כשהשטח הופך לאסטרטגיה: יהוד-מונוסון יזמה את ועידת 1,000 הימים הראשונים

עיריית יהוד-מונוסון ערכה השבוע את ועידת 1,000 הימים הראשונים – הכנס העירוני הראשון לקידום איכות החינוך והטיפול בגיל הרך, בהשתתפות נציגי משרדי ממשלה, מרכז השלטון המקומי, נציגי רשויות מקומיות מכל רחבי הארץ, ארגון הג'וינט, ארגוני חברה אזרחית, אנשי מקצוע ממגוון תחומים, מנהלות ומנהלי מסגרות חינוך לפעוטות, נציגי מערכת הבריאות והורים.

הוועידה נבנתה סביב תפיסה שלפיה 1,000 הימים הראשונים – מההיריון ועד גיל שלוש – הם חלון הזדמנויות משמעותי להתפתחות הילד, כיוזמה של מחלקת הגיל הרך מלידה ועד שלוש שנים באגף חינוך, נוער וספורט בעיריית יהוד-מונוסון.

ההשקעה בגיל הרך אינה מתחילה בשער הגן ואינה מסתיימת בתוך המסגרת החינוכית. היא דורשת מערכת עירונית שלמה שרואה את הילד ואת משפחתו ומחברת בין השירותים המקיפים אותם.

במסגרת הוועידה הוצגה תערוכה של 14 יוזמות עירוניות, שהמחישה כיצד תפיסה זו הופכת לעשייה: קידום שפה ואוריינות מלידה, תזונה ובריאות, מרחבי התנסות חושית, STEM וחשיבה הנדסית, גינון טיפולי, מוזיקה, תנועה וספורט, חיבורים בין-דוריים, חוסן ומוגנות, בטיחות וחירום, איתור מוקדם, הדרכת הורים ושילוב טכנופדגוגיה – טכנולוגיה ובינה מלאכותית בעבודת הצוותים.

אחד המסרים המרכזיים והחשובים שעלו מהוועידה היה – הגיל הרך הוא עניינה של העיר כולה.

לצד אגף חינוך, נוער וספורט ומחלקת לידה עד שלוש, הוצגו חיבורים עם תחומי הבריאות, ביטחון ובטיחות, שירותים חברתיים, קהילה, תרבות, איכות הסביבה ואף התחדשות העירונית והתכנון העירוני.

כך, למשל, הוצגה תפיסת 87 ס”מ המבקשת להתבונן בעיר מנקודת מבטו ובגובהו של ילד בן שנתיים, ולחבר בין עולם הגיל הרך לבין תכנון המרחב העירוני בשכונות החדשות ובעיר המתחדשת.

עוד הוצגו בוועידה, שותפויות עם קופות החולים בקידום בריאות ובהיערכות לחירום, תוכניות גינון טיפולי, מערכי חוסן ומוגנות וחיבורים בין מסגרות החינוך, המשפחות והקהילה.

החיבור בין סבים וסבות לנכדים ונכדות הוצג בשירה מרגשת של מקהלת הלאדינו העירונית ומקהלת הילדים של בית ספר הרצל עם השיר 'הסבתא בנגב', המהווה גשר המחבר בין השורשים לבין דור העתיד.

חלקה השני של הוועידה – מסע באור אחר – הרחיב את המבט מהעשייה המקומית אל שאלות של מדיניות ואסטרטגיה. המשתתפים פגשו נקודות מבט שונות על עולמו של הילד – ההורה, אנשי המקצוע, המחקר, הנתונים והחדשנות – ובחנו כיצד ידע וניסיון שנצברים בשטח יכולים לסייע בעיצוב מענים מדויקים יותר.

בין הנושאים שנדונו: מקומו של ההורה במערכת, השימוש בבינה מלאכותית ככלי המסייע באיתור ובהתערבות מוקדמת, חשיבות ההשקעה בגיל הרך מנקודת מבט חברתית וכלכלית, והיכולת לתכלל מענים בזירות השונות שבהן פוגשים את הילד והמשפחה.

על כך נשאו דברים כל אחד בתחומו ומנקודת הראייה שלו, חיים פרשטיין, רקדן, כוריאוגרף ואקטיביסט בשדה הגיל הרך; ד"ר עומר בר-יוסף, מומחה בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד, מנהל המכון להתפתחות הילד בית חולים שיבא ו-SHEBA ARC; ד"ר כרמל בלנק, חוקרת בכירה ביוזמה לחקר התפתחות ואי שוויון בגיל הרך, מרכז טאוב והמרכז האקדמי רופין; יעל אודם, כתבת חינוך ומגישת חדשות ונטלי יוכפז, קלינאית תקשורת ומנהלת מיזם 'פטפוטים'.

הוועידה הייחודית הפנתה גם זרקור אל הרשות המקומית כזירה שבה מדיניות פוגשת את החיים עצמם. הרשות מכירה מקרוב את הילדים, המשפחות, המסגרות והקהילה, ולכן יכולה לזהות צרכים, ליצור חיבורים בין מערכות ולפתח מענים המותאמים למאפיינים המקומיים.

אמנון סעד, ראש העיר יהוד-מונוסון: "אנחנו מקדמים תפיסה של ראיית הילד והמשפחה מרגע הלידה ובונים סביבם מערכת עירונית אחת, מחוברת, נגישה ורגישה. כשכל המערכות העירוניות פועלות יחד, אפשר לזהות צרכים מוקדם יותר וליצור רצף של תמיכה. ההשקעה שלנו בגיל הרך, היא השקעה בילדים של היום ובעיר של מחר – בחוסן הקהילתי, בשוויון ההזדמנויות ובעתיד של כולנו."

יובב גוניקמן, המשנה לראש העיר ומחזיק תיק החינוך: "החינוך מתחיל הרבה לפני הכניסה לגן העירוני או לבית הספר הוא מתחיל כבר בגילי לידה עד 3. ועידת 1000 הימים היא ביטוי חשוב להבנה הזו ולמחויבות שלנו לבנות רצף חינוכי איכותי כבר מהשנים הראשונות בחייו של כל ילד. אני גאה בעשייה העירונית בתחום הגיל הרך שמקדמת תפיסה הרואה בילד, במשפחה ובצוותים החינוכיים מכלול אחד. השקעה בגיל הרך היא לא רק השקעה בילדים של היום, אלא בניית היסודות לחברה טובה, ערכית וחזקה יותר בעתיד. יהוד-מונוסון תמשיך להציב את החינוך בכלל ואת הגיל הרך בפרט בראש סדר העדיפויות, מתוך אמונה שכל ילד וילדה זכאים להתחיל את חייהם עם הסביבה, הכלים וההזדמנויות הטובים ביותר."

אורנה פז, מנהלת אגף בכיר לגיל הרך במשרד החינוך: "כשחינוך, בריאות, ביטחון ובטיחות, התחדשות עירונית, שפ"ע ואיכות הסביבה וקהילה לצד מערכת החינוך – כולם מסתכלים על אותו ילד ופועלים יחד למענו, אנחנו  יוצרים עבורו מעטפת של 360 מעלות. זו הדרך שבה 1,000 הימים הראשונים יכולים להפוך ל-1,000 ימים של הזדמנות – לילד, למשפחה ולעתיד של החברה כולה."

הילה מויאל, מנהלת מיזם המסייעת בתחום הגיל הרך, מרכז השלטון המקומי: "הכנס שקיימה יהוד-מונוסון בנושא 1,000 הימים הראשונים בחייו של ילד – התקופה המשמעותית שמלידה ועד גיל שלוש הוא דוגמה למנהיגות מקומית שמזהה צורך ופועלת כדי לתת לו מענה. הגיל הרך דורש הסתכלות רחבה וחיבור בין חינוך, בריאות, טיפול, רווחה וקהילה, והרשויות המקומיות נמצאות בעמדה ייחודית לחבר בין המערכות ולתת מענה מותאם לצרכים שעולים מהשטח. בניית קהילה מקצועית וחיבור בין השירותים הם חלק משמעותי מהיכולת להעניק לילד ולמשפחה מעטפת שלמה. זו מנהיגות מקומית במיטבה."

המסר שחתם את היום היה ברור: כדי לקדם שינוי משמעותי בגיל הרך נדרשים לצד מדיניות ארצית גם משאבים, שותפויות ומרחב פעולה לרשויות המקומיות, המאפשרים להן להפוך ידע, נתונים וצרכים שעולים מהשטח לפתרונות מעשיים.

ועידת 1,000 הימים הראשונים הצליחה לחבר בין ילד למדיניות, בין משפחה לקהילה, בין אנשי מקצוע למקבלי החלטות ובין עשייה מקומית לאסטרטגיה רחבה – כאשר עיר שלמה לומדת להתבונן בעולם מנקודת מבטו של הילד – ההשקעה בגיל הרך כבר אינה רק תוכנית עבודה, היא הופכת לתפיסה עירונית, וזו מתקיימת בעיריית יהוד-מונוסון, ובתקווה רבה שאדוות הכנס, יביאו למימוש התפיסה הזו גם ברשויות נוספות.