באיזו עיר בבקעת אונו הוגשו בשנת 2023 11 צווי הריסה בגין עבירות בנייה? והיכן לא ניתנו כלל? מדו"ח סיכום של הרשות לאכיפה במקרקעין, שבחנה בין היתר את פעולות האכיפה שביצעו הוועדות המקומיות ברחבי הארץ, עולה כי ישנם הבדלים מהותיים בנוגע לאכיפה של עבירות בנייה בשטחי הערים.
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז
הדו"ח בחן ופירט את כלל פעולות האכיפה העומדות לרשות הוועדות המקומיות, ומציג כיצד השתמשה הרשות בכלים שניתנו לה כדי להילחם בתופעות עבירות הבנייה.
הדו"ח מפרט בין היתר את כמות כתבי האישום שהגישה הרשות באותה שנה, את גזרי הדין שניתנו ואת מספר צווי ההריסה שהוציאה העירייה.
מהנתונים עולה כי בעיריית אור יהודה ניתנו במהלך שנת 2023 17 כתבי אישום, 13 גזרי דין, והוצאו 11 צווי הריסה.
גם בגני תקווה נראה שנעשתה עבודה יפה בכל הקשור למתן צווי הריסה, סה"כ ניתנו במהלך השנה 19 צווי הריסה, דבר המעיד על פעילות אכיפה יפה שמתבצעת, אך ללא מתן כתבי אישום.
"הנתונים מצביעים על הבדלים משמעותיים בין הרשויות השונות באכיפת דיני התכנון והבנייה", מסביר עו"ד דורון תמיר, תושב קריית אונו המתמחה בדיני פינוי בינוי ותמ"א 38.
"באור יהודה יש מספר גבוה יחסית של כתבי אישום שהוגשו, דבר המעיד על פעילות אכיפה אינטנסיבית. כמו כן, מספר הצווים שהוצאו מעיד על ניסיון לטפל בבעיות בשטח.
בגני תקווה לעומת זאת, מספר כתבי אישום נמוך, אך מספר צווי ההריסה דומה לאור יהודה. ייתכן שהרשות מעדיפה להשתמש בצווים מנהליים ולא להגיע להליכים משפטיים.
בקריית אונו, יהוד-מונוסון וגבעת שמואל, אנו רואים שלא הוגשו כלל כתבי אישום, וגם מספר צווי ההריסה שהוצאו היה נמוך, 2 צווים בקריית אונו וגבעת שמואל וללא צווי הריסה כלל ביהוד".
מה הגורמים להבדלים האלה שאנו רואים?
"הגורמים האפשריים להבדלים הם מדיניות הרשות", מסביר עו"ד דורון תמיר. "בין היתר זו מדיניות האכיפה, או אם נדייק מדיניות היעדר האכיפה המשפיעה על בחירת הכלים האכיפתיים ועל עדיפויות האכיפה.
כמובן שגם התקציב, מספר המפקחים והמשאבים הטכנולוגיים משפיעים על היכולת לאכוף את החוק.
מרכיב חשוב נוסף הוא מאפייני האוכלוסייה והבנייה. הרכב האוכלוסייה, אופי הבנייה והיקף הבנייה הבלתי חוקית משתנים בין הרשויות, ומשפיעים על היקף האכיפה הנדרש.
לדוגמא באור יהודה יש יותר אזורי תעשייה ישנים ובתים ישנים, בשכונות בהן אנשים ניכסו לעצמם גינות ובנו מחסנים על שטחי שרות של הבניין.
זאת לעומת קריית אונו המתחדשת, בה פוטנציאל העבירות נמוך יותר מלכתחילה".
אחרי שהבנו את האכיפה, מהי בעצם חריגת בנייה?
"עיר, ישוב ומדינה בכלל נבנים על פי תכניות אב ותכניות מקומיות מסודרות, ולכן על מנת לבנות בניין או מבנה או בכלל, נדרש המבקש להגיש בקשה מסודרת לרשות על מנת שזו תבחן את הבקשה.
