פעילות פשוטה, כדי שכל יום ירגיש קצת כמו יום המשפחה

אמרו לי שילדים גדלים מהר, מהר מדיי וכשהם היו קטנטנים לא נעים להודות, אולי קצת כן 🙂 , חיכיתי שיהיה איזה ״כיסוי״ לאמירה הזו כי הרגשתי שהזמן זז דיי לאט.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

ברגע שחזרתי מהאסופים, עם מלא תיקים על הגב, שקיות ציורים ועוד כמה מטריות הייתי מתיישבת על הרצפה ומבלה עליה אחר הצהריים שלמים ממשחק למשחק. והאמת מהר מאד אחר הצהריים השתנו. מלשחק איתם זה הפך למשהו אחר, להסיע – לחברים, לחוגים, לארח, ללכת לגינות ולשבת פתאום על הספסלים.

הנוכחות ההורית שלנו כל הזמן משתנה, אמנם גם כשהם היו קטנטנים היה הרבה תפעול, אבל היה גם הרבה זמן שהייתי ממש איתם – משחקת, מתגלשת, רוקדת.

וכשהם גדלים יש עדיין תפעול, אבל הזמן ביחד מאד משתנה, בעיקר במגמת צמצום.

הם יותר ויותר עצמאיים ועם יותר ויותר עיסוקים, כך שזה מצד אחד טבעי ובריא ,אך מצד שני המזון שהם באמת גדלים ממנו לא משתנה. הוא תמיד היה ותמיד יהיה המזון הרגשי, הוא פשוט כל פעם מקבל טוויסט עדכני יותר, כי בכל גיל הם זקוקים לנו – אם זה סתם חיבוק, חיוך או ליטוף כשאני חולפת לידם או לשחק יחד משחק כמו “דאבל” או “מונפול”, אם זו הפסקת שתייה חמה ונשתף קצת זה את זו מהחוויות של היום שהיה או בערב ארוחת משותפת שאנחנו יושבים ואוכלים יחד, מתעדכנים, מתייעצים ומתכננים תוכניות למחר או לסוף שבוע או לחופשה הבאה ואם זה כשאנחנו פשוט מתיישבים ונצמדים אליהם ורואים איתם תוכנית משותפת וצוחקים יחד ומדברים עליה.

פעילות פשוטה לא הפקה, כדי שכל יום ירגיש קצת כמו יום המשפחה, כי הרגעים האלו שהם חשים אותנו בנוכחות גבוהה – בלי כביסות, סידורים או ניידים וגם בלי עצות, הטפות, או בקשות, אלא פשוט מבלים איתם ומתעניינים במה שמעניין אותם, זה המזון שממנו הילדים שלנו גדלים.

וכן.. יש ״כיסוי״ לכן מתפללת שלא יגדלו לי מהר מידיי..😉

הכותבת היא מדריכת הורים ומרצה בתחום ההורות מוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך

להמלצות נוספות בהורות – ארבל שרייבמן הדרכת הורים