הגישור התנהל בקשר לתביעת איתמר מהחברה, להחליף את מערכת הישיבה בחדשה. דרישתו של איתמר נולדה לאחר חלוף תקופת האחריות, והחברה דחתה אותה.
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז
איתמר הגיע לחדר הגישור מלא כעס ואכזבה. הוא לא היה מוכן לשמוע דבר, מלבד הסכמת החברה למלוא דרישתו.
מנגד, התייצב נציג החברה, אשר הבהיר כי מדובר במערכת ישיבה שנרכשה מתצוגה, לאחר שאיתמר בחן את טיבה במו עיניו.
החברה מעניקה אחריות לריהוט מסוג זה לחצי שנה בלבד, וגם בתקופה זו האחריות היא לתיקון הרהיטים, ולא להחלפתם בחדשים. עם זאת, למרות שדרישתו של איתמר נולדה לאחר חלוף תקופת האחריות, הסכימה החברה לפנים משורת הדין, לתיקון מערכת הישיבה על חשבונה.
שיחה בין הצדדים הגיעה מהר מאד למבוי סתום, ולכן בקשתי לשוחח עם איתמר בשיחה אישית. במהלך השיחה תיארתי לאיתמר את צומת הדרכים, בו הוא עמד בכל הנוגע לניהול תביעתו;
מחד, המשך ההתעקשות עלול להוביל לניהול התביעה בבית המשפט, דבר שימשך עוד זמן רב והתוצאות אינן ידועות. קיים סיכון של ממש לדחיית התביעה ואולי אף לחיובו בהוצאות משפט.
מנגד, בהליך הגישור קיימת הזדמנות אמיתית למציאת פתרון, בו הריהוט שבביתו יתוקן ויחודש, בתוך זמן קצר, ללא תשלום, וההליך יסתיים כבר היום.
ככל שהעמקתי בשיחה עם איתמר הבנתי, כי מבחינתו בחירה להמשיך במסלול של ניהול התביעה בבית המשפט זו הדרך הטבעית והקלה יותר. אפילו במחיר של הפסד מלא.
זה המסלול, בו הוא מעביר את האחריות אל גורם שלישי (שמנקודת מבטו הוא סמכותי ויודע). זו גם הדרך בה, אם הוא יפסיד, יהיה לו “את מי להאשים…”
לצערי, איתמר חזר ואמר – “אם אפסיד זה יהיה על המצפון של השופט…“, והחליט לוותר על הליך הגישור ולנהל התביעה בבית המשפט.
בחירתו של איתמר במסלול הזה, נובעת מרצונו לקבל צידוק חיצוני לתחושת הצדק שלו, אך היא מתעלמת מהמכשולים הניצבים בה, ומהסיכונים הכרוכים בה.
לעומת זאת, בחירה בהמשך הליכה במסלול הגישור דורשת בגרות, בשלות ולקיחת אחריות;
אחריות היא בראש ובראשונה הכרזה של האדם כלפי עצמו, על כך שגם לו יש חלק במה שהוביל לקונפליקט בתוכו הוא והאחר מצויים.
כשאדם לוקח אחריות, הוא למעשה מייתר את ההכרעה בשאלה מי צודק ומי טועה. ברור לו, שלשני הצדדים יש חלק במה, שהוביל למחלוקת, ולכל אחד יש את האמת שלו.
בחירה במסלול הזה, היא למעשה הכרה של האדם כלפי עצמו על כך, שהוא מוכן ורוצה למצוא פתרון, כדי לפתור את אותה המחלוקת.
כשיש לכל המעורבים במחלוקת, הכרה באחריותם למה שהיה, ישנה בשלות לחפש אחר השביל, שיוביל אותם לדרך חדשה.
חכמים אמרו, שחכם השביל מההולך בו. לכן, גם אם נקלענו, שלא בטובתנו, לקונפליקט, טוב נעשה אם נקבל על עצמנו את האחריות לחלקנו במה שהיה, ונסכים לבחור בשביל, שיוביל אותנו לפתרון הנכון לנו ולשותפנו לאותה תחנת זמן.
זו הדרך אותה אנו מציעים בהליך הגישור – אין מי שמחליט עבור אף אחד. הצדדים המעורבים מחליטים עבור עצמם רק את מה שנכון להם.
כמגשרת אני שמחה ומודה על הזכות ללוות את הצדדים עד לכתיבת פסק הדין הנכון להם.
הצדדים מצידם נדרשים להביא עמם להליך בעיקר בשלות ואחריות אישית.
הכותבת: אורית גרין-מאירוביץ, עורכת דין ומגשרת.
שנים רבות של עבודה כעורכת דין, ניהול תיקים והופעות בבתי המשפט, הובילו אותי למסקנה שפסקי הדין הטובים ביותר, הם אלו שהצדדים כותבים בעצמם. אני מאמינה, שהגישור הוא האמצעי הנכון הטוב והמיטיב עבור צדדים, המבקשים ליישב מחלוקת ביניהם, ושמחה להיות המגשרת, המסייעת להם לבנות את הגשר. לחדר הגישור אני מביאה את ניסיוני הרב כעורכת דין ואת מומחיותי בניהול קונפליקטים, גישור ובניית הסכמות.
ליצירת קשר: דוא”ל [email protected]
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]