יום ראשון , אוגוסט 18 2019
דף הבית / מדורים / בלוג – "אתם עושים לי פאדיחות"

בלוג – "אתם עושים לי פאדיחות"

הבלוג של מוטי חבר - חינוך, הורות, ערבות הדדית/קהילתית וכיצד הכל קשור אחד לשני.

הבלוג של מוטי

זה מתחיל בקוצי מוצי, הרבה קוצי מוצי מהרגע שנולד לנו תינוק.

ברוב המשפחות הנורמטיביות יש ליווי צמוד לילדים מרגע הלידה, בשנים הראשונות אנחנו 24/7 סביב הגידול ומתוך כך גם היחס שלנו אינטנסיבי מאוד בתקשורת איתם.

מעירים, מאכילים, מלבישים, מסיעים, מצלמים, הצגות, שעת סיפור וכו'

כמעט שלא קיים רגע שהילד שלנו אינו זוכה ליחס ולתשומת לב!

בשלב הזה הם עדיין לא חיות חברתיות, התלות שלהם בנו אין סופית ואנחנו כמו "בתפקיד".

לקראת גיל ההתבגרות, סוף כיתה ה' ותחילת כיתה ו' אנחנו מתחילים "לשחרר", הם יותר עצמאים (לדעתנו ולדעתם) אבל בפתח הקרוב יש הרבה כאוס!

כאוס שמתחיל עם השערה הראשונה בבית השחי ומיד אח"כ התפרצויות התפתחותיות באין ספור מישורים, מודעות גבוהה יותר לעצמם, מיקום חברתי, הורמונים, עיצוב אישיות ועוד ועוד…

וברגע שהם מגיעים לחטיבה, כיתה ז' רוב מכריע של ההורים משחרר מידי! תופעה שמותירה וקום בחיי הילדים.

בנקודת הזמן הזו גם אנחנו כהורים צריכים, אפילו חייבים, לתכנן מסלול מחדש, לשנות גישה שהייתה נכונה וטובה עד כה אבל אינה רלוונטית יותר.

גישה שתתאים את עצמה לצרכים הנוכחיים של המתבגר:

  • להישאר אקטואליים במתרחש איתם במוסדות הלימוד, בחברה, בתנועה באמצעות העמקת הידע (יוטיוב, להקות, זמרים, אופנה וכו').
  • לא להעביר יום מבלי לשתף ולהשתתף בהתרחשויות שעברו עליהם ועלינו (גם 7 דקות זה נחשב).
  • לשאול שאלות שהתשובה להן יותר מכן או לא.
  • להכיר את החברים שלהם ואם אפשר גם את ההורים של החברים.
  • להמשיך להסיע ולהחזיר אותם ואת החברים למקומות בילוי ומפגש.
  • לא להיכנע ל: "אתם עושים לי פדיחות".
  • להמשיך לצאת איתם למסעדות, סרטים והצגות.

הרשימה חלקית אבל אני תקווה שהמסר מובן.

מוטי חבר

פעיל עם ילדים, בני נוער וצעירים משנת 1995.

לא מחנך, לא פסיכולוג ולא רזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

ילדים

מכירים את הרגע הזה בחופשה – שהילד לא מרוצה