במסגרת חודש המודעות לגילוי מוקדם של סרטן השד, החלטנו להכיר את הפנים שמאחורי המחלה. בסדרת כתבות הכרנו נשים מבקעת אונו ששיתפו באומץ על ההתמודדות וההחלמה שלהן מהמחלה.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של אונו ניוז
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז
שרית צאיג מאור יהודה, היא דוגמה להתמודדות אמיצה ללא פחד מול סרטן השד. צאיג, נשואה+3 בנות, כיום מנהלת סוכנות ביטוח בעיר ומגדירה את עצמה כמחלימה, למרות שהיא עצמה כבר 10 שנים אחרי פרוץ המחלה.
היא מציגה עצמה כמחלימה: “פתחנו קבוצות ריצה בתקופה הזו ובכוונה רשום מתמודדות או מחלימות מסרטן השד, ועדיין פונות אליי בנות בריאות לגמרי, אז תאר לך שלא היינו משתמשים בכלל במילה מחלימה”.
שרית סיפרה איך פגשה את המחלה: “אף אחד מהסביבה לא יכול להבין מה אתה עובר באמת במחלה, מי שיכול להבין זה רק מי שעובר את זה. גם אחרי שאתה מחלים לאחר כל סט הטיפולים, הקרנות, ניתוחים ועוד, אנשים חושבים שזהו, הבן אדם בסדר. וזה לא ככה.
המחלה פגשה אותי לראשונה על סף גיל 39, במשפחה שלי היו 2 דודות שכבר חלו בסרטן השד ואחות של בעלי גם היא חלתה בגיל צעיר. למרות זאת, לא חשבתי לרגע שאני צריכה לעשות בדיקה, שמתי את זה בצד. הייתי אישה מאוד שמנה, שקלתי 104 ק”ג. תמיד רציתי לעשות ניתוח טבעת, בעלי תמיד אמר לי לא, מה פתאום, מסוכן.
קבעתי תור ליום ההולדת שלי והחלטתי שאני עושה את הניתוח. ירדתי 30 ק”ג, יום אחד הרגשתי במקלחת גוש בשד. קיבלתי בום. לא ממש הבנתי שזה קשור לסרטן השד, אבל זה הלחיץ אותי”.
שרית התעקשה להמשיך בשגרת החיים שלה, כפי שהיא מתארת: “אני עובדת בביטוח וזה היה החודש הכי קשה, אין חופשות. חברה שלי הלכה לבוס, שהוא גם אחיה. הוא אמר לי – “היום את הולכת לבדיקה”. הלכתי לבדיקה, פספסתי את הכירורג. אני עליתי במדרגות והוא בדיוק ירד. ואז ירד לי האסימון, ישבתי בחדר ההמתנה ובכיתי. משהו באינסטינקט.
למזלי, הפקידה שהייתה שם נכנסה לרופא משפחה, אפילו לא שלי, שהכניס אותי ואמר שזה לא סרטני, אבל שאני צריכה לעשות בדיקות ממוגרפיה ואולטרה סאונד. משהו לא הרגיש לי טוב, אם זה לא סרטני אז למה לעשות את הבדיקות.
מיד עשיתי את הבדיקות, לא הייתי מוכנה לחכות 10 ימים לתשובה. אחרי 3 ימים קיבלתי את התשובה והודיעו לי להגיע לאסותא. נכנסתי, ואיך שהרופאה התחילה לדבר, קטעתי אותה ואמרתי – הבנתי, יש לי סרטן, עכשיו תגידי לי מה עושים. עשו לי ביופסיה במיידי.
הפרופסור בתל השומר שהייתי אצלו בביקורת אמר לי במפורש, שאם לא הייתי מורידה במשקל, את ואני לא היינו יושבים כאן לדבר. עברתי ניתוח וכימותרפיה. עשיתי בדיקת נשאות וגיליתי שאני נשאית.
זה הספיק לי, אמרתי עד כאן. אני אעשה כל מה שצריך כדי למזער את הסיכון שסרטן השד יחזור. החלטתי ללכת על כל הקופה – כריתה דו צדדית ושחזור ולהוריד שחלות. לא היה לי על מה לחשוב, בעלי תמך בי לחלוטין. בבית בעלי ואני שידרנו שגרה, אני לא מסכנה, שכנות באו רצו לנקות. הילדות הלכו לבי”ס, לדעתי זה אחד הדברים החשובים לעשות”.
