיבה לכך שבארץ ניתן לעשות בדיקת אבהות במעבדה גנטית רק בכפוף לקבלת צו מבית המשפט לענייני משפחה, וזאת לפי סעיף 28א לחוק מידע גנטי. כתוצאה מכך, לא ניתן לבצע בארץ בדיקת אבהות באופן חופשי, אלא רק בכפוף לצו בית משפט שיוודא קודם לכן ויבטיח שהוצאת הצו לא תפגע בטובתו של הילד. עמדתו של הילד במסגרת הליך מיוצגת ע"י ב"כ היועמ"ש לממשלה, ולכן יש לצרף גם אותו כצד לתביעה.

הבדיקה הגנטית לקביעת האבהות הינה בדיקת DNA שמתבצעת באחת המעבדות שמורשות לכך בארץ. לרוב הבדיקה מתבצעת באמצעות בדיקת דם פשוטה ורגילה, אולם היא יכולה להתבצע גם באמצעות דגימת רוק או שיער. כדי לשפר את דיוק הבדיקה מומלץ לבדוק גם את האם, ולא רק את הגבר והילד. במידה שאחד הנבדקים נמצא בחו"ל, ניתן לקחת את הדגימה בחו"ל ולשלוח אותה למעבדה ישראלית לפי נוהל חו"ל.

לא ניתן לתת את הצו לבדיקה גנטית ללא הסכמת הנבדק. לפיכך, הגבר או האם רשאים לסרב לבצע לעבור את הבדיקה, אולם סירוב זה עלול להיזקף לחובתם ולפעול נגדם, לפי סעיף 28ח(ב) לחוק. אם, למשל, הגבר יסרב לעבור את הבדיקה, בית המשפט יכול לקבוע שהסירוב מהווה ראיה לכך שהגבר הינו אכן אביו של הילד.

בנוסף, צו לבדיקת קטין, פסול דין או מי שמונה לו אפוטרופוס יינתן רק לאחר קבלת ההסכמה על מי שאחראי על הקטין, פסול הדין או מי שמונה לו אפוטרופוס. לגבי קטין מעל גיל 16, צריך לקבל גם את הסכמתו שלו.

אם מדובר בצו לבדיקת אבהות של הורה-קטין, כלומר, כדי לקבוע האם קטין כלשהו הוא אביו של הילד, בית המשפט יכול להורות על מתן הצו גם ללא הסכמת מי שאחראי על אותו קטין, וזאת במקרה שהקטין בעצמו הסכים לבדיקה.

בית המשפט רשאי אף להורות על ביצוע בדיקה גנטית בעובר, לאחר ששקל את הצורך בעריכת הבדיקה עוד בתקופת ההריון, ובכפוף לקבלת הסכמת האשה שנושאת את העובר, לאחר שהוסברו לה הסיכונים שכרוכים בעריכת הבדיקה לה ולעובר. בשל סיכונים אלו, האשה זכאית לסרב להסכים לערוך בדיקה גנטית בעובר מבלי שהסירוב לא ייזקף לחובתה לפי סעיף 28ח(ב) לחוק.

קביעת אבהות על סמך מסמכים וראיות וללא בדיקה גנטית

ניתן להגיש תביעה לקביעת אבהות גם שלא לפי בדיקה גנטית אלא לפי מסמכים וראיות אחרות, וזאת בנסיבות שונות שבהן לא כדאי או לא ניתן לבצע את הבדיקה הגנטית.

למשל, ניתן להגיש תביעה כזו כאשר יש חשש שהבדיקה הגנטית תוביל להכרזתו של הילד כממזר, כפי שהוסבר לעיל.  לפסק דין שקובע את אבהותו של הגבר על הילד לפי מסמכים וראיות אחרות ולא לפי בדיקה גנטית יש השפעה רק מבחינה אזרחית, כלומר, מבחינת החלת החובות והזכויות של הגבר כלפי הילד, כגון תשלום המזונות והסדרי השהייה, אולם אין לו השפעה במישור ההלכתי, ועל כן אין בכוחו כדי להפוך את הילד חלילה לממזר מבחינת ההלכה.

לחלופין, ניתן להגיש תביעה כזו כאשר אחד ההורים ו/או הילד שוהים בחו"ל, וההורה השני מסרב לבצע את בדיקת האבהות.

כך, לדוגמא, נדון מקרה שבו גבר ישראלי הגיש תביעה לקביעת אבהותו על סמך מסמכים לגבי ילדה קטינה שגרה עם אמה בשוויץ, וזאת לאור התנגדות האם לביצוע הבדיקה על ידה ועל ידי הילדה. בית המשפט קיבל את הבדיקה בהסתמך על מסמכים רבים שהגבר הגיש, ואשר העידו על הכרה רשמית באבהותו מטעם הרשויות בשוויץ, ולרבות תעודת הלידה השוויצרית של הילדה, ותעודת רישום שמו של הגבר כאביה של הילדה במסגרת מרשם האוכלוסין בשוויץ (תמ"ש 20228-02-15 פלוני נ' היועמ"ש לממשלה ואלמונית).

פנו אל עורכת הדין אסתר שלום, האמונה על ניהול תיקי משפחה מורכבים ובעלת ניסיון משמעותי בחוק לתיקון דיני משפחה וקבלו תמיכה וייעוץ מקצועי!

יודגש כי המאמר אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי ובכל עניין בנושא מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום.

לחצו למידע נוסף בנושא גישור

עו״ד אסתר שלום – עורך דין גירושין | עורך דין דיני משפחה.

תובל 40, מגדל ספיר, קומה 22, רמת גן

ester-law.co.il