עם קבלת הבקשה, הרשות תבחן אותה בהתחשב בנהלים שלה. לדוגמא הרשות תבחן דרכי גישה, מקומות חניה, מרווחים בין המבנים, המרווחים מדרכי הגישה, התחברות לתשתיות ביוב חשמל ומים ועוד נושאים רבים.
בסופו של דבר, אחרי שהרשות המקומית אישרה את התוכנית המוגשת לה, היא מאשרת את התוכנית הסופית במסמך שנקרא היתר בנייה.
המבקש רשאי לבנות בדיוק ואך ורק על פי היתר הבניה. כשאדם שקיבל היתר בניה בונה בשונה ממה שאושר לו בהיתר, הוא מבצע חריגת בנייה שנחשבת עבירה פלילית.
ישנן חריגות בנייה חמורות יותר, והן בניה מבלי שבכלל התבקש היתר. למשל בית פרטי ישן על חלקה גדולה, מזמין קבלן בנייה שיבנה לו וילה ענקית מבלי בכלל לבקש היתר מהעירייה והוא מתחבר לתשתיות הישנות של הבית הישן".
אני רוצה לקנות דירה ואני חושש שיש בה חריגת בנייה, איך ניתן לדעת? ממה צריך להיזהר?
"יש סלוגן שאומר "לא עושים עסקת מקרקעין בלי עורך דין", וזאת כיוון שעו"ד שמייצג רוכש, יידע לעשות, או להנחות את הרוכש לעשות, את כל הבדיקות האפשריות על מנת להימנע ממצב של רכישת וילה שנבנתה ללא היתר.
החשש הוא כמובן שהמבנה יקבל צו הריסה. הדגשים המובילים כדי להימנע מקנייה של נכס עם חריגות בנייה הם:
להוציא את היתר הבניה של המבנה מהעירייה ולהחתים את המוכר בהסכם שהוא מצהיר שהדירה בנויה על פי היתר ואין בה חריגות בניה.
הכי בטוח זה לקחת שמאי מקרקעין שיכין דוח לנכס הנרכש. אמנם דוח שמאי יכול לעלות בין 3,000 ל-7,000 ₪, אבל כשרוכשים דירה בשני מיליון שקל אסור לחסוך בקטנות במיוחד כשרוכשים דירות גג , דירות גן ובתים פרטיים".
מהי הענישה הניתנת כנגד עבירות בנייה?
"עד 2018 בגין עבירות בניה הייתה מוגשת תביעה פלילית בגין עבירה על חוק התכנון והבניה. המשמעות – ניהול הליך פלילי – כתם על הנאשם שלפעמים כל חטאו היה סגירת מרפסת או שינוי מבני כלשהו.
כפי שמצביע הדו"ח, חל שינוי משמעותי בשיטות האכיפה בתחום התכנון והבנייה החל משנת 2018, עם כניסת תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה לתוקף.
תיקון זה הביא עמו הרחבה משמעותית של השימוש בצווים מנהליים וקנסות מנהליים, לצד צמצום ההסתמכות על הליכים פליליים.
למה בעצם נכנס התיקון הזה?
"לדעתי המעבר לצווים מנהליים וקנסות מנהליים, שעל פי הדו"ח מסתמן כמעבר חיובי, מהווה חלק ממגמה רחבה יותר של רפורמה באכיפת דיני התכנון והבנייה.
המטרה העיקרית של רפורמה זו היא להגביר את היעילות והאפקטיביות של האכיפה, להפחית את העומס על מערכת המשפט ולשפר את השמירה על הסדר הציבורי.
כמובן שזה מחייב את השיתוף פעולה של הרשות באכיפה ראויה ועניינית במיוחד של אותן עבירות שנראות ובולטות במרחב הציבורי, שכן אי אכיפה של עבירות אלו מעודד אחרים להצטרף למגמה העבריינית של איש הישר בעינו יעשה".
אולי יעניין אותך גם:
עיצוב הבית 2025: הטרנד החם של מעצבות הפנים
מגשימים לכם את החלום: פרויקט "הרצוג אווניו" מזמין אתכם לשדרג את איכות החיים שלכם
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]