שניאור שמח כובש את בייג'ינג: "לעלות על הפודיום עם דגל ישראל זו שליחות"

הוא רק בן 20, אבל הרזומה הספורטיבי של שניאור שמח מאור יהודה כבר כולל הישגים שרבים יכולים רק לחלום עליהם. מה שהתחיל בגיל 13 בגינות הציבוריות של אור יהודה כמסע אישי של ילד חרדי שהחליט לגלות עולם חדש, הפך מהר מאוד לקריירה ספורטיבית בינלאומית מבטיחה. עם מדליית ארד טרייה מאליפות העולם במרוצי מכשולים בבייג'ינג – במקצה אליו התאמן חודש בלבד – שניאור ממשיך להוכיח שהשמיים הם הגבול עבורו.

"שמי שניאור שמח, בן 20 מאור יהודה, ספורטאי תחרותי שמתחרה בשני ענפים מרכזיים: נינג’ה ומרוצי מכשולים. הנינג’ה הוא הענף שרוב הציבור בארץ מכיר מהטלוויזיה, אך מעבר למרקע מתקיימות תחרויות ואליפויות בינלאומיות רבות שבהן אני מייצג את ישראל. לפני כשלוש שנים נכנסתי גם לתחום מרוצי המכשולים – ענף המשלב ריצה ומעבר מכשולים במסגרת האיגוד הבינלאומי לקרב חמש מודרני, שייכלל כבר במשחקים האולימפיים בלוס אנג’לס 2028.

ההתמחות העיקרית שלי היא מקצה ה־100 מטרים, שבו השקעתי את מרב המאמצים ורשמתי הישגים משמעותיים באירופה ובעולם. באליפות העולם האחרונה בבייג’ינג החלטתי לאתגר את עצמי ולהתחרות לראשונה גם במקצה ה־400 מטרים".

מגינות השעשועים ובלי טלוויזיה בבית – אל סגנות הנינג'ה

המסע של שניאור לצמרת הספורט המקצועני לא היה מובן מאליו. הוא נולד וגדל באור יהודה למשפחה חרדית, ועד גיל 13 התחנך במוסדות תורניים, ללא טלוויזיה בבית. באותה תקופה החליט לצאת מהעולם החרדי ועבר ללמוד במסגרת קידום נוער בעיר.

החיבור למכשולים החל כמעט במקרה, בגיל 13 וחצי: "בכלל לא חשבתי שאהיה ספורטאי", שחזר שמח. "התחלתי להתאמן במתקנים ובגינות הציבוריות באור יהודה רק כדי להיות חזק יותר – עשיתי עליות מתח וקפצתי בין מתקנים. יום אחד ראיתי במקרה ביוטיוב קטע מ'נינג'ה ישראל', וזה נראה לי מגניב ולא קשה במיוחד. חיפשתי מכון מתאים והגעתי למתחם ברחובות".

מהר מאוד ההתלהבות הפכה למקצוענות טוטאלית. לקראת עונת 2023 של "נינג'ה ישראל", כשהוא בן 16 בלבד, החל להתאמן תחת המאמן המוביל אדם מלכי ברעננה במשטר אימונים מפרך של תשע פעמים בשבוע, ארבע שעות בכל אימון: "החלטתי שאני עושה הכול כדי להיות הכי טוב. כל היום שלי היה רק אימונים, תזונה ושינה".

הכישרון יוצא הדופן התגלה מיד: באודישנים לתוכנית רשם הישג חסר תקדים והיה למתמודד היחיד שקיבל את הציון המושלם 10. בעונת 2023 שבר שיאים כנגד כל הסיכויים, העפיל לגמר וסיים כסגן הנינג'ה במקום השני בישראל בגיל 16 בלבד.

למה בחרת להתחרות בבייג'ינג דווקא במקצה ה־400 מטרים המאתגר, ואיך התכוננת אליו?

"הגעתי לבייג’ינג בעיקר עבור ה־100 מטרים, המקצה המרכזי שלי. כשידעתי שמתקיים גם מקצה ל־400 מטרים, אמרתי לעצמי: אם כבר טסתי עד סין לאליפות העולם, למה לא לאתגר את עצמי ולנסות משהו חדש?

בחודש האחרון שלפני התחרות התחלתי להתאמן באופן אינטנסיבי למרחק הזה. מדובר בשינוי משמעותי, שכן הגוף שלי מורגל במאמצים קצרים ומתפרצים. בתחרות עצמה עליתי שלב אחר שלב עד הגמר, ולבסוף סיימתי במקום השלישי בקטגוריית העילית. כספורטאי אני תמיד שואף לפסגה ולא מסתפק במקום השלישי, אך בפרופורציה הנכונה – זו הייתה הפעם הראשונה שלי במקצה מול אתלטים שמתאמנים לכך שנים, ואחרי תקופת הכנה קצרה בלבד. אני גאה מאוד בתוצאה הזאת."

האמנת שבפעם הראשונה במקצה כזה, מול עילית הענף, תסיים על הפודיום?

"כן. כבר באימונים הבנתי את הפוטנציאל שלי שם. ידעתי שמולי יתייצבו רצים מנוסים ומהירים בהרבה, אך ידעתי גם שבמעבר המכשולים יש לי יתרון משמעותי. האמנתי שהשילוב בין האתלטיות, הכוח והניסיון הטכני שלי יביא אותי רחוק.

אני מגיע לכל תחרות עם אמונה עצמית גבוהה – לא כדי להשתתף, אלא כדי להיות בין הטובים ביותר. הפודיום לא הפתיע אותי, אך הוא בהחלט ריגש ושימח."

איפה על המסלול הרגשת את נקודת השבירה, ומה עבר לך בראש בחציית קו הסיום?

"מקצה ה־400 מטרים שונה לחלוטין מ־100 מטרים: במקום מאמץ של 23–25 שניות, כאן מדובר בדקה ועשרים עד דקה וחצי של דופק מקסימלי. אתה רץ ראש בראש מול מתחרים שצמודים אליך, והלחץ עצום. בשלב מסוים הרגליים והידיים שורפות, הדופק בשיא, ובמצב הזה עדיין נדרשים כוח, דיוק וטכניקה על המכשולים. זה הקושי האמיתי – לבצע פעולות מדויקות כשהגוף נמצא בקצה גבול היכולת.

לקראת הסיום ידעתי ששני מתחרים מקדימים אותי. כשחציתי את הקו והבנתי שאני שלישי בעולם בהתנסות ראשונה, ההתרגשות הייתה עצומה. מבחינתי זו הוכחה שאני מסוגל להתחרות ברמות הגבוהות ביותר גם ללא שנות התמקצעות מוקדמות במקצה הספציפי."

מה ההבדל המשמעותי בין תחרויות בינלאומיות מקצועיות לבין "נינג’ה ישראל"?

"אלו שני עולמות שונים שאני אוהב מאוד. 'נינג’ה ישראל' היא קודם כול תוכנית טלוויזיה. הקסם שם נובע מחוסר הוודאות: המכשולים, החוקים והפורמט עשויים להשתנות, ואתה עולה למסלול ללא אימון מקדים ונדרש להסתגל ברגע. זה נכון לא רק לתוכנית בישראל אלא גם להרבה תחרויות נינג'ה בעולם. במרוצי מכשולים תחרותיים, לעומת זאת, קיימים סטנדרטים וחוקים קבועים וברורים, מה שמאפשר להכיר את המכשולים ולהתאמן עליהם מראש. בבייג’ינג פגשתי רמת מקצועיות יוצאת דופן במעטפת, בארגון וברמת הספורטאים, שהמחישה לי את המשמעות של ספורט עולמי בשיאו."

איך נראית שגרת היום של ספורטאי עילית?

"קשה להסביר בכמה משפטים עד כמה החיים כולם סובבים סביב הספורט. אני מתאמן שבעה ימים בשבוע, שעות רבות בכל יום. זה כולל הרבה מעבר למעבר מכשולים: עבודה על אתלטיקה, ריצה, כוח רגליים וכוח לכל הגוף. במקביל יש המון עבודה מסביב – אימוני גמישות ומתיחות, התאוששות, טיפולים, אמבטיות קרח, סאונה, והקפדה יתרה על תזונה ושינה. כל פרט קטן משפיע כשמגיעים לרמות האלה. החיים האלה דורשים המון השקעה וויתורים, אבל בחרתי בהם מתוך אהבה ורצון למצות את מלוא הפוטנציאל שלי."

כמה כוח מעניקה לך התמיכה מאור יהודה, ומה המשמעות של ייצוג המדינה בעולם?

"אני מאוד אוהב את אור יהודה ואת האנשים בעיר. אני מרגיש את התמיכה באופן יום־יומי – כשאני יוצא לריצה, כשאני הולך ברחוב ואפילו כשאני נכנס למכולת. אנשים עוצרים אותי, מפרגנים ושואלים על התחרויות, וזה נותן לי המון כוח.

אבל מעל הכול, אין מבחינתי דבר מרגש וחשוב יותר מלייצג את מדינת ישראל בעולם. יצא לי להתחרות בהרבה מדינות; היו מקומות שבהם קיבלו אותנו באהבה גדולה, והיו גם מקומות שבהם נתקלנו בעוינות ובאנטישמיות. דווקא בגלל זה, בכל פעם שאני עולה למסלול עם ישראל על החולצה ובכל פעם שאני מצליח להניף את דגל ישראל על פודיום בעולם – זה מקבל עבורי משמעות הרבה יותר גדולה מספורט בלבד. אני רוצה להמשיך לייצג את אור יהודה ואת ישראל בכבוד ולהניף את הדגל כמה שיותר גבוה."

אחרי המקום השלישי בעולם – מה היעד הבא שסימנת לעצמך?

"היו לי כבר הרבה הישגים בקריירה – מקומות ראשונים, שניים ושלישיים, מדליות וגביעים מתחרויות שונות בעולם – אבל אני תמיד מחפש את המטרה הבאה. אחת המטרות הכי גדולות שיש לי מול העיניים היא נינג’ה ישראל. בפעם הקודמת הגעתי למקום השני, ומאז יש לי מטרה אחת מאוד ברורה: להגיע למקום הראשון ולנצח בנינג’ה ישראל. אני יודע כמה עבודה זה דורש וכמה קשה להגיע לשם, אבל זו מטרה שיושבת לי בראש בכל יום ובכל אימון, ואעשה כל מה שאני יכול כדי להגיע אליה".

עד שהוא יכבוש את יעד הנינג'ה הבא שלו, נמשיך לעקוב בגאווה אחרי הספורטאי הצעיר שלא מפסיק לשבור שיאים.

להצטרפות לקבוצת העדכונים בזמן אמת >> לחצו כאן

קרה משהו מעניין בשכונה? נתקלתם בסיפור שחייבים לספר? צרו איתנו קשר במייל [email protected] או בוואטסאפ