"אני רוצה להשפיע, לעורר השראה ודרך המגבלה שלי לעזור לאנשים לצמוח" – אוריאן חזות, צעירה, תושבת העיר יהוד-מונוסון ועובדת עירייה

אוריאן חזות, צעירה בת 32, מתמודדת עם שיתוק מוחין מלידה. האבחנה הרפואית התקבלה כשהיתה בת שנה לערך, ומאז מתמודדת עם מגבלה בשתי רגליה וביד ימין.

מאז לימודיה בתיכון היא מתניידת בכסא גלגלים, לאחר שנים בהם התהלכה בסיוע הליכון. לדבריה, המאמץ שהשקיעה בהליכה הקשה עליה, והיא החליטה להתמקד ב"כאן ועכשיו" ולא בהליכה. "בהתחלה, חשבתי שהישיבה על כסא גלגלים היא ויתור לעצמי, אך כיום אני מבינה שזו היתה החלטה נכונה עבורי. החלטה של השלמה עצמית עם המגבלה שלי, ממנה אני מתעצמת ומתפתחת" משתפת אוריאן.

אוריאן התחנכה במוסדות החינוך בעיר, בוגרת תואר ראשון במידענות וספרות עברית. על החלום להמשיך וללמוד תואר שני היא לא מוותרת. תחומי העניין שלה רבים ומגוונים, והיא מחפשת את התחום הנכון והמדויק ביותר עבורה.

אוריאן כבר הוכיחה במהלך כל השנים שעבורה השמיים הם לא הגבול – ובטוח שהיא עוד תמצא את המשך דרכה בלימודי תואר שני.

העבודה בעירייה

אוריאן עובדת בעיריית יהוד-מונוסון מחודש יוני 2021, במהלך התפשטות נגיף הקורונה הייתה אחראית על קשר עם תושבים שהתקבל בגינם דיווח שהם מבודדים או מאומתים. היא התקשרה לשאול לשלומם והציעה סיוע עירוני, בהתאם לצורך. לילדי העיר שחלו היא שלחה אליהם ערכות צביעה ואף סייעה בהבאת תרופות לחולים, שלא הצליחו להיעזר באחרים.

לפני למעלה משלוש שנים, מונתה למזכירת מחלקת פניות הציבור בעירייה. מחלקה זו מטפלת ומשיבה לפניות, שאלות, תלונות ואף הצעות מתושבי העיר, בכל תחומי העשייה העירונית. בנוסף, מחלקה זו אמונה על הטיפול בבקשות לקבלת מידע, על-פי חוק חופש המידע.

אוריאן סיפרה לנו שהיא אוהבת לעבוד עם אנשים, לתת מענה בפתיחות ובסבלנות, לתרום ולעזור. "העבודה נותנת לי את ההרגשה שאני חיונית ומעניקה לי סיפוק בעשייה".

בנוסף לתפקיד כמזכירת המחלקה היא משמשת רכזת פניות תחבורה ציבורית.

למשרדה של אוריאן מגיעים תושבים רבים עם מגוון שאלות ובעיות, חלקם מגיעים אליה ישירות עוד לפני שמגיעים או פונים למחלקה או האגף הרלוונטיים והיא נותנת להם מענה  – "אני שואפת להתפתח מקצועית, לקבל על עצמי משימות אתגריות יותר. היום אני במקום בו יש לי אמונה בעצמי."

"חשוב לי להוכיח שאני יכולה להיות כמו כל עובד אחר, למעט התאמות פיזיות במקום העבודה, שאני זקוקה להן." לדוגמה, היא מסבירה,  קופסת המחשב שצריכה להיות במיקום נגיש לכיבוי והדלקה בנוחות, מיקום מתג ההפעלה של התאורה במשרד שהותקן בגובה אליו ניתן להגיע בישיבה על הכסא. בבניין העירייה אף הותקן מעלון כדי שאוריאן תוכל להגיע גם אל קומת לשכת ראש העיר. אוריאן שיתפה אותנו, שחשוב לה מאד שחניית הנכים לא תיתפס על-ידי מי שאינו נכה וכמובן שהדרך הנגישה אל בניין העירייה תישאר תמיד פנויה למעבר עם כסא גלגלים.

יש לי חלומות

כששאלנו את אוריאן מה החלומות שלה, הופתענו מתשובתה: "אני רוצה להשפיע ולעורר השראה. אני רוצה לקחת את המגבלה שלי, ובעזרתה ובאמצעותה לעזור לאנשים לצמוח, ולא להימצא במצב של קורבנות."

והיא מוסיפה "עברתי תהליך עצמי בשנים האחרונות – היום אני במקום אחר, והיום אני מבינה שיש לי בעולם הזה מטרה ושליחות, דווקא דרך המגבלה שלי. אני רוצה להרצות, לדבר, להעלות מודעות ולחזק אחרים, כדי שיבינו שהמגבלה לא צריכה להפריע להגשמת חלומות, לימודים, עבודה ועצמאות."

המסר של אוריאן

כשברקע חודש המודעות לזכויות אנשים עם מוגבלות, ביקשנו מאוריאן להתייחס לחברה ולקבלת האחר – היא אמרה לנו שאחד האתגרים הגדולים והמשמעותיים הוא להביא את החברה בכללותה לקבל אוכלוסיות מיוחדות ו"לא לבדל אותנו, זה שאנחנו עם מגבלה לא אומר שאנחנו לא יכולים לתרום לחברה."

"אנשים מסתכלים על הכסא, ואוטומטית מתחילים לדבר לאט. מתייגים אותנו בצורה לא נכונה ולא בריאה. נכון שרואים שינוי בשנים האחרונות לאנשים עם מוגבלות והיחס משתנה לטובה. אך זה לא מספיק. יש לנו עוד דרך כחברה ולכן חשוב לי לעורר מודעות", היא אומרת.

השירים שבמגירה

בזמנה הפנוי אוריאן אוהבת להאזין למוזיקה ולבלות עם משפחתה. למגירה היא כותבת שירים וסיפורים שבעבר שיתפה בקבוצת כתיבה. חלק מהתהליך אותו עוברת, אולי עוד יביא אותה לפרסם את יצירותיה.