להצדיע לו: משה מאור יהודה סוגר למעלה מ-640 ימי מילואים וממשיך בכל הכוח

עבור תושבי שכונת "בית בפארק" באור יהודה, משה (מושיקו) בן נון הוא פנים מוכרות. מושיקו, בן 46, נשוי לאיה ואבא גאה לליה ועמית, עובד בימות שגרה כנהג משאית בחברה לייבוא ושיווק חומרי ניקיון, מוצרים חד-פעמיים ומוצרי פרסום.

אלא שמאז השביעי באוקטובר, השגרה האזרחית הזו כמעט ונעלמה לחלוטין. כשאת הבגדים החליף מושיקו במדים הצבאיים ויצא לשטח לסייע לחבריו, כשהוא רושם מאז ועד היום נתון בלתי נתפס של למעלה מ-640 ימי מילואים.

מושיקו המשרת כטכנאי מערכות צריח בתחום הטכנולוגיה והאחזקה בחיל התותחנים, מספר בשיחה עם "אונו ניוז" על תפקודו המכריע כחלק בלתי נפרד מהפעילות המבצעית. "הצריח הוא הלב הפועם של הכלי. שם בעצם נמצאות מערכות התותח והשליטה. אני אחראי לוודא שהכל מתפקד בצורה מושלמת, גם תחת אש, בלחץ ובתנאי שטח קשים". לאחרונה, העבודה הקשה של מושיקו וחבריו למחלקה אף זכתה להכרה רשמית, כשקיבלו תעודת הצטיינות ממפקדת זרוע היבשה.

"הידיעה שאני עושה משהו משמעותי – נותנת לי כוח להמשיך"

לאורך כל תקופת המלחמה השירות של משה הוביל אותו להימצאות בכלל הזירות, דרך כניסה לעומק רצועת עזה וכן גם בגזרה הצפונית בלבנון. המראות והחוויות מהשטח מלווים אותו גם כשהוא חוזר לביקורים קצרים בבית.

"נחשפתי למראות קשים מאוד, שליוו אותי בתחושות של פחד ועצב גדול. אלו חוויות שנשארות איתך, גם הרבה אחרי שאתה פושט את המדים," הוא מספר. "אבל בתוך המציאות הזו, קורה גם תהליך הפוך – תחושת האחריות והמחויבות רק מתחזקת. שם, בשטח, אתה מבין בצורה הכי מוחשית כמה התפקיד שלנו משמעותי לביטחון המדינה. אני ממשיך לשרת מתוך תחושת שליחות עמוקה ורצון לקחת חלק בהגנה על הבית."

לשאלה כיצד מצליחים להתמודד עם שגרת מילואים כל כך ממושכת, משיב מושיקו: "השירות לאורך כל כך הרבה ימים הוא בהחלט מורכב מאוד ומלווה בלא מעט אתגרים. להשאיר בבית אישה ושתי בנות, לצד עבודה ושגרה שנקטעת בכל פעם מחדש, זה קושי רגשי ומשפחתי עצום. אבל האמת היא שהחוזק מגיע מהבית. התמיכה של אשתי והבנות מאפשרת לנו כמשפחה להתמודד עם התקופה הזו בצורה הטובה ביותר. הן אלו שמחזיקות את הבית כשאני לא נמצא, וזה ממש לא מובן מאליו. בורכנו במשפחה, חברים, שכנים מדהימים כאן באור יהודה, וכמובן במערכת החינוך של הבנות שלא עזבה אותנו לרגע. הידיעה שאני עושה משהו משמעותי נותנת כוח להמשיך."

אתה בגיל שבו שירות מילואים מתבצע בהתנדבות (46) מה מניע אותך להמשיך "ולשלם" את המחיר האישי הזה?

"זה מגיע קודם כל מערכים של אהבת הארץ ותרומה למדינה. זה נכון, אני כבר בגיל שבו יכולתי לבקש פטור, ובכל זאת אני בוחר להמשיך ולהתייצב למרות המחיר האישי והמשפחתי. בסופו של דבר, למרות כל הקושי, יש סיפוק אדיר בידיעה שאני שומר על המדינה, על האזרחים ועל המשפחה שלי."

איזה מסר היית רוצה להעביר לקוראים?

"המסר בעיניי פשוט – כל אחד צריך לקחת חלק ולתרום איפה שהוא יכול, למען ביטחון המדינה ולמען כולנו. בסוף, כשכל אחד עושה את שלו, זה מה שמחזיק אותנו כחברה חזקה ומאוחדת".

להצטרפות לקבוצת העדכונים בזמן אמת >> לחצו כאן

קרה משהו מעניין בשכונה? נתקלתם בסיפור שחייבים לספר? צרו איתנו קשר במייל [email protected] או בוואטסאפ