סוויט 70: אשת החינוך מקריית אונו שמקדישה את חייה למען הקהילה

אילנה יוסף, שתחגוג באפריל הקרוב 70 אביבים, היא מסוג האנשים שהמושג 'פנסיה' פשוט לא חל עליהם. היא תושבת שכונת מגדל המים בקריית אונו מזה יובל שנים, אמא לשניים וסבתא לחמישה נכדים. 

במחוזות העיר היא מוכרת כאשת חינוך בכל רמ"ח איבריה. לאחר 36 שנות הוראה בבית הספר "מעלה הסביונים" באור יהודה, שם חינכה דורות של ילדים בכיתות הנמוכות, יצאה לגמלאות ב-2014. אלא שמי שחשב כי עבורה יהיה זמן זה למנוחה ובטלה, הרי שטעות מרה בידיו. למעשה, ההפך הוא הנכון, שכן מאז ועד היום היא דוגלת בעשייה בלתי פוסקת שרק הולכת וצוברת תאוצה. 

בראיון ל"אונו ניוז" היא מספרת כי עבורה התרומה למען האחר, מהווה הזדמנות להרחיב את מעגלי הנתינה. "האמת היא שמהיום שפרשתי לא הפסקתי באמת ללמד", היא מספרת. את רוב זמנה היא מחלקת בין מוסדות החינוך בקריית אונו: אחת לשבוע היא מתנדבת בגן הילדים "צאלון", שם היא מכינה את הילדים לכיתה א' ומעשירה את שפתם, כולל עבודה על אוצר מילים, מושגי יסוד, מדרשי תמונות ותרגילי חשבון, כולל שיעורים והרצאות מיוחדות אודות חשיבות הפרפרים לאקולוגיה (כחלק מקבוצת ניטור פרפרים אליה היא משויכת זוהי השנה השישית).  

ביום אחר היא מלווה תלמידים בבית הספר 'יעקב כהן' בעיר במקצועות חשבון ועברית. ואם זה לא מספיק, גם בשעות אחר הצהריים היא ממשיכה בשיעורים פרטיים, הפעם עם נכדיה ובני משפחתה, שזוכים ליהנות מהידע והניסיון החינוכי העשיר שצברה במרוצת השנים. 

פרט לפעילות החינוכית, אילנה מרבה להתנדב בחקלאות, כשהיא מצטרפת לחבורת מתנדבים התורמים מזמנם ומרצם בקטיפים השונים ברחבי הארץ. לדבריה: "אז המלחמה הפעילות הזו כמובן צברה תאוצה. הגענו לקיבוצים ולמושבים, כולל בעוטף. אני נורא נהנית מהעשייה הזו. עצם האפשרות להיות בטבע, להרגיש את האדמה, זה לא דבר מובן מאליו. באיזשהו מקום זה מחזיר אותי לילדות. כשהייתי תלמידה ביסודי, היו לנו שיעורי חקלאות. עד היום אני זוכרת את השיעורים והמורה. סוג של סגירת מעגל שכזו".

התנדבויות נוספות בהן לוקחת חלק אילנה כוללות שמירה על קשר טלפוני עם גמלאי צה"ל וכן ליווי של משפחה יחידנית ומתן סיוע בניהול הבית, לגביה היא מרחיבה את היריעה: "אני מלווה פעם בשבוע ילדה בת שנתיים. אני משמשת לה כאמא וכסבתא. מקריאה לה סיפורים, רוקדת שרה איתה, לוקחת אותה לגן השעשועים. זה ממש ממלא אותי".

עד כמה ההתנדבות היא חלק ממך?

"אומר זאת כך – ברגע שאתה יוצא מהבית ועושה משהו בשביל האחר – זה ממלא אותך. אותי למשל הקטיף הציל בתקופת המלחמה, מכל החרדה הטלוויזיה ומהבכי על החיילים שלנו. עבורי לצאת לטבע ולהיות בחברת אנשים היה דבר מופלא. בכלל, כל העשייה שלי מסביב – נותנת לי המון. מעצם העזרה לאחר, אם זה לבני המשפחה שלי או לאחרים, אני מרגישה שאני משמשת דוגמה. מאוד מעריכים ומוקירים את זה, וזה עושה לי טוב".

כתושבת ותיקה בקריית אונו. לאן מועדות פניה של העיר?

"אין ספק שההתפתחות של העיר מהירה. יש לא מעט שכונות חדשות, שקלטו אליהן תושבים מערים אחרות. אני מלאת התפעלות בכל פעם מחדש מהרוח התנדבותית המאוד מרשימה שקיימת כאן. פשוט כיף לפגוש כל כך הרבה אנשים טובים. איך שמתפרסם מיזם, הם מיד עטים על זה. לנו כמתנדבים זה עושה טוב, לצד הקהילה כמובן שמקבלת מענה לצרכים שהיא זקוקה להם. בעלי כל פעם אומר לי 'את כמעט לא בבית'. אני עונה לו – 'אתה תצא לעבודה, ואני אשב בבית?'. שרק נזכה להיות בצד הנותן".