רונן פלד

יום חמישי בשעה שש בערב. אני צועד באחד הרחובות השקטים והיוקרתיים ביותר בסביון, מקום שבו השקט הוא כמעט מוחשי, מנותק לכאורה מההמולה הישראלית של חודשי המלחמה הארוכים. אני נכנס דרך שער הולכי רגל אל תוך חצר של וילה רחבת ידיים. שביל גישה ארוך ומתפתל, מרוצף באבן יוקרתית, מוביל אותי אל …