מיזם ‘גמאני רצה’
תושבת אור יהודה החליטה למנף את המצב, כשהיא חושבת כל הזמן על איך לעזור לנשים אחרות ואיך ליצור קבוצות של נשים שתומכות אחת בשנייה. צאיג מנהלת קבוצת תמיכה בפייסבוק בשם ‘גמאני חליתי בסרטן השד’, ומשם נולד המיזם של קבוצת “גמאני רצה”.
מדובר במיזם חברתי, המנוהל ע”י עומרי פדהצור, יפית אלפרסון אלמליח ושרית צאיג. המיזם חינמי לנשים מתמודדות ומחלימות מסרטן השד, כאשר כל המאמנים מתנדבים. גמאני רצה התחיל עם קבוצה אחת כפיילוט וכיום קיימות כ-40 קבוצות והוא פעיל כל השנה .
“יש עכשיו קמפיין בחודש אוקטובר. תורמים לנו קילומטרים, לא בכסף, להקיף את כדור הארץ והמטרה היא לעורר את המודעות לגילוי מוקדם. בקבוצת גמאני יש נשים שחלו ומחלימות, קבוצה סגורה. יש בה ידע המוני של סוגי טיפול, רופאים, תופעות לוואי, המלצות, חברויות מטורפות. יש לנו קבוצות וואטסאפ אזוריות, שבנות נפגשות בערך אחת לחודש-חודשיים לפני הקורונה”, סיפרה שרית.
“באופן מסורתי פעם בשנה בחודש המודעות (השנה לא בגלל הקורונה) נערך מסע אופנועים – הנשים יוצאות עם 250 אופנוענים של הארלי דיווידסון מחולון לעזריאלי, עולות למעלה ועושות רעש חיובי עם גימיקים כדי לעורר מודעות לבדיקה לגילוי מוקדם”, הוסיפה.
“הגימיק החדש שלנו זה נושא הריצה עם מאמנים מתנדבים. הבנות שמגיעות עושות פעילות גופנית, מדברות, חוות, מכירות וזה עוזר. מחקרית הוכח שהריצה מקטינה את הסיכון לתמותה אצל נשים שמתמודדות עם המחלה.
כרגע, בגלל הקורונה, הפעילות היא יחידנית, המאמן נותן הוראות וכל אחת רצה לבד עם החולצה שלנו והכיתוב – “גמאני רצה”. זה פרויקט אדיר עם כ-40 קבוצות בכל הארץ, לא מובן מאליו. הכל בהתנדבות וזה לא חד פעמי, מיזם חברתי מדהים. הבנות עפות על זה ולא מחפפות.
כשאין את המפגש בגלל הקורונה, זה מתסכל אותן. הבנות מרגשות אותי כל פעם מחדש עם מה שהן כותבות לי – “תודה, הצלת אותי, יצאתי מהבית”. זה גורם לי כל פעם מחדש לעשות עבורן”.
אומרים – אין חכם כבעל ניסיון, וכאן שרית מרגישה מחויבות להעביר מסר: “חשוב להיבדק לגילוי מוקדם של סרטן השד, אבל שיש גם חיים אחרי, לחשוב תמיד חיובי. אני תמיד אומרת שהסרטן מביא מתנות קטנות, למרות שהוא עצמו לא מתנה. אני מכירה הרבה נשים שאומרות את זה.”
גילוי מוקדם מציל חיים
כבכל שנה, וגם השנה – על אף הקורונה, עמותת אחת מתשע מציינת באוקטובר את חודש המודעות לסרטן השד.
חודש המודעות ידגיש את המהלך אל מול סל הבריאות להורדת גיל בדיקות הממוגרפיה, מהלך שהחל לפני כשנתיים והוא בעל חשיבות עליונה להצלת חייהן של נשים צעירות.
השנה בשל הקורונה עיקר הפעילות עוברת למרחב הדיגטלי. העמותה תקיים עשרות הרצאות וסדנאות באמצעות הזום לקידום החשיבות לגילוי מוקדם של סרטן השד. בנוסף העמותה תקדם את המסר דרך קמפיין דיגיטלי נרחב. היכנסו לאתר ולמדו עוד על הנושא שיכול להציל את חיי הקרובות אליכן >>
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]