אונו News 
חודש וחצי לפני יום הולדתה ה-24, נרצחה דורין אטיאס מגני תקווה במהלך אותה שבת שחורה.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של אונו ניוז
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז
דורין ז"ל עבדה כברמנית במסיבת הטבע נובה ברעים. היא אספה שתי חברות והגיעה לשטח המסיבה בשלוש בלילה, מספר שעות בלבד לפני ההתקפה.
בשעה שש וחצי בבוקר דורין התקשרה לאמה טלי ועדכנה אותה כי המסיבה נסגרה בגלל מתקפת טילים, ושהיא בדרך לאוטו. זה גם היה הקשר האחרון שנוצר איתה.
ב-11 באוקטובר, ארבעה ימים לאחר המסיבה, נמצאה גופתה של דורין. בראיון ל'אונו ניוז' מספרת טלי, אמה של דורין, על תוכניותיה של דורין לעתיד והאופי המיוחד שלה.
"דורין צריכה לחגוג ב-22 בנובמבר את יום הולדתה ה-24. היא הילדה הקטנה שלנו. אחיה הגדול ניב, אמור היה להתחתן ב-24 באוקטובר, דורין וכולנו חיכינו לזה מאוד".
איזו ילדה היא הייתה?
"היא הייתה ילדה פעילה מאוד. תמיד הייתה בכל הוועדים של הכיתות, הייתה ראש גדוד בצופים. היא גם הייתה תלמידה מצטיינת.
היא מאוד אהבה לתת לאחרים. לא הייתה מפספסת הזדמנות לתת צדקה או נדבה, גם אם זה להומלס שבטח ירוץ לקנות עם זה סמים.
אבל מעל הכל בלט בה הכישרון יוצא הדופן לעשות חברים חדשים. בכל מקום שהייתה מגיעה אליו היא הייתה מוצאת חברים.
סתם לדוגמא, מספר ימים אחרי שדורין נעלמה התקשר אלינו בחור שאנחנו לא מכירים ודיבר באנגלית. בהתחלה לא הבנו מי זה. הוא שאל אותנו "איפה דורין? האם היא בסדר?" לאחר מכן הסתבר לנו שזה היה שוטף כלים סודני שעבד במלון שבו דורין הייתה ברמנית.
זה ריגש אותנו מאוד, הוא אמר שהיא הייתה החברה היחידה שלו שם, זה הראה לנו כמה היה חשוב לה לראות כל אחד ואחת".
את התיכון עשתה דורין בבן צבי בקריית אונו, וגם שם רכשה חברים חדשים. בשירות הצבאי דורין גויסה להיות תצפיתנית באוגדת עזה, ממש קרוב לאזור הטבח ברעים.
חששתם מהשירות הצבאי בקרבת העוטף?
"ממש לא. תמיד כשהיא הייתה חוזרת הביתה היא הייתה מספרת בביטחון שכל נגיעה קטנה בגדר הייתה מקפיצה כוחות רבים, ושהחמ"ל הוא ממוגן. כלל לא דמיינו שיכולות להתרחש זוועות כמו שקרו".
איך היא חגגה את השחרור?
"לאחר השירות, ולאחר שנרגעה מעט מגפת הקורונה, דורין טסה לטיול הגדול עליו חלמה לדרום אמריקה. היא הייתה שם שבעה חודשים והספיקה לראות הרבה מדינות ולרכוש עוד חברים".
"היו לה תוכניות גדולות לעתיד שלה בתחום הפילאטיס", ממשיכה טלי. "היא תכננה לשכור מקום בתל אביב וללמד שם פילאטיס באופן מקצועי. היה לה מאוד חשוב למצוא עבודה שהיא גם תהנה ממנה".
כדי לממן את לימודי הפילאטיס שלה החלה דורין לעבוד כברמנית, ולשם כך היא הגיעה למסיבה ברעים.
מה אתם ידעתם על המסיבה?
"אנחנו ידענו שדורין הולכת לעבוד במסיבה הזאת כברמנית. היא יצאה עם האוטו שלי ואספה שתי חברות שעבדו איתה. בשעה שלוש בלילה בערך הן הגיעו לשטח המסיבה, ודורין בתור בחורה אחראית התקשרה אליי ואמרה שהן הגיעו ושהכל בסדר.
הפעם הבאה, וגם האחרונה שדיברנו איתה הייתה בשש וחצי בבוקר, כשהתחילו כל האזעקות. דורין התקשרה אלינו ואמרה שהמסיבה נסגרה, ושכרגע מאבטחים עם נשקים מלווים אותם לרכבים.
אמרתי לה שתשמור על עצמה ושתתקשר אלי כשתגיע לאוטו. זו הייתה הפעם האחרונה שדיברנו איתה".
ארבעה ימים לאחר הטבח, קיבלה משפחתה של דורין את ההודעה המרה על מותה. חברה נוספת שהייתה איתה נרצחה אף היא, והשלישית ככל הידוע נחטפה לעזה.
איך ממלאים את החלל?
"את החלל של דורין קשה למלא. דורין הייתה מרכז הבית. תמיד הייתה דואגת לאווירה טובה בבית של מוזיקה, היא נורא אהבה מוזיקה. רביד פלוטניק, הגיע ושר בשלושים שלה, שציינו ביום חמישי האחרון.
אני מאז המקרה עוסקת הרבה בהתנדבות על מנת להיות בעשייה. אני מחלקת אוכל ביישובים באזור למשפחות השכולות, הולכת לניחומים של חברים של דורין וגילויי מצבה של חברים שהיא איבדה".
חושבים כבר על דרך להנציח אותה?
"דורין הייתה מאוד ספורטיבית, בין היתר הייתה משחקת פוצ'יוולי בחוף טרומפלדור בתל אביב. כשמעט נחזור לשגרה אנחנו נארגן טורניר לזכרה בחוף.
בנוסף אנחנו נחגוג לה, כיאה לברמנית, ונציין את יום ההולדת ה-24 שלה באחד מהברים שעבדה בו.
אנחנו ננציח את זכרה, אבל אני חושבת שייקח לנו כמשפחה, וגם לכולנו כעם, הרבה זמן לתפוס ולהבין את המציאות החדשה שלנו".